בעצב תלדי בנים – כאילו דה?! ומה עם תשעה חודשים?

מאת :

11 בספטמבר 2011 | 10 תגובות

לא, לא הכל בסדר, ההריון הזה ממש לא קל לי

מתוך הריון, יומן הריון

 אם חוה סולקה מגן עדן בשל אכילת תפוח וקוללה בקללה: "בעצב תלדי בנים", מה היא עשתה שקיבלה תשעה ירחי לידה (כלומר הריון)??? מה, כרתה את העץ הדעת???

נראה שההוא למעלה "הכניס את האלמנט", כדברי הגשש, יחד עם הלידה. הוא ידע שלידה היא כמה שעות ספורות (כן, גם 36 שעות זה שעות ולא חודשים!!).

לא יודעת אם זה הגיל, הריון שני, הקיץ, ההתמודדות לבד או מה, אבל אני לא יכולה לומר יותר "הכל בסדר"…

לא, לא הכל בסדר, ההריון הזה ממש לא קל לי.

הכי בא לי להיות פולניה ובגדול. לא נעים לי לקטר?! תאמינו לי נעים גם נעים.

אז הנה, קבלו כמה:

–          כבד לי

–          כואב לי הגב

–          חם לי

–          כואב לי הגב

–          ראינו היפופוטם בספארי ואני חשבתי: "איך אתה עושה את זה כל החיים אני בקושי תשעה חודשים מחזיקה??"

–          מרגישה שכל רגל טון וביחד אני בקושי מרימה שני טון בהליכה רגילה.

–          איזו הליכה רגילה ?? כבר מתנדנדת מצד לצד…

–          כואב לי הגב

–          יושבת, אי אפשר לנשום

–     עומדת, כואב הגב                                                          

–          שוכבת, האמת יותר טוב, אבל למי יש זמן לשכב??

–          צוציק רוצה על הידים – היא עדיין תינוקת שלי, אני חושבת, ומרימה…

–          כואב לי הגב

–          חלומות על ההריון הראשון שעבר בקלי קלות. בטן קטנה שבקושי ראו בחודש שביעי…. חלומות…

–          פעם בשבועים מפציעה לה צרבת של חצי יום עד יום…

–          קושי בשינה רציפה

–          עייפה רוב היום…

–          הואגינה כואבת (צריכה לומר תודה, כי בהריון הראשון היא כל הזמן שלחה איברים לאזור הזה…)

–          קשה לשבת, כי הטוסיק כואב משום מה

–          הבטן המתוחה כואבת

–          קשה לנשום

אוףףףףףףףףףףףףףף

טוב, השתחררתי קצת, 🙂 יש לי אויר לעוד יום עד הקיטור הבא 🙂 🙂 

 

לבלוג של אוסי הורביץ

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

10 תגובות ל- “בעצב תלדי בנים – כאילו דה?! ומה עם תשעה חודשים?”

  1. עולה לי הדמות של לובה מארץ נהדרת: "קשה, קשה" 🙂

  2. קרן הגיב:

    אני איתך. לא אומרת שהכל טוב. הכל לא טוב מבחינתי בהריון הזה( שלישי במספרו). הקיץ, הכאבים, החום הפנימי שמבשל אותי טוב טוב, העצבים הכאבים (ולא רק בגב), המשקל, הבטן המתוחה לעייפה, מצבי הרוח. תודה לאלא שמצרבות לא סבלתי אבל בחילות- בלי סוף.. מי שאומרת שהיא אוהבת להיות בהריום שתתפוס ממני מרחק!
    עוד חמישה שובעות וכמה שעות (חחח) לסוף.

    • אוסי הגיב:

      אחרי הריון ראשון שעבר על מי מנוחות (חוץ מההתחלה) זה ממש הביא את החלסטרה…ופשוט נמאס לי לומר בסדר כששואלים אותי 🙂

  3. מיכל הגיב:

    תשמעי, חוץ מזה שאת נהדרת, אני רוצה לומר לך שגם אצלי וגם אצל כל חברותיי (לא שזה משליך על משהו) קרה משהו דומה. ההריון השני היה פשוט סיוט יחסית לראשון. לא הבנו איך פעם אהבנו להיות בהריון, ואיך קרה לנו הדבר הזה שנקרא הריון שני. אני לא יודעת אם זה קשור לזה שיש עוד ילד/ה בבית מבחינת הפניות והעייפות, או משהו של הגוף, או סתם סטטיסטיקה מקרית – אבל אני יכולה להרגיש בגוף שלי את הקושי.
    ו.. אני פה 🙂

  4. תמר קלר הגיב:

    יקירה,
    כל הטענות וה..אוף…מוצדקות,
    ואכן הקיץ הזה היה חם להטריף. אפילו אותי שאיני בהריון.
    עוד קצת אוסי, עוד קצת …
    נשיקות וחיבוקים.

  5. עטרת אסור הגיב:

    יש את אלה שאומרים :"הריון זו לא מחלה"…זו מחלה ועוד איך מחלה…אני עכשיו שנה ו-5 אחרי לידה, ואני מתה מפחד מלהיות שוב בהריון… 4 חודשים הייתי מרותקת למיטה, בחילות הקאות, חוסר תאבון, סחרחורות, פעמיים בשבוע עירוי,הייתי צריכה שיובילו אותי גם לשירותים, מסתבר גם רגישות לפרמין…פשוט איבדתי צלם אנוש…בחודש שישי נרגעו הבחילות, אבל באו הצרבות כל היום כ-ל יום… הקאתי עד היום בו ילדתי…ממש כך.. כאבי גב, גלי חום, התעלפויות, גירודים איומים בבטן עד כדי כך שהיה יורד לי דם מסימני המתיחה….אם לא נקטר, מה נעשה????

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

חודש לפני הלידה

מאת : אמא לעצמי

6 בינואר 201311 תגובות

מתוך אמהות ובנות, הריון, יומן הריון, לכל אמא

חודש לפני הלידה – אני מנסה למצוא כמה רגעים אמיתיים של שקט ביני לבין עצמי כדי להצליח סוף סוף לחלץ מתוכי את המצוקה האדירה הזו שאני קוברת בתוך הגוף שלי כבר חודשים, קצת אחרי שגיליתי שהריתי בפעם השנייה.

לפני שגיליתי שהריתי, כל פעם נעתי ונדתי בין רצון גדול לעוד ילד לבין ייאוש עמוק רק מהמחשבה שהנה עוד פעם אצטרך לעבור 'את זה'.

ההריון הראשון היה בסך הכל בסדר. שנאתי את המעקבים של האחיות, שנאתי את ההצקות של הרופאים.

ואז הגיעה הלידה – גם אז היה לי חלום מתוק וורוד של לידה טבעית בבית או בצימר- מים מים מים. כמה אני אוהבת מים רגועים ונעימים ונעים וחמימים. כל-כך רציתי ללדת בתוך מים.

הגוף שלי ואני נפגשים ומדברים

מאת : שירה דרוקר

1 במרץ 20122 תגובות

מתוך גוף ומשקל, לכל אמא

כבר חוויתי פעמיים הקשבה עמוקה לגוף, מתוך שקט ורגיעה, שהביאה איתה מסר ברור מאוד של מה מרגיש טוב או לא טוב, ומה לעשות כדי לשפר את ההרגשה.

והרגשתי תחושה מדהימה. ממש הרגשתי שחזיתי בנס. הגוף שלי דיבר אלי!!! והוא אמר לי מפורשות מה הוא צריך, וכשעשיתי את מה שהוא ביקש, הרגשתי שינוי לטובה.

הגוף ואני אולי לא אחד, אבל אנחנו מחוברים בצורה מושלמת זה לזו. וכל דבר שקורה בגוף הוא ביטוי למשהו שקורה אצלי בפנים. מבחינה רגשית. וכשיש תנועה ושינוי – יש תנועה ושינוי.

הגוף שלי ואני מתקדמים למקום טוב יותר.

'אשת חיל'- ליהיא לפיד. כל זה קרה גם לי !! הצילו !!

מאת : תום אלרום

8 במרץ 201110 תגובות

מתוך אחרי לידה, ספרים לאמהות

המסע שהגיבורה עוברת בין דפי הספר מלמד אותה לזהות שהיא שמה את עצמה בעדיפות אחרונה (כמה אמהי מצידינו לעשות את זה… איך זה שהילד נקי ומצוחצח ואנחנו מלאות כתמי פליטה ?). היא מנהלת מעל דפי הספר דיאלוג בין הפרט לבין מוסכמות החברה בה היא חיה. הנסיכה הופכת לאט למלכה