זה לא תמיכה "בהם". זו תמיכה בכולנו

מאת : הכי אמיתית

10 באוגוסט 2011 | תגובה אחת

אני, כאם חד הורית, לא רואה איך אני מצליחה בעתיד הסביר לקנות דירה. זו הפכה להיות שאיפה שהיא בגדר פנטזיה בלתי אפשרית, וזו הרגשה קשה.

אני מסתכלת אל העתיד- והוא לא נראה טוב מדי.

מתוך קוראות לשינוי

נתחיל בבשורה משמחת- אחי מתחתן עוד חודשיים.

השבוע נסענו אני ואחותי לדיזינגוף לאסוף את השמלות המדהימות שקנינו לחתונה. הסתובבנו, נהנינו, צחקנו…היה אחלה יום.

בדרך חזור, האוטובוס חלף על פני שדרות רוטשילד, וראינו את המאהל הענק, המוני אוהלים, עומדים, שלווים כביכול אך צועקים אליך בקול גדול…

פתאום החיוך ירד מהפרצוף. ולא כי ראינו איזו זוועה מולנו, אלא כי משהו פתאום חלחל. עמוק.

ראיתי אותם, בחום, יושבים בין האוהלים, עושים כביסה, עם ילדים, ופתאום הבנתי. זה לא "הם", זו "אני"…

מחשבה מפחידה, הבנה כואבת זו הכתה בי פתאום.

חשבתי על כל כך הרבה מקרים קשים, על כל כך הרבה עוולות, מחדלים, מחאות, דברים שהם חלק מהנוף של שגרת היום יום שלנו, שעם הרבה מהם אני מאד מסכימה, אך ההסכמה מתמצאת לרוב בצקצוק לשון ומעבר לאייטם הבא. וזה לא שאני באה לעצמי בביקורת קשה מדי, הלוואי שהיה לי יותר פנאי להיות יותר מעורבת, סך הכל איפה שאני יכולה, אני משתדלת לעזור, בין אם זה לתת תרומה, למחזר…מה שאפשר.

 

אבל הפעם, במחאה הזאת, יש משהו שונה. משהו שגורם לי ליותר אי נוחות על כך שאני לא שותפה לה באופן יותר משמעותי.

תראו, אני שונאת משפטים שמתחילים ב"במדינה הזאת " ואז צרור של טענות וקיטורים. נכון שלא מושלם פה, אבל  אני באמת באמונה שלמה שגם למקומות אחרים חסרונות משלהם, ואני באמת כן אוהבת את המדינה הזאת. לאחר שאמרתי את זה, חייבת להודות שמצוקת הדיור נהייתה דבר זוועתי.

אני, כאם חד הורית, לא רואה איך אני מצליחה בעתיד הסביר לקנות דירה. זו הפכה להיות שאיפה שהיא בגדר פנטזיה בלתי אפשרית, וזו הרגשה קשה.

אני מסתכלת אל העתיד- והוא לא נראה טוב מדי.

תראו, אני כן מאמינה בלקחת אחריות אישית ומודה, שהתנהלות כלכלית חכמה מעולם לא היתה הצד החזק שלי. עם זאת, מאז שנולד הנסיך שלי, אני גאה לומר שלמדתי להתכלכל ביעילות, לחסוך ולחשב הוצאות, ועדיין- אני רואה אנשים, משפחות, זוגות, אנשים שלאו דווקא נמצאים בתחתית הסולם הכלכלי, אנשים שעובדים קשה ומפרנסים משפחה, חוסכים ומנסים לבנות עתיד- וזה פשוט נהפך לדבר בלתי אפשרי.

מה עושים?! אני אומרת לכן, לעצמי ולכולם- אנשים!!! תתעוררו!!! זו המלחמה של כולנו!!!! זה לא ייתכן שהגענו למצב שקניית דירה היא בגדר הבלתי אפשרי.

שימו לב, שאנחנו נכנסים למצב מפחיד- מבחינת הפערים בין עשירון עליון לתחתון אנחנו מתקרבים לפערים בדרגת עולם שלישי. מעמד הביניים הולך ונעלם, ואנו נשארים עם הקצוות. זה מצב שמזמין בלאגן, מהומות וצרות. ולא שלא בצדק… אנשים צריכים לעבוד, אני לא אומרת שלא, אבל תן לבן אדם לפרנס בכבוד את בני ביתו!

יצא לי במהלך השבוע להיפגש עם חברים במפגשים חברתיים, מסיבות וכו', והעליתי את הנושא. ראיתי שגם אחרים חשים כמוני, שגם להם המחאה הזאת הפעם עשתה משהו. סך הכל, כולנו בגיל שהעתיד הוא עכשיו. פעם היינו חושבים מה יהיה ומה נעשה כשנהיה גדולים, והנה…אנחנו כבר די גדולים ורוצים לבנות את עצמנו, אז תעזרו לנו, או לפחות אל תערימו קשיים!!

אז נכון שיש לי ילד, ונכון שיש את מטלות היום יום ונכון ש….נכון. ובכל זאת, אני את ההשתתפות הצנועה שלי במאבק מתכוונת לבצע. הולכת עם חברים להביע תמיכה, כי זה לא תמיכה "בהם". זו תמיכה בכולנו.

** לבלוג של הכי אמיתית ולמדור 'למען שינוי

* את התמונה צילם נמרוד גיסיס, תודה !

נושאים קשורים :

תגובה אחת ל- “זה לא תמיכה "בהם". זו תמיכה בכולנו”

  1. איתך,
    או יותר נכון- איתנו

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הצצה בשלושה מימדים לשבוע 11 ו5 ימים

מאת : תום אלרום

8 ביולי 20112 תגובות

מתוך יצירה נשית

אישה חצויה,

מוצג אור-קולי.

לא רואים לה מבחוץ,

אבל יש לה מבפנים

פיטוס, בגודל 6,7 סמ.

הוא עומד להפוך את בטנה כלפי חוץ,

הוא עומד להפוך את קערת חייה על פיה.

המומלצות: יועצת הנקה / מדריכת הנקה

מאת : לימור לוי אוסמי

3 בדצמבר 201142 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

אמהות ממליצות על מדריכות הנקה ויועצות הנקה שעזרו להן מאוד עם ההנקה

בן הזוג- דיכאון אחרי לידה והמעגלים הסובבים אישה

מאת : תמר קלר

10 באוקטובר 201118 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, זוגיות אחרי לידה, לכל אמא, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

בתקופה זו של השנה של בקשות ,תחינות, חשבון נפש, משאלה,

זה בלתי נמנע – הפוסט הזה מתבקש להיוולד לו כבר תקופת מה.

ועכשיו, לאחר שלושה חודשים שעזבת את העיר אני נזכרת

בתמונות מחיינו ממש כמו בסרט…