בעצב תלדי בנים – כאילו דה?! ומה עם תשעה חודשים?

מאת : אוסי הורביץ

11 בספטמבר 2011 | 10 תגובות

לא, לא הכל בסדר, ההריון הזה ממש לא קל לי

מתוך הריון, יומן הריון

 אם חוה סולקה מגן עדן בשל אכילת תפוח וקוללה בקללה: "בעצב תלדי בנים", מה היא עשתה שקיבלה תשעה ירחי לידה (כלומר הריון)??? מה, כרתה את העץ הדעת???

נראה שההוא למעלה "הכניס את האלמנט", כדברי הגשש, יחד עם הלידה. הוא ידע שלידה היא כמה שעות ספורות (כן, גם 36 שעות זה שעות ולא חודשים!!).

לא יודעת אם זה הגיל, הריון שני, הקיץ, ההתמודדות לבד או מה, אבל אני לא יכולה לומר יותר "הכל בסדר"…

לא, לא הכל בסדר, ההריון הזה ממש לא קל לי.

הכי בא לי להיות פולניה ובגדול. לא נעים לי לקטר?! תאמינו לי נעים גם נעים.

אז הנה, קבלו כמה:

–          כבד לי

–          כואב לי הגב

–          חם לי

–          כואב לי הגב

–          ראינו היפופוטם בספארי ואני חשבתי: "איך אתה עושה את זה כל החיים אני בקושי תשעה חודשים מחזיקה??"

–          מרגישה שכל רגל טון וביחד אני בקושי מרימה שני טון בהליכה רגילה.

–          איזו הליכה רגילה ?? כבר מתנדנדת מצד לצד…

–          כואב לי הגב

–          יושבת, אי אפשר לנשום

–     עומדת, כואב הגב                                                          

–          שוכבת, האמת יותר טוב, אבל למי יש זמן לשכב??

–          צוציק רוצה על הידים – היא עדיין תינוקת שלי, אני חושבת, ומרימה…

–          כואב לי הגב

–          חלומות על ההריון הראשון שעבר בקלי קלות. בטן קטנה שבקושי ראו בחודש שביעי…. חלומות…

–          פעם בשבועים מפציעה לה צרבת של חצי יום עד יום…

–          קושי בשינה רציפה

–          עייפה רוב היום…

–          הואגינה כואבת (צריכה לומר תודה, כי בהריון הראשון היא כל הזמן שלחה איברים לאזור הזה…)

–          קשה לשבת, כי הטוסיק כואב משום מה

–          הבטן המתוחה כואבת

–          קשה לנשום

אוףףףףףףףףףףףףףף

טוב, השתחררתי קצת, 🙂 יש לי אויר לעוד יום עד הקיטור הבא 🙂 🙂 

 

לבלוג של אוסי הורביץ

נושאים קשורים :

10 תגובות ל- “בעצב תלדי בנים – כאילו דה?! ומה עם תשעה חודשים?”

  1. עולה לי הדמות של לובה מארץ נהדרת: "קשה, קשה" 🙂

  2. קרן הגיב:

    אני איתך. לא אומרת שהכל טוב. הכל לא טוב מבחינתי בהריון הזה( שלישי במספרו). הקיץ, הכאבים, החום הפנימי שמבשל אותי טוב טוב, העצבים הכאבים (ולא רק בגב), המשקל, הבטן המתוחה לעייפה, מצבי הרוח. תודה לאלא שמצרבות לא סבלתי אבל בחילות- בלי סוף.. מי שאומרת שהיא אוהבת להיות בהריום שתתפוס ממני מרחק!
    עוד חמישה שובעות וכמה שעות (חחח) לסוף.

    • אוסי הגיב:

      אחרי הריון ראשון שעבר על מי מנוחות (חוץ מההתחלה) זה ממש הביא את החלסטרה…ופשוט נמאס לי לומר בסדר כששואלים אותי 🙂

  3. מיכל הגיב:

    תשמעי, חוץ מזה שאת נהדרת, אני רוצה לומר לך שגם אצלי וגם אצל כל חברותיי (לא שזה משליך על משהו) קרה משהו דומה. ההריון השני היה פשוט סיוט יחסית לראשון. לא הבנו איך פעם אהבנו להיות בהריון, ואיך קרה לנו הדבר הזה שנקרא הריון שני. אני לא יודעת אם זה קשור לזה שיש עוד ילד/ה בבית מבחינת הפניות והעייפות, או משהו של הגוף, או סתם סטטיסטיקה מקרית – אבל אני יכולה להרגיש בגוף שלי את הקושי.
    ו.. אני פה 🙂

  4. תמר קלר הגיב:

    יקירה,
    כל הטענות וה..אוף…מוצדקות,
    ואכן הקיץ הזה היה חם להטריף. אפילו אותי שאיני בהריון.
    עוד קצת אוסי, עוד קצת …
    נשיקות וחיבוקים.

  5. עטרת אסור הגיב:

    יש את אלה שאומרים :"הריון זו לא מחלה"…זו מחלה ועוד איך מחלה…אני עכשיו שנה ו-5 אחרי לידה, ואני מתה מפחד מלהיות שוב בהריון… 4 חודשים הייתי מרותקת למיטה, בחילות הקאות, חוסר תאבון, סחרחורות, פעמיים בשבוע עירוי,הייתי צריכה שיובילו אותי גם לשירותים, מסתבר גם רגישות לפרמין…פשוט איבדתי צלם אנוש…בחודש שישי נרגעו הבחילות, אבל באו הצרבות כל היום כ-ל יום… הקאתי עד היום בו ילדתי…ממש כך.. כאבי גב, גלי חום, התעלפויות, גירודים איומים בבטן עד כדי כך שהיה יורד לי דם מסימני המתיחה….אם לא נקטר, מה נעשה????

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

טיפולי פוריות: ימי התום

מאת : ליטל אוהב ציון

2 בדצמבר 20107 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

כמה שנים קדימה, כל אחת בקצב שלה, פוגשת את הקן שלה, האמיתי – לא זה מגיל ארבע. הם כבר יוצאים יחד כמה חודשים, חלקם כבר גרים יחד והבחורות חוזרות לחלומות על חתונה…

כחצי שנה – שנה אחרי החתונה מתחילים להירקם להם חלומות על הריון, אז כבר זורקים לפח את כל אותם אמצעי מניעה שלא העזנו לזוז בלעדיהם בעבר ומתחילים במצוות פרו ורבו…

הפלה שעדיין יושבת לי בבטן, בלב ובנשמה. חלק א'

מאת : ladybike

15 באוגוסט 201112 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

הריון ראשון היה בצבא ונגמר בהפלה יזומה.

הריון שני ושלישי היו כשממש רציתי ללדת ופשוט לא הלך. הפלה בשבוע 9 ואחרי שנה של המתנה, הריון, עברנו שבוע 12 ונשמנו לרווחה, אבל בשבוע 14 – עובר בלי דופק.

הריון רביעי וחמישי הסתיימו בשתי לידות של 2 ילדים מקסימים בהפרש של שנה ושבועיים ואז, כעבור 10 שנים של לשגע את בן זוגי, שלא הסכים לעוד ילד ובסוף נכנע, כי יום הולדתי ה40 קרב… נכנסתי להריון השישי…

אני לא רוצה לטפל !

מאת : לימור לוי אוסמי

7 ביולי 201133 תגובות

מתוך אמהות וקריירה, לכל אמא

יקרות, השעה עכשיו כמעט 3 לפנות בוקר. קמתי מהמיטה כדי לכתוב לכן..

הדברים שכתבתן על הפוסט האחרון שלי נגעו בי כל כך עמוק, שהייתי צריכה כמה ימים כדי לשהות עם התחושה שהיתה בי. איזה ימים מופלאים אלו היו.

אני כותבת ועולות בי דמעות של התרגשות. התרגשות על המתנה שקיבלתי על זה שאתן בחיי, אפילו שאת רובכן לא מכירה באופן אישי מעבר לווירטואלי שלנו, כאן. באמת מרגישה ברת מזל על המתנה הזאת , התמיכה הזאת, ההבנה הזאת, הרצון הבאמת כן לעזור ולהיות איתי בתהליך. אתן מדהימות- המון תודה !

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם