אחרי לידה

ימים ראשונים אחרי לידה- שיעור בהישרדות

 

בימים האחרונים הבנתי שאמהות היא התמודדות תמידית, עם הסתגלות לימים ראשונים. אפשר אולי להגיד על זה על החיים בכלל, אך זה עולה ביתר שאת לאחר יצירת חיים חדשים.

אצלי זה התחיל בימים הראשונים של ההבנה שאני עומדת ללדת (שבוע 37 – מצג עכוז), ואז הימים הראשונים לאחר הלידה, הימים הראשונים של ההנקה, הימים הראשונים בבית – על כל אחד מאלה אפשר לכתוב סיפור נפרד.

וכך, לאחר שלושה חודשים (שבהם כבר התרגלנו קצת לימים הראשונים הקודמים) ממשיכים ימים ראשונים של מחשבות על חזרה לעבודה ולאן נעלמו החיים שהכרתי לפני ההריון (למה לא להיכנס לסרטים ולבכות קצת ?), ולאחר עוד כחודשיים ימים ראשונים של טירונות לקיחת בקבוק, בנוסף להנקה, כי בקרוב צריך לחזור לעבודה ולהתחיל ימים ראשונים בגן, ועדיף שהיא תלמד לאכול מבקבוק בבית ולא תצרח עד השמיים בידי המטפלות שצריכות לדאוג לעוד כמה ילדים ולא יוכלו לתת לה את התמיכה והחיבוק שצריך כאשר מסתגלים לימים ראשונים…

וככל שעובר הזמן, הימים הראשונים למיניהם נעשים יותר ויותר קשים מנשוא.

 

לאחר 7 חודשים שנוגה איתי בבית, כשאנחנו מתעוררות יחד ואני מביאה אותה אלי למיטה לעוד חצי שעה של התכרבלות, כשאני יודעת מתי היא צריכה/רוצה לאכול ומתי היא רוצה/צריכה לישון, כשבשעות הערות אנחנו הולכות יחד ללימודים פעם בשבוע, כמעט כל יום לסופרמרקט, ומטיילות סתם בשדרה, קופצות לים ומתנדנדות בנדנדה החדשה שהתקינו, פתאום מגיעה השעה לחזור לעבודה (כי נגמר הכסף של חופשת הלידה) ומגיעים הימים הראשונים של הסתגלות לגן, היא מסתגלת לאנשים חדשים שמטפלים בה, ואני (לא) מסתגלת לכך שהיא לא ברשותי במשך שעות שנראות כמו נצח.

כמה ימים ראשונים עוד מחכים לנו? עד מתי זה יימשך? לפעמים נמאס לי להסתגל! רוצה לחטוף את התינוקת שלי ולברוח למקום ללא דאגות וקולות שאומרים מה צריך ומה לא.

כנראה שזה לא יקרה ואני אצטרך ללמוד יחד איתה איך מסתגלים לחיים.

שיעור בהישרדות.

 

* דלית לוי, דולה ומדריכת הכנה ללידה,  052-8321601 dalitle@gmail.com

 

 

עוד אמהות כותבות:

זה לא פינוק זאת הישרדות / סמדר

עשרה חודשים בלי שינה- זאת הישרדות! / הכי אמיתית

הרהורים של חודש אחרי לידה / איריס גומס

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

10 Comments

  • Avatar

    אביבית זהבי בינשטוק

    דליתוש, כתבת כל כך יפה ואת כל כך צודקת, ממש כך כל הזמןצריך להסתגל לדבר חדש, כל הזמן יש משבר או קושי קטן שצריך להתמודד ולהיות חזקה, את מוכשרת וכותבת נפלא, גאה בך ומאמינה בך ומאחלת לך {ולי}ימים מהירים בעבודה וקלים ושנדע להתמודד….חיבוק גדול , מחכה לשיעור השני….בהישרדות

  • לימור לוי אוסמי

    לימור לוי אוסמי

    נכון, תקופת הסתגלות היא לעיתים נוטה להיות ממש מבאסת. נו כבר ! שתיגמר ! ועצם זה שאין לה תהליך ברור לסיום, לפעמים יכול לחרפן 🙂
    אבל, נחשי מה ? היא בהחלט נגמרת ! פתאום, יום אחד, תשימי לב שהיא מאחורייך (זה בדרך כלל קורה בהפתעה..)

    אני חושבת שאחת ההתמודדויות, אם לא "ה"התמודדות, היא זו שקשורה ל"מה שנכון". תוך כדי הסתגלות לאמהות, אנחנו למדות כמה "נכונים" הפנמנו לגבי גידול התינוקות ולגבי האמהות ונדרשת מאיתנו יכולת כבירה לבחון אותם, לבדוק אם הם בכלל באמת "נכונים" והאם הם מתאימים לאורך חיינו ולמשפחתנו. גם זה יכול לפעמים לחרפן 🙂

    משהו קטן ומרגיע- אהבה וכוונה טובה הם העיקר..

    מזמינה אותך להמשיך לכתוב, זה מאוד עוזר להסתגלות !

  • Avatar

    נטע רותם ימניצקיי

    מצחיק שכתבת שאת רוצה "לחטוף את התינוקת שלך".
    היא שלך, לכאורה את לא צריכה לחטוף אותה מאף אחד, אבל לפעמים זה באמת מרגיש כאילו כולם כל כך מתערבים, וכל הזמן אומרים לנו איך להתנהל עם הילדים שלנו, שזה באמת מרגיש כאילו אנחנו צריכות "לחטוף" אותם מנחלת הכלל ולגונן עליהם מפני ה"כולם" הזה.

  • Avatar

    מריה גרבר

    תיארת כ"כ כ"כ נכון שנשארתי ללא מלים. מתי זה נגמר? לא יודעת לומר לך – יכולה רק להעיד שאנחנו מסיימים זה עתה "ימים ראשונים" של כיתה א' וגם זה מלווה בלא מעט משברונים נלווים 🙂 ואת הקטנה היה לי העונג לגדל בשנתיים הראשונות בשיתוף עם מטפלת אהובה ומדהימה שהיא כמו בת משפחה…אבל עכשיו נכנסנו לגן ונגמר הבכי של השבוע הראשון אבל עדיין כל מה שאני רוצה לעשות עכשיו זה לרוץ , לחבק ולקחת אותה הביתה 🙂 הלוואי שיעבור בקלות לכולנו (יד הפעם הבאה)!

  • Avatar

    Yehav bar

    ואצלי בדיוק להיפך.. לא מסתגלת לשגרה החדשה שהיא כבר כמעט חצי שנה, של טיפול בתינוק. התובענות שחונקת אותי אל מול העיניים המקסימות של הבן שלי יוצרות קונפליקט ענק בחיי. אולי אני אכתוב על זה..

  • Avatar

    דלית לוי

    קצת באיחור, תודה על כל התגובות, זה מאוד מחזק לדעת שלא רק אני נמצאת במערבולת הנהדרת והמפחידה הזו.

    יהב, המשפט הקצר שכתבת נגע לליבי ואני רוצה להצטרף ולעודד אותך לשתף. הקונפליקט שתיארת הוא בעיני תמצית האמהות ואני מאוד מזדהה איתך.

    שנה טובה ושמחה 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ