ביחד

מאת :

30 באוקטובר 2011 | 5 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות

אני חושבת שאחד הדברים שנהיים מאד חשובים כרגע שאת נהיית אמא- זה הביחד.

אצל כל אחת הביחד הוא שונה, ובתחומים שונים- הוא מתבטא בשילובים שונים.

יש המגלות אהבה חדשה לבן זוג, יש שנזכרות במעגל החברות הישן והטוב, יש שפתאום שמות בצד את כל הקיטורים על אמא ורק רוצות את הליטוף והחיוך שלה, יש שמגלות מעגלים חדשים- חברות מטיפת חלב, מגן השעשועים…

הביחד נהפך חיוני בכמה מישורים…

גם בפן הטכני, שיש עם מי להתייעץ, איך עושים, האם אני מחליפה נכון את החיתול, לא מהדקת מדי, האם זה בסדר שאני נותנת את התחליף הזה, האם הוא לא בוכה חזק מדי- אולי קרה משהו….

יש עם מי לפחד…

יש עם מי להתלהב…

יש עם מי לצחוק מהתנועות הכי קטנות, אבל הכי מושלמות!

הביחד חשוב בהדרכה הכל כך חשובה, איך לשלב את היותך אישה- עם היותך אמא. נכון, קראת את כל ספרי ההדרכה, היית בקורס הכנה, שוחחת עם בעלות נסיון ו….למדת היטב למבחן. אז את יודעת יפה (בתיאוריה) איך להיות אמא. ונכון- היו לך לא מעט שנים של תרגול איך להיות אישה. אבל איך…איך משלבים את השתיים? ואיך לא מתמלאים חרדה ואשמה וחשש ובלבול בעשותנו כן?

ובזה הביחד מאד עוזר. תקראו לזה שיח נשים, קצ'קס, קשקושים, קיטורים, צחוקים, מעגלי בנות….הכל נכון, וטוב, ומועיל. את מקשיבה לחברתך למצב, מוצאת נקודות הזדהות, מפנימה טיפים ו….מבינה שאת לא לבד. איזו הקלה….

כי לעיתים נדמה שלמרות שזה משהו שכמעט כל אישה עוברת, לפעמים נדמה שהקשיים והרגשות הם רק שלנו.

את כל אלה יש לי- ואני מודה על כך!!!

תודה חברות, תודה אחיות, תודה אמא!!!

אבל יש לי משהו נוסף, יש לי ביחד עם עצמי.

זו תמיד נשמעה לי סוג של קלישאה, סוג של עוד אחד מהמשפטים היפים שאין להם ולו שמץ של אחיזה בחיים האמיתיים- למצוא את הביחד שלך עם עצמך.

אבל זה לא נכון.

למצוא את הביחד שלך עם עצמך זה אומר להצליח להגשים מטרות,

לדעת בכלל להגדיר מהן המטרות.

זה אומר שהחלומות מקבלים נופך ברור יותר,

זה אומר להנות מהתבנית בה מעוצבים חייך,

זה אומר להיות המעצבת של תבנית חייך ! לאחוז במושכות !

זה אומר להיות יוזמת- לא רק מגיבה.

ומעבר לכל ה"סיסמאות"-

בשבילי זה אומר שמצאתי את היעוד שלי, את הדרך שאני הולכת בה ומאמינה בה.

זה אומר שמצאתי תחום לעסוק בו, לא רק כי התנאים טובים והשעות נוחות והמשכורת טובה,

אלא כי אני מרגישה אתגר, אני מוכנה לוותר על שעות שינה (חיוניות….) כדי לפתח עוד רעיון, להגיע לעוד תובנה.

זה אומר לעבוד במשהו שאני רואה את ההשפעה שלו.

וזה לא משנה מה המקצוע שאני מצאתי, מה שחשוב הוא שאלמלא האימהות, סביר להניח שעדיין הייתי במקום- הכיפי- אך מעט מבוזבז,

מקום מאד נוח- אך לא מאד מקדם.

ואני מודה לך תינוקי שלי!!! בזכותך והזכות שהענקת לי להיות אמא שלך מצאתי את המשמעות האמיתית והמלאה של הגשמה עצמית

מה זה הביחד של שלך עם עצמך?

מה גורם לך להיות יותר מסופקת?

מה נותן לך את התחושה כשאת לבד במיטה עם מחשבותייך- שאת בחברה טובה?…

** לבלוג של הכי אמיתית

עוד אמהות כותבות:

חברות/ניצן רדזינר

מוקדש באהבה לחברותיי החדשות/ שירה דרוקר

חברות היא מצרך נדיר בייחוד כשאנחנו הופכות לאמהות/ לימור גריף

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

5 תגובות ל- “ביחד”

  1. תמר קלר הגיב:

    להכי אמיתית
    מקסים מקסים מקסים….
    אני מרגישה את עוצמות והנמרצות שבך דרך הכתיבה,
    איזה כיף.

    • הכי אמיתית הגיב:

      תודה תמר!
      איזה כיף לשמוע, בפרט שאלו תחושות שהיו כבויות בי זמן ממושך, וההתעוררות הזאת היא נהדרת….:)

  2. מאוד מרגש לקרוא את זה, איזה כיף.
    השאלות ששלת מאוד מעניינות. הביחד שלי עם עצמי מאוד משתנה. בעיקר אני מרגישה עם עצמי כשאני נושמת, כשאני מודעת לכאן ולעכשיו ומסכימה לשים לרגע בצד את טרדות היום.
    האם אלו הרגעים שבהם אני הכי מסופקת ? לאו דווקא. לעיתים כן ולעיתים מאוד מספק להיות עם אחרות או עם אחרים.\מה שכן, חשוב לי לא לשכוח להיות במידה מסוימת עם עצמי, גם כשאני עם אחרים או אחרות. לשים לב למה שאני מרגישה במפגש

  3. הכי אמיתית הגיב:

    אני מסכימה שלא מדובר בדיכוטומיה, להפך. הרבה פעמים אני חשה את הביחד שלי עם עצמי דוקא במסגרת מפגש חברתי עם אנשים אוהבים שנעים בחברתם.
    השאלה היא, האם בסופו של יום, אחרי היותי האמא, החברה, האישה, המאהבת, אשת הקריירה ו….
    האם אני חשה מסופקת? האם אני שלמה עם עשייתי והתנהלותי?
    היו תקופות רבות בחיי שתחום הפאן, החברה והבילוי היו מספקים עד אין קץ,והחיים הרגישו כמסיבה אחת גדולה, אני לא אומרת שלא היה תענוג בהוויה הזו, אבל עדיין. תחום העיסוק, ההגשמה האישית- היה נמוך מאד- כי לא מצאתי משהו שבאמת מגרה אותי, שבאמת הוא יותר מ"עבודה"…והיום כשמצאתי- אני פתאום מבינה אנשים שמשקיעים זמן, חשיבה ומאמץ- לא רק כשצריך- גם כשרוצים
    וזה נותן תחושת "ביחד" ענקית עם עצמי- כי אני גאה בעצמי

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

רציתן גברים מעורבים בהורות, אך המהפכה לא הושלמה

מאת :

6 במרץ 201126 תגובות

מתוך זוגיות אחרי לידה

"נולדה לך בת, תהיה מאושר, מה זה כל המירמור הזה?!" ניסר בראשי הקול. ניסיתי להקשיב לו ולעטות על פני הבעה אווילית של שמחה, אולם עד מהרה הרגשתי מזויף. "כן, נולדה לי בת, אנחנו משפחה. אבל מעולם לא הרגשתי כל כך בודד". פחדתי מהמחשבות שהחלו לעלות בראשי, "אולי משהו בי לא בסדר? אולי אני זקוק לטיפול?"

אמא שלי, רציתי לומר לך תודה

מאת :

29 ביוני 201114 תגובות

מתוך אמהות ובנות, לכל אמא

כל כך הרבה נכתב על יחסי אמהות בנות, זה כל כך מורכב ולעיתים אף מסובך, הפעם אני רוצה לכתוב עלייך, האמא שלי הפרטית.

כשנולדתי, היית בת 38, שזה מאוד מאוד מבוגר בזמן ההוא…ובכל זאת רצית בת וניסית בפעם הרביעית והאחרונה והצלחת – יצאתי אני.

נולדתי בקיבוץ, מה שאומר שבזמן ההוא בלינה המשותפת נלקחה ממך בעצם חלק מן ההורות, מן החויות של גידול הילד בעצמך, לראות אותי ישנה בלילה למשל, או לקבל אותי כשאני חוזרת מבית הספר ולשמוע את החוויות שעברו עלי שם ועוד כהנה וכהנה. בעיקר נלקחה ממך ההורות, בכך שהצוות החינוכי היה הפוסק ולא ההורה.

מהי תאומות? הצד שלהם והצד שלי

מאת :

13 בספטמבר 20118 תגובות

מתוך אמהות לתאומים, לכל אמא

תאומות – היא השוואה בלתי פוסקת. לא, לא של ההורים. שלנו. אחד מול השני, כל הזמן. השוואה שיוצרת לפעמים תחרות ולפעמים ויתור מראש. אם הוא כל כך טוב בזה, אני אפילו לא מנסה.

תאומות – היא חברות לעד, לטוב ולרע, אין שחרורים. אין התנתקות (גם אם לא נמצאים ביחד) .