בפסיכולוגיה של האמהוּת וריאציות רבות לפחות כמו האמהוֹת עצמן
– הלנה דויטש –
לפני מס' ימים, הייתה לי שיחה עם אם טרייה וצעירה, אישה יקרה לליבי שליוויתי ומלווה גם במשך ההריון, הלידה והצעדים הראשונים באימהות.
דיברנו על האמהות של היום, על הצורך להזכיר לאמהות שעליהן להקשיב קודם כל לעצמן, לבטן לחושים שלהן ולתינוק שלהן, כיוון שרובן (היא דיברה על הסובבות אותה, חברות משפחה וסתם אימהות שהיא פוגשת) מרגישות שהן צריכות "מתכון" לגידול הילד שלהן.
היא הזכירה לי שלפני זמן מה דיברנו ואני שמעתי את הבִּלבּוּל שלה וביקשתי ממנה להקשיב רגע לעצמה, מה היא מרגישה בנושא, מה היא חושבת שהתינוק שלה רוצה ומרגיש. ביקשתי ממנה, כך אמרה, לחזור לשמוע ולהקשיב לתחושות הבטן שלה ולא של חברותיה והסובבים אותה (שרק רוצים בטובתה, אין ספק).
המקסימה הזו הזכירה לי את זה, כי השיחה הפעם הייתה נינוחה והיא סיפרה לי כמה עזרו לה הבטן שלה והתינוק שלה להבין מה קורה ואיך לעזור למקסים הקטן שלה.
"מאז שאני קשובה לנו", כך אמרה לי, "הכל בינינו יותר זורם וגם פחות מפריע לי מה אחרים אומרים".
הייתי צריכה להיות קשובה לו, וגם לי
זה החזיר אותי לאמהות שלי כשהילדים היו קטנים, בעיקר הבכורה שנולדה בדרום אפריקה, שם הייתי די לבד רחוקה ממשפחה וחברים. הורי הגיעו לכמה שבועות והיו עזרה עצומה, בלי ששמנו לב. הם חזרו לארץ, נשארנו שלושתנו, ואני הייתי צריכה להיות קשובה לה, לי וגם לו. גיליתי שזו הדרך בשבילי.
לפעמים היה צורך להקשיב טוב יותר. מההכרות שלי עם עצמי, אני יודעת שככל שאני שומעת יותר, אני נעשית יותר מבולבלת ולכן לעיתים, נעזרתי בספר אחד, רק אחד. דיברתי עם אמהות אחרות, שמעתי דֵעות, רעיונות, ומחשבות של אמהות וחברות, אבל זה תמיד היה בהקשבה אלי ואל הילדה שלי.
בשנה האחרונה הייתי צריכה לחזור וללמוד להקשיב. זו הייתה למידה מדהימה שלימד אותי המתבגר שלי שחגג עכשיו 17 (הוא הממרח אצלנו בבית.) לא אכנס לפירוט הסיטואציות, ההרים שטיפסנו והמדרונות בהם החלקנו בשנתיים האחרונות. לאחר מחשבה שאני לא יודעת מה נכון לעשות בשבילו, אִתו, פניתי לכמה אנשים שאני מאוד מעריכה ושיש להם את הניסיון והידע, פעלתי בעצתם… וזה עזר בעיקר לי, כי הרגשתי שאני עושה מה שצריך לעשות.
אמהות חושבות שכולם יודעים טוב מהן
הנער שלי הכריח אותי להבין שעלי לחזור ולהקשיב לו ולעצמי. אבל באמת להקשיב. בדיוק כמו לתינוק בן ימים ספורים, שבועות וחודשים שאינו מצליח להביע בדיבור את רגשותיו ומחשבותיו, כיוון שהילד שלי לא פותח בקלות את ליבו ובעיקר את נבכי נשמתו וקשייו. אז הקשבתי ושמעתי והיום ההתמודדות היא פשוט ביחד, נכונה וממוקדת יותר.
אמהות העולם של היום, העולם הטכנולוגי, הווירטואלי, עם רשתות חברתיות שמכילות המון ידע, מחקרים, ניסיונות, עצות ועוד מכל טוב, מרגישות או אולי חושבות, שכולם יודעים טוב מהן, כיוון שלמדו, חקרו, חלק כבר אימהות בעצמן וכו'. חלק לא קטן מהאמהות של היום, לא מקשיב לעצמו, מבקש אישורים וביטחונות מכל העולם סביבו, יש בזה מן הטוב אבל יש בזה גם מן הפחות טוב.
הרבה דעות ומחשבות של אחרים יכול מאוד לבלבל. האם הצעירה לא תמיד יודעת לברור לאן ולמי לפנות (אם בכלל) כיוון שהיא לא קשובה לעצמה, לתוך תוכה לחושים שלה, לקשר שלה עם הילד שלה. יש אמהות שצריכות לשמוע, לקרוא ולאסוף דעות ומחשבות ואז לחזור לעצמן ולהחליט מה נכון להן ויש כאלה שצריכות רק אוזן קשבת ללא דעות שונות. יש אמהות שצריכות עוד רעיון אחד או שניים ולא יותר, יש כאלה שלא יכולות לשמוע אף אחד.יש כמו שכתוב בהתחלה: "וריאציות רבות, לפחות כמו האמהות עצמן".
מה שלדעתי חשוב מאוד, בכל וריאציה שהיא, שתמיד תחזור האם לתחושות הבטן שלה ולהקשבה לילד שלה למשפחה הקטנה שלה שנבנתה על ידיה ובן\ת זוגה.
*נעה גביש, מלווה ותומכת באהבה, במסע שלך בהיריון, לידה ואימהות ראשונית. אנחנו מלוות הריוניות יחידניות, הריוניות בזוגיות כזו או אחרת, הריוניות ללא אם. באהבה, הקשבה ושמחה ובסדנא ייחודית מהשבועות הראשונים להריון. אתר, 0526826776.