ביחד

מאת : הכי אמיתית

30 באוקטובר 2011 | 5 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות

אני חושבת שאחד הדברים שנהיים מאד חשובים כרגע שאת נהיית אמא- זה הביחד.

אצל כל אחת הביחד הוא שונה, ובתחומים שונים- הוא מתבטא בשילובים שונים.

יש המגלות אהבה חדשה לבן זוג, יש שנזכרות במעגל החברות הישן והטוב, יש שפתאום שמות בצד את כל הקיטורים על אמא ורק רוצות את הליטוף והחיוך שלה, יש שמגלות מעגלים חדשים- חברות מטיפת חלב, מגן השעשועים…

הביחד נהפך חיוני בכמה מישורים…

גם בפן הטכני, שיש עם מי להתייעץ, איך עושים, האם אני מחליפה נכון את החיתול, לא מהדקת מדי, האם זה בסדר שאני נותנת את התחליף הזה, האם הוא לא בוכה חזק מדי- אולי קרה משהו….

יש עם מי לפחד…

יש עם מי להתלהב…

יש עם מי לצחוק מהתנועות הכי קטנות, אבל הכי מושלמות!

הביחד חשוב בהדרכה הכל כך חשובה, איך לשלב את היותך אישה- עם היותך אמא. נכון, קראת את כל ספרי ההדרכה, היית בקורס הכנה, שוחחת עם בעלות נסיון ו….למדת היטב למבחן. אז את יודעת יפה (בתיאוריה) איך להיות אמא. ונכון- היו לך לא מעט שנים של תרגול איך להיות אישה. אבל איך…איך משלבים את השתיים? ואיך לא מתמלאים חרדה ואשמה וחשש ובלבול בעשותנו כן?

ובזה הביחד מאד עוזר. תקראו לזה שיח נשים, קצ'קס, קשקושים, קיטורים, צחוקים, מעגלי בנות….הכל נכון, וטוב, ומועיל. את מקשיבה לחברתך למצב, מוצאת נקודות הזדהות, מפנימה טיפים ו….מבינה שאת לא לבד. איזו הקלה….

כי לעיתים נדמה שלמרות שזה משהו שכמעט כל אישה עוברת, לפעמים נדמה שהקשיים והרגשות הם רק שלנו.

את כל אלה יש לי- ואני מודה על כך!!!

תודה חברות, תודה אחיות, תודה אמא!!!

אבל יש לי משהו נוסף, יש לי ביחד עם עצמי.

זו תמיד נשמעה לי סוג של קלישאה, סוג של עוד אחד מהמשפטים היפים שאין להם ולו שמץ של אחיזה בחיים האמיתיים- למצוא את הביחד שלך עם עצמך.

אבל זה לא נכון.

למצוא את הביחד שלך עם עצמך זה אומר להצליח להגשים מטרות,

לדעת בכלל להגדיר מהן המטרות.

זה אומר שהחלומות מקבלים נופך ברור יותר,

זה אומר להנות מהתבנית בה מעוצבים חייך,

זה אומר להיות המעצבת של תבנית חייך ! לאחוז במושכות !

זה אומר להיות יוזמת- לא רק מגיבה.

ומעבר לכל ה"סיסמאות"-

בשבילי זה אומר שמצאתי את היעוד שלי, את הדרך שאני הולכת בה ומאמינה בה.

זה אומר שמצאתי תחום לעסוק בו, לא רק כי התנאים טובים והשעות נוחות והמשכורת טובה,

אלא כי אני מרגישה אתגר, אני מוכנה לוותר על שעות שינה (חיוניות….) כדי לפתח עוד רעיון, להגיע לעוד תובנה.

זה אומר לעבוד במשהו שאני רואה את ההשפעה שלו.

וזה לא משנה מה המקצוע שאני מצאתי, מה שחשוב הוא שאלמלא האימהות, סביר להניח שעדיין הייתי במקום- הכיפי- אך מעט מבוזבז,

מקום מאד נוח- אך לא מאד מקדם.

ואני מודה לך תינוקי שלי!!! בזכותך והזכות שהענקת לי להיות אמא שלך מצאתי את המשמעות האמיתית והמלאה של הגשמה עצמית

מה זה הביחד של שלך עם עצמך?

מה גורם לך להיות יותר מסופקת?

מה נותן לך את התחושה כשאת לבד במיטה עם מחשבותייך- שאת בחברה טובה?…

** לבלוג של הכי אמיתית

עוד אמהות כותבות:

חברות/ניצן רדזינר

מוקדש באהבה לחברותיי החדשות/ שירה דרוקר

חברות היא מצרך נדיר בייחוד כשאנחנו הופכות לאמהות/ לימור גריף

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

5 תגובות ל- “ביחד”

  1. תמר קלר הגיב:

    להכי אמיתית
    מקסים מקסים מקסים….
    אני מרגישה את עוצמות והנמרצות שבך דרך הכתיבה,
    איזה כיף.

    • הכי אמיתית הגיב:

      תודה תמר!
      איזה כיף לשמוע, בפרט שאלו תחושות שהיו כבויות בי זמן ממושך, וההתעוררות הזאת היא נהדרת….:)

  2. מאוד מרגש לקרוא את זה, איזה כיף.
    השאלות ששלת מאוד מעניינות. הביחד שלי עם עצמי מאוד משתנה. בעיקר אני מרגישה עם עצמי כשאני נושמת, כשאני מודעת לכאן ולעכשיו ומסכימה לשים לרגע בצד את טרדות היום.
    האם אלו הרגעים שבהם אני הכי מסופקת ? לאו דווקא. לעיתים כן ולעיתים מאוד מספק להיות עם אחרות או עם אחרים.\מה שכן, חשוב לי לא לשכוח להיות במידה מסוימת עם עצמי, גם כשאני עם אחרים או אחרות. לשים לב למה שאני מרגישה במפגש

  3. הכי אמיתית הגיב:

    אני מסכימה שלא מדובר בדיכוטומיה, להפך. הרבה פעמים אני חשה את הביחד שלי עם עצמי דוקא במסגרת מפגש חברתי עם אנשים אוהבים שנעים בחברתם.
    השאלה היא, האם בסופו של יום, אחרי היותי האמא, החברה, האישה, המאהבת, אשת הקריירה ו….
    האם אני חשה מסופקת? האם אני שלמה עם עשייתי והתנהלותי?
    היו תקופות רבות בחיי שתחום הפאן, החברה והבילוי היו מספקים עד אין קץ,והחיים הרגישו כמסיבה אחת גדולה, אני לא אומרת שלא היה תענוג בהוויה הזו, אבל עדיין. תחום העיסוק, ההגשמה האישית- היה נמוך מאד- כי לא מצאתי משהו שבאמת מגרה אותי, שבאמת הוא יותר מ"עבודה"…והיום כשמצאתי- אני פתאום מבינה אנשים שמשקיעים זמן, חשיבה ומאמץ- לא רק כשצריך- גם כשרוצים
    וזה נותן תחושת "ביחד" ענקית עם עצמי- כי אני גאה בעצמי

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

קורס הכנה ללידה – למה צריך את זה ??

מאת : אבא בתול

30 בינואר 20113 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

בהתחלה התייחסתי לנושא הקורס די בזלזול, "תביאי את אמא שלך" הפטרתי לעומתה כאשר עלתה השאלה. "למה צריך את זה??". מבטיהם הספקניים של ההורים משני הצדדים נתנו חיזוק לתחושותיי השמרניות: יש אחיות, יש רופאים, יש מיילדות, יהיה בסדר, למה צריך להתכונן ? שיטוט קצר במרחבים הוירטואליים רק הגביר את הפחד: לידות טבעיות, נשים היולדות בביתם, סיבוכי הריון, מיתות עוברים, כל אלו קפצו אלי ממסך המחשב. תמונות מבעיתות שאינן משאירות מקום לדמיון עלו מכל עבר.

נפל לי

מאת : לי-את דנקר

11 באפריל 20132 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

אני רוצה לדבר איתכן על דברים שנופלים נופלים מהגוף, נופלים במדרגות, נופלים מבושה נופלים מחולשה נופלים מבלי שהספיקו לסגור מעגל או סוגרים מעגל תוך כדי נפילה

לפרק משפחה בשביל הצורך שלי?

מאת : אמא אנונימית

29 במאי 20142 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

כמה שזה כואב ומאכזב, אם הייתי בוחרת ולא הייתי מפחדת, יכול להיות שאת כל התהליך הזה הייתי עוברת עם אישה ולא עם גבר, הרי שנים הייתי במערכות יחסים עם נשים. פיזית, אני מאוד זקוקה למגע הפיזי של גבר, אבל מנטלית, רגשית, חסרה לי אישה. אני מתגעגעת לדברים שגבר לעולם לא יוכל להבין ולהכיל. מתגעגעת למגע, לליטוף, ולחיבוק של אישה.

מה עושים עכשיו?? לפרק משפחה בשביל הצורך שלי? הייתי צריכה לחשוב על זה קודם…