אמן אמן שזה לא הריון- העולם השתגע!!

מאת : רינה רונן

20 בספטמבר 2011 | 11 תגובות

אחרי שנות טיפולי פוריות, ניסיון לפונדקאות וילדה יקרה שהגיעה בתהליך אימוץ, יכול להיות שאני בהריון ? 

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

אתחיל מהאמצע- מאחר לי מחזור שבועיים ואני בטוחה ב 99 אחוז שאני לא בהריון..

זה מהלחץ, הגעתי לגיל 40, זה ה TSH, אני לא מאוזנת הורמונאלית. רגע, אולי בעצם כן? אולי המחזור האחרון שהיה לי מוזר ושונה זה לא היה מחזור? אמאל'ה, אסור לי להיות בהריון, מסוכן לי להיות בהריון…

אם זה הריון, אבחר ישר בהפלה, אבל אם זה הריון שמסמל לי שהנה זה בא טבעי ואלוהים איתך וזה סימן משמיים שההריון הזה יהיה שונה, יהיה אחרת, יהיה בריא, יש מצב לאח או אחות למיקה?- לאאאא, מה פתאום, אני רוצה רק אותה בלבד יחידה ומיוחדת.

 

אני לא בהריון- זה כולה איחור שמחרפן אותי פיזית ונפשית, עלייה במשקל ועצבנות יתר.

ולא, אני לא אחזור לרגעים של בדיקת הבטא וערכת השתן  ואשתגע כמו פעם אחרי רגעים או שעות ואצעק – אני בהריוןןןןן ואקפוץ עד השמיים וארוץ לספר ההריון עם השעון ודבר ראשון אבדוק באיזה תאריך משוער אלד ואם זה מתאים לה או לו המזל שייולדו? וישר אטלפן לכמה חברות טובות ואשביע אותן שלא יספרו לאף אחת, כי אני לא משתפת עד סוף חודש שלישי ולהורים שלא יספרו לאף אחד חוץ מסבתא ואיזו דודה מעצבנת שתרד לי מהווריד…

ולבן זוגי אומר- "מאמי, אני בהריון, זה הריון יקר אני בשמירה מעכשיו- תעשה טובה ותקפל גם את הכביסה…."

ואם אני לא בהריון, אז אכנס למיטה עם ביסלי, במבה וכל הממתקים שאמצא במזווה ואבכה בלי לענות לטלפונים ואעלה עוד כמה קילו עודפים ואאשים בשמחה את ההורמונים.

 

אחזור להתחלה– כמטופלת פריון שנים רבות שפת הפוריות היא חלק ממני, כמו דבק…., כמטופלת לשעבר, כמטפלת בנשים ובמלווה אותן במסע שלהן להורות. הגוף שלי זוכר כל זריקה, כל בדיקה, כל הכלה, כל אובדן, וכל רגע במסע הפריון….

הגעתי למצב שעכשיו אני גאה, שמחה ומאושרת בצורה שאני מביעה בפתיחות מרובה על המסע שעברתי… זה התחזק שפגשתי את ליטל אוהב ציון היקרה שראיינה אותי לספר בהתהוות בנושא הפוריות- הראיון, השיחה הקולחת, השאלות המדויקות והמרגשות על המסע שעברתי. המראיינת הנפלאה והשנונה ריגשו אותי מאוד, העליתי זיכרונות וסיטואציות מהמסע הארוך ועניתי על השאלות ואף מעבר לכך… והרגשתי מאושרת וגאה וגם תהיתי הרבה- זאת אני שעברתי את כל השנים המסוייטות האלו? איך אני לא מאושפזת במחלקה פסיכיאטרית?

חזרתי מהראיון מסופקת, מחויכת וגיבורה אמיתית! כמו פגישה עם פסיכולוג, רק שהמטופל מדבר יותר ועל הכל בבת אחת וכבר בפגישה ראשונה עונה גם על השאלות שלא נשאלו (חסכתי לך ליטל 🙂 )

חודש וחצי אחרי, התחלתי לקרוא את הספר הנפלא  "כמה רחוק את מוכנה ללכת" והרגשתי בחלקים נכבדים ממנו כאילו אני כתבתי אותו – צחקתי, בכיתי, כעסתי ובעיקר התרגשתי מהספר.אני מרגישה עכשיו שזו תקופה שאני פתאום מתעוררת יותר ונוחתת למציאות ומבינה מה קרה לי עד כה… וכמה רחוק הלכתי ואף לפעמים רחוק מידי….

 

החלטתי שאין ברירה. המחזור מאחר שבועיים ואם אני כבר בודקת מה השתבש, אז שיוסיפו לי בהפניה לבדיקות הדם גם בדיקת הריון… הגעתי לרופאה וביקשתי תוך כדי "התנצלות" שאני רוצה לעשות בדיקות דם כלליות וגם X וגם Y ואה, שכחתי- מאחר לי המחזור, תבדקי ליתר ביטחון גם בדיקת הריון. עשיתי את הבדיקה והצטמררתי לקבל את פתק הדרישה של מכבי עם המספר טלפון המוכר שעוד זכרתי בע"פ לבדיקת תשובה גם דרך תקליט בטלפון…

נכנסתי לסופר בינתיים וראיתי בבית מרקחת שם ממול את ערכת השתן קורצת לי- "עם איחור כמו שלך תוך 4 דקות ייגמר המתח שלך, חלאס את כבר לא מטופלת פריון, מותר לך, קחי אותי!"

לא לקחתי!- נזכרתי בסיפור שלומדת הקטנטונת שלי בגן על העכבר והתפוח שמלמד מה זה סבלנות!

קניתי בינתיים קצת ממתקים בתירוץ שזה לקטנטונת…

 

הרגשתי שהעולם משתגע – אני מחכה לתשובה לבדיקת הריון? השתגעתי? ואני יושבת ומתפללת לאלוהים שחלילה זה לא יהיה הריון?

עשיתי הרבה תטא הילינג בלי להתחשב בטובתי העליונה והגבוהה ביותר- ישר ציוויתי- אלוהים שלא יהיה הריון,  רק לא הריון!!!

ובלב פנימה היה גם חיוך והתרגשות רבה- יו, אם זה הריון, אני פורייה! פורייה גם בגיל 40, הגוף שלי יודע להיכנס להריון, ראיתי אפילו איך אני כותבת את הפוסט 'כנגד כל הסיכויים והסיכונים- אני בהריון ואל תדאגו הכל יהיה בסדר, הבורא איתי יד ביד..'

ופתאום מדמיינת את ההורים, את הבן זוג, את הקרדיולוג – צורחים וכועסים- מה עשית לעזאזל ? את רוצה למות בכוח??

ושוב דמיונות שהפליגו להריון קצר וסיומו וסגירת מעגל שהגוף שלי יודע להיות בהריון טבע ומשם- אין הריון- הגוף שלך נפלא ותקין וחלומי גם בלי להיות בהריון.

כבר ב12:00 חייגתי רועדת פעם ראשונה לטלפון של מכבי ובכיתי מהתרגשות מההודעה של העבר- "לדרישה זו אין עדיין תשובה במערכת".

גם ב12:30 וגם ב13:00 וכל חצי שעה עד 16:00 קיבלתי את אותה תשובה בטלפון ובאינטרנט הגיעו רוב התשובות חוץ מבדיקת הבטא של ההריון..

 

 

כל הזמן הזה שיחקתי באש עם עצמי– חס וחלילה לא הריון, יו, הלוואי הריון וישר נסיים אותו (ברור לי מה ההשלכות).

בסביבות 16:00 לפתע באינטרנט ראיתי אותה, את התשובה לבדיקה שחיכיתי לה – לבדיקת הבטא..

התבוננתי בה כמו איזה ציור שהתגלה לי עכשיו. ציור אפור, מוכר, עצוב, שיוביל אותי ישר למזווה לטחון את כל הממתקים לבד…, באור ולא בחושך…

התבוננתי שוב ואמרתי- תודה אלוהים, תודה והגעתי לסלון ואמרתי- "מאמי התשובה כמו שחשבנו , את ההריון אני הולכת להביא עכשיו מהגן- כבר אחרי 16:00..

נשמתי בדרך ואמרתי לעצמי- איזה מזל שאני לא בהריון! ותודה על המבחן שהעברתי את עצמי…

הפוסט הזה והשעות שחיכיתי לתשובה הביאו אותי לידיעה והבנה שעדיין לא עיבדתי מספיק טוב את המסע שעברתי והחוטים עדיין גלויים….

יש לציין שמה שסגר ועזר לי אחרי התשובה של הבדיקה זה להגיע לגן של הקטנטונת ולקבל ממנה חיבוק חם ונשיקות ולשמוע אותה אומרת לי- "אני וות ת'ך"(אמא אני אוהבת אותך)

 

תודה על כל מה שהיה ותודה על מה שיש כאן ועכשיו!

 

**רינה רונן , אם מאמצת למיקה אחרי 13 שנות מסע להורות. מטפלת בתטא הילינג ,יועצת, מלווה ותומכת בתהליכי הפריון , הפונדקאות והאימוץ, מנחת קבוצת "פשוט להיות"- מעגל נשי  באיזור השרון,  rinagili@gmail.com

* לפוסטים נוספים של אמהות מאמצות ונשים בטיפולי פוריות

לבלוג שלי

לדף פייסבוק

 

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

בשם אלוהי השחלות/ לי-את דנקר

מאוד קשה לי עם השעון שמתקתק / אביגיל

לא מסוגלת לחשוב על להביא עוד ילד לעולם / אמא אנונימית

תביאו שניים, תביאו שלושה, תביאו ארבעה ילדים / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים לקראת ובתהליך ההורות

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

11 תגובות ל- “אמן אמן שזה לא הריון- העולם השתגע!!”

  1. ורד הגיב:

    אין עליך רינה , את אחת ומיוחדת

  2. רינה רונן הגיב:

    תודה ורד יקרה {}

  3. קורין הגיב:

    את מיוחדת יקרתי והלוואי!!! פשוט הלוואי שהיה יוצא חיובי!!!!! בכול מצב את מדהימה!!! ואני אוהבת אותך המוווווווווון!!! נשיקות מאמי

  4. ליטל אוהב ציון הגיב:

    אוי רינה יקרה את כזו מדהימה, ובדיוק כמו שכתבת – גיבורה אמיתית, הראיון שלך עדיין מהדהד לי בראש ונותן לי הרבה כוח ואומץ. שתחביב לך שנה מופלאה מלאה בבריאות טובה, חדוות יצירה והגשמה עצמית. אוהבת וגאה בך

    • רינה רונן הגיב:

      ליטל יקירה, זה הדדי!
      דרך ובעזרת הראיון שלך הבנתי כמה החוטים עדין גלוים, כמה עוד יש שם דברים שלא סופרו לאורך המסע הארוך

      את מדהימה ליטל ואני מאחלת לך המון הצלחה

  5. ברייב יאשי הגיב:

    רינה יקרה
    אין עלייך. כל פעם את מפתיעה אותי מחדש.
    עד אנה תלכי עוד?!
    ריתקת אותי ואתם ממשיכים לרתק אותי במעמקי ההתנסויות
    אוהב אותכם
    ומחזק אותכם בדרך

  6. מירב שוהם הגיב:

    וואוו אין עלייך מדהימה הצלחת לגרום ללב שלי לפעום חזק לרגע אוהבת אותך המון ותמשיכי להיות מקסימה כמו שאת…<3

  7. אוסי הגיב:

    רינוש,

    רק חיבוק זה מה שבא לי עכשיו בסוף הקריאה לתת לך.
    נשיקה גדולה

  8. שירה דרוקר הגיב:

    רינה,
    ראשית מחמאה על הכתיבה – ממש מותחת, סוחפת ומרגשת…
    ושנית, כשקראתי עלתה בי מחשבה, כמה מוזר זה בטח עבורך לרצות עכשיו את ההיפך הגמור ממה שרצית כל כך הרבה שנים…

    הרגשתי כאילו אחרי כל כך הרבה שנים הגוף והנפש כבר מכווננים ל"לרצות משהו" ל"לשמוח כשהמשהו הזה קורה", וכשהרצונות משתנים (קודם כל בראשנו) לוקח לגוף ולנפש קצת יותר זמן לעכל את השינוי ולהבין שעכשיו צריך לרצות דברים אחרים, ושמה שחלמנו קודם כבר לא רצוי ולא רלוונטי.

    מאחלת לך המשך עיבוד פורה ומוצלח!!

  9. טלי הגיב:

    רינה, את כותבת נהדר, מאוד אנושי, בפרופורציות הקריאות גם לכל מי שלא מצוי ב"תחום", ולכן גם כ"כ מובן ונתפס ומעורר סימפטיה. ברור לגמרי מה זו כתיבה בשבילך – שמקלה, עד כמה שהיא יכולה לעשות זאת.
    חשבת על זה ש"מיקה" מתחרז טוב עם "מתוקה"? ממש כמו שהיא, מתוקה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אני רוצה לידה נרתיקית אחרי הניתוח קיסרי שעברתי" – חלק 1

מאת : אמא אלסנדרה

3 בנובמבר 20104 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

הלידה של אורי הייתה חוויה מאוד קשה,לידה שהחלה מירידת מים ,צירים מועטים, אפידורל,פיטוצין,אין ספור אנשים שנכנסו ויצאו מחדר הלידה,חוסר תקשורת בינינו לבין הצוות הרפואי ולבסוף ההכרזה על מצוקת עובר וניתוח קיסרי חירום.

במהלך הניתוח הקיסרי מאוד פחדתי. ילדה לבד, בת 24, עוברת ניתוח קיסרי חירום ,הרדמה חלקית, זרועות קשורות לצדדים, מסך כחול ואני בוכה…הזיכרון החזק שלי משם הם הרופאים שמדסקסים ביניהם לאן לצאת לחופשה…אני עם בטן פתוחה, בוכה,

דיכאון אחרי לידה ושמחה ביחד ?

מאת : לימור לוי אוסמי

17 באוקטובר 20104 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

עצבות, דיכאון ואמהוּת נראים במבט ראשון כסותרים זה את זה. כמובן שהם לא !

אנחנו רגילות לחשוב על האמא היולדת בדימוי הפרסומי שלה: שמחה, בריאה, אנרגטית, חייכנית ומאושרת. בעיקר מאושרת. אבל האמת היא שאמהות מרגישות שהחיים שלהן השתנו אחרי הלידה (כל לידה) ובשינוי הזה יש מימדים משמעותיים של עצבות ודיכאון.

'אבל למה?'  או  'איך שיחת חולין משנה כיוון…'

מאת : אמא אנונימית

1 ביוני 20146 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון

אני מתחמקת. ובוחרת משהו אחר והיא אומרת 'יש מבצע אולי בכל תיקחי גם את השרשרת עם דמויות הילדים' ואז היא שואלת אם הקטנים הם הלידה הראשונה שלי. ואני אומרת שלא ואז היא שואלת מה יש לי בבית. ואני משיבה שאין ומספרת שעברתי לידה שקטה של תינוק מת.