חופשי זה לגמרי לבד / ליטל אוהב ציון

מאת : ליטל אוהב ציון

29 באוגוסט 2011 | 8 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

אז הנה הוא הגיע, אחד התאריכים היותר האהובים עליי בשנה, האחד בספטמבר!

במחשבה שנייה, הניסוח לא מדויק.

זה לא שהוא הגיע, אלא שאני הצלחתי להגיע אליו.

אמנם הגעתי באפיסת כוחות, זוחלת על גחוני, סופרת את הדקות, מרוטת שיער ראשי ומלאת שערות רגליי, כי למי בכלל יש זמן לשעווה, אבל הצלחתי!

בשנה שעברה הייתי דיווה. לאחר פיזור הילדים בגנים, נכנסתי הביתה ופצחתי בשירה בקולות רמים וצרודים "אני ניצחתי" של דנה אינטרנשיונל, והשנה, בקולות קצת פחות רמים, בכל זאת יש תינוקת קטנה בעגלה, פצחתי בשירה עליזה  בשיר "חופשי זה לגמרי לבד" של פוליקר:

"24 שעות ביממה,

מנסה למצוא לילדים תעסוקה

והצלחתי ללמוד בעל פה,

שאחד ואחד זה בעצם הרבה.

24 שעות ביממה,

טעות חזרה בטעות על עצמה

כשניסיתי לצאת איתם מהבית

וכולנו ברגע נטפנו כמו מים.

חופשי זה, חופשי זה לגמרי לבד

חופשי זה לגמרי לבד.

24 שעות ביממה,

הטלוויזיה בבית שלנו, עבדה

והצלחתי ללמוד, לזכור ולראות,

ערוץ דיסני ולוגי ואפילו את הופ.

24 שעות ביממה

הבית נראה כמו אחרי מלחמה,

הרמתי ידיים יחסית די מהר

הכביסות יחכו שום דבר לא בוער.

חופשי זה, חופשי זה לגמרי לבד

חופשי זה לגמרי לבד.

ובעודי מארגנת את הבית, נהנית מהשקט שאחרי הסערה, מפזזת בין כלים לכביסות ומפזמת את המנון החופש הגדול הנ"ל, כנראה כל כך נהניתי שלא שמתי לב שראש השנה בפתח, ויום כיפור וסוכות, ושבגן מועצה, לא כמו בגן פרטי, אין כל כך הרבה התחשבות באמהות עייפות.

נפגש בשנה הבאה.

שנה טובה!

לבלוג של ליטל אוהב ציון

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

דיכאון כיתה א'/ מאיה הובני

אמא עולה לכיתה א'/ אושרה לין מזרחי

אמא בקליטה / הילה גלסר

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

8 תגובות ל- “חופשי זה לגמרי לבד / ליטל אוהב ציון”

  1. טוב שנגמר אוטוטו..

  2. נחמד שעוד יש לך חוש הומור אחרי ה"חופש" המתיש הזה…
    ובנימה קצת יותר רצינית – בנות, אתן לא חושבות שהגיע הזמן למצוא פתרון לעניין החופש הזה? יש כאן בעיה אמיתית (מעבר לכך שהילדים עולים על העצבים…) – מה עושים כשלילדים יש כל כך הרבה חופש, ואנחנו צריכים לעבוד? מישהו כניראה שוכח שלילדים האלה יש הורים, שצריכים לפרנס אותם, ושאת הבוס שלהם לא ממש מעניין החופש בגן או בבית הספר. לא הגיוני שיהיו כאלה חופשות ארוכות, בלי פתרון חלופי נורמלי.
    חייבת להיות התאמה בין חופשות הילדים לחופשות שלנו. עד מתי נבנה על טובות וקומבינות כדי להעביר את החופש הזה? שלא לדבר על כמה כסף שעולות לנו כל הקייטנות / בייביסיטר / "בילויים" בחופשה?

    • שותפה לתחושה שיש כאן בעיה אמיתית.
      אני יודעת שיש ארגון בשם "הורים עובדים לשינוי" שמטרתו לשנות את המצב הקיים, אך לא יודעת איך העשייה שם מתפתחת.
      יש משהו שעולה בך שהאתר יכול להוות פלטפורמה עבורו ?

  3. מיטל הגיב:

    מ ק ס י ם !!!

    כל הכבוד על היכולת לכתוב בהומור על חוויה כ"כ מתישה ומעייפת ויחסית (עם כל הכבוד להורות שלנו -) מתסכלת קצת.

    בהצלחה לכל הילדודס ולנו – האמהות – שיהיה לנו בכיף……

    לפחות עד חופשת ראש השנה…..(:

  4. אסתר דסקל הגיב:

    כמו תמיד כותבת יפה עם הרבה הומור אבל איפה הסבתא שנתרמה למאמץ???

    • ליטל אוהב ציון הגיב:

      אל תדאגי סבתא, זה נכתב שנה שעברה, השנה אני לא מצליחה עדיין למצוא את ההומור….מבטיחה לכתוב טור שלם על העזרה שלך אפילו שאת בורחת לי עכשיו לחודש להודו….

  5. שגית הגיב:

    מקסימה!

  6. גיסתך המעריצה הגיב:

    כרגיל, כל כך מדוייקת!!!!
    חופשי זה לגמרי לבד, ואיתך אני רוצה חופשי ביחד!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אוף, אין לי כוח, מה עושים ?

מאת : אושרה

3 במאי 201118 תגובות

מתוך רוצות הריון

תכננתי , ציפיתי, רציתי מאוד. כבר אחרי הלידה השנייה היה לי ברור שיהיה עוד ילד, תינוק/ת, משהו קסום , מרגיע, חדש, לחוות שוב את ההרגשה הקסומה הזאת של אחרי לידה… אין, האהבה האין סופית הזאת, להרגיש איך אני שוב מתאהבת מחדש, איך הלב מתרחב והשמחה בלב הולכת וגדלה.

"13 מי יודע ?" גרסה מיוחדת לעוברות טיפולי פוריות

מאת : ליטל אוהב ציון

14 באפריל 2011תגובה אחת

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

שלושה עשר מי יודע?

שלושה עשר אני יודע!

שלושה עשר שליליים,

שנים עשר ימי המתנה לבטא,

אחד עשר זקיקים בממוצע,

עשרה מילימטר רירית,

לידה עילאית

מאת : אמא אורית פינגלה

27 באוקטובר 20104 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

אני רוצה לציין שלמרות שנורא כואב ללדת ללא אפידורל- וגם אני לא צדיקה גדולה כיוון שהדבר הראשון ששאלתי ברגע שבדקו אותי במיון הוא "מתי אוכל לקבל אפידורל" ? לא ניתן להשוות בכלל את הלידה כשאת מרגישה כל לחץ הכי קטן ואת שולטת בדחיפות ויודעת בדיוק מתי ללחוץ והכי חשוב, להרגיש את הדבר הקטנצ'יק הזה יוצא ממך, נטו ללא התערבויות מסביב, באופן הכי טבעי שיכול להיות.