היום גלעד שליט חזר הביתה

מאת :

18 באוקטובר 2011 | 3 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

 היום גלעד שליט חזר הביתה.

היום הוא סוף סוף יצא לחופש, פגש אנשים, התרגש כל כך לקראת האיחוד עם אמא ואבא, עם אחיו, שחיכו לו כל כך הרבה זמן…

אני נרגשת מאוד. קיוויתי כל כך, אבל לא חשבתי שיגיע היום הזה.

מאז ששמעתי על העסקה שעומדת לצאת לפועל, לא עוזבת אותי המחשבה שגלעד הוא עכשיו אישיות ציבורית בעל כורחו. הוא לא ביקש להיות מפורסם. הוא אפילו נראה וגם מתואר על ידי קרוביו כאדם די מופנם וביישן. זה כל כך לא בשבילו כל ההמולה הזאת שנוצרה סביבו.

ואני מפחדת ממה שאנחנו (ובשמנו גם התקשורת) עלולים לעשות לו עכשיו כשהוא חזר.

כולנו נאבקנו. יצאנו לצעוד ולהפגין, הדבקנו מדבקות, תלינו סרטים צהובים, שינינו סטטוסים ותמונות פרופיל בפייסבוק… אנחנו מרגישים שזה שלנו. אבל אין לנו שום זכות להידחף לסיפור הזה עכשיו. הסיפור הזה הופך עכשיו ממאבק לאומי לסיפור פרטי של אדם צעיר שצריך לבד, צריך לאט לאט וברכוּת לחזור לעצמו, לחיים שלו, שכבר לא יחזרו למה שהיו קודם, מן הסתם, אבל יחזרו בע"ה להיות רגילים ככל האפשר.

זה מאוד מתחבר לי עם הצורך שלי להיות לבד, בפרטיות, בחודשים שלאחר הלידה.

כשהייתי בהיריון הרגשתי לראשונה שזה ההיריון של כולם. כולם מרשים לעצמם להגיב, לומר משהו, לשאול, לשאת עצה. זה לא היה רק ההיריון שלי, ולא ההתרגשות רק שלי, ואחרי הלידה – כולם רצו להמשיך את החשיפה הזאת, כולם רצו להיות עם התינוקת כל הזמן, לא הפסיקו להזמין אותנו לצאת מהבית כדי להיפגש, או לבוא אלינו.

ומאז – אני מרגישה במרתון שלא נגמר כבר חצי שנה. מרגישה שעמוס לי. שרוצה כבר שיגיע הזמן של השקט, של הלבד, עם עצמי. רוצה לצאת מהפוקוס (והקטע הוא שזאת לא אני בפוקוס, זאת הילה. אני סתם שם, נגררת אחריה עם הציצי לכל מקום…)

הדבר החשוב ביותר שלמדתי מהחוויה הזאת, ואנסה לשפר בפעם הבאה, הוא כמה חשוב לי הלבד אחרי הלידה. חשוב לקבל עזרה, כמובן, אבל חשוב לי גם להיות לבד. וחשוב לי להחלים לאט ובשקט, בבית שלי, ולהתרגל לאט ובשקט לתינוק/ת החדש/ה. לא חושבת שאצא כל כך מהר מהבית, כי זה היה כרוך מבחינתי בהמון לחצים ודאגות וחרדות, לעצמי ולתינוקת, שאני לא רוצה לעבור שוב.

אני מניחה שיהיה קשה להסביר את זה לסביבה, שבסך הכל רוצה לעזור ולאהוב, אבל אני מקווה שבפעם הבאה אהיה מספיק חזקה ולמודת ניסיון כדי לעמוד על שלי ולעשות דרכים בדרך הנכונה לי.

אני מאחלת לגלעד, שנולד היום מחדש, התאקלמות טובה. מאחלת לנו, כחברה, שנדע להיות סבלניים, שנבין שזה לא שלנו עכשיו. שזה כבר עניין פרטי. שנדע להתגבר על יצר המציצנות שלנו ולעסוק בעניינינו, עד שיחליטו (אם בכלל) לשתף אותנו.

ואני מאחלת למשפחת שליט שיהיו חזקים מספיק כדי לעשות מה שטוב להם עכשיו, "בלי לדפוק חשבון".

** שירה דרוקר, 29, נשואה לרועי ואמא חדשה להילה. לבלוג שלי.

עוד אמהות כותבות:

אמא מתקלחת עכשיו / שירה דרוקר

איזו מין אמא אני שלאחרונה רוצה רק שקט / ענת

להיות / אמא אחת

ואיפה אני בתוך האמהות? / ליטל גרין

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

3 תגובות ל- “היום גלעד שליט חזר הביתה”

  1. איילה הגיב:

    וואו אני ממש מזדהה. היה לי כעס אחרי הלידה הראשונה שמרוב המולה סביבי ואירוח (כי אני גרה בחו"ל) נלקחה ממני חווית הלהפוך למשפחה עם בן זוגי והילד שלנו ושהאינטימיות שברגעים הראשונים לא תחזור והרבה זמן חששתי ועדיין אינני בטוחה האם יש נזק שנוצר בגלל החוסר בפרטיות דווקא אז. כשראיתי היום את גלעד ראיתי ילד שאין לו מושג מי הוא,פועל על אוטומט כמו רובוט עושה מה שמצפים ממנו – אומר בראיון מה שמצפים ממנו ולא את מה שנראה לי היה מעדיף לומר רק כדי לא לפגוע כי רוצים בטובתו בסך הכל ולובש מדים ומצדיע. זה נראה לי כל כך לא הוא,אני לא מכירה אותו אבל לא נראה לי שאלו הדברים שאדם שרק השתחרר משבי חמש וחצי שנים רוצה לעשות ומה ששירה כתבה כל כך מתחבר. מה שאשה רוצה לעשות כשנולד לה תינוק זה כל היום להחזיק אותו במיטה עם פיג'מה ולא להתלבש,לארח,לדבר ולפעמים גם לא בא לה לחייך.
    אני כל כך מקווה שהוא ימצא את עצמו בחזרה וימצא את החוזק להרחיק ולחתוך בעצמו את חבל הטבור הזה.

  2. יחיאל מדר הגיב:

    אבא של גלעד אמר אתמול: חווינו לידה שניה של בן" לאחר יותר מחמש שנות הריון הוא נולד. ההריון היה שונה בכך שאורכו לא היה יחדוע מראש ולכן היה זה הריון קשה. מכיון שאת ההריון הזה לא יכלו הוריו של גלעד לשאת לבד, עמד כל עם ישראל במלוא תפארתו מאחוריהם כדי לתמוך עד ללילה. ערב סוכות התחילו צירי לידה שהתחזקו והלכו עד שכל יושבי הסוכות, דהיינו עם ישראל, חוו שוב בעוצמה רבה את "שבט אחים גם יחד". גלעד הוציא מאיתנו את הערבות ההדדית שהיתה חבויה בנו. גלעד הוציא מאיתנו את הגעגועים לעצמנו. גלעד כבר לא לבד. עם ישראל חי.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

החלטתי שאני רוצה אפידורל- סיפור לידה

מאת : יעל אמא של אלעדי

20 באוקטובר 20105 תגובות

מתוך לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

בחודשים האחרונים של ההריון, כשהתחלתי לדבר על ללדת בלי אפידורל, כולם אמרו לי (וצדקו, כן?), את תלדי עם אפידורל. גם בעלי חשב כך. ולכן גם לא התייחס יותר מדי לכל הקדיחות שלי על לידה טבעית ופעילה, על תנועתיות, על מפל התערבויות וכו'. אבל משהו אחד כן נכנס לו לראש: אם לוקחים אפידורל, עדיף לקחת כמה שיותר מאוחר (בטווח שבו אפשר כמובן), ולא על ההתחלה.

פרחי באך בהריון ובלידה- כיצד הם יכולים לעזור לך?

מאת : איריס גומס

1 במרץ 2011תגובה אחת

מתוך הריון, רפואה משלימה בהריון ולידה

Crab Apple היא תמצית פרחי באך שמטהרת תחושות. אם זה בגלל שאת לא אוהבת להסתכל על עצמך במראה, אם יש לך תחושה של גועל עצמי שמלווה אותך – התמצית תעזור לך לקבל את ההופעה שלך ולהרגיש יותר בטחון לגבי איך שאחרים רואים אותך.
אם את מרגישה יותר מדי מגוננת ודואגת לשלום העובר, את יכולה להיעזר בתמצית Red Chestnut ולתמיכה בשינויים והסתגלות בתמצית Walnut.

הפלה שעדיין יושבת לי בבטן, בלב ובנשמה. חלק ב'

מאת : ladybike

17 באוגוסט 201120 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

עברתי את יום הולדתי ה40 באירוע מקסים שאני ארגנתי רק אני וחברות. המשפחה קצת נעלבה שלא רציתי אותם, אך הבינו. כל חיי אני ספורטאית, לפני ההריונות שלי, אחרי וגם תוך כדי תמיד ספורט – יותר אינטנסיבי או פחות תלוי בתקופה של חיי. בשנים האחרונות התמקדתי יותר ביוגה, פילאטיס, שחיה, אופניים cross country, הרבה טיולי רגליים וכו'.

אחרי ההפלה, מכיוון שיש אפשרות להגיע לעבודה, דרך השדות, בלי סכנות – התחלתי לרכב על האופניים פעם או פעמיים בשבוע לעבודה. זה היה מעצים מאוד. מה גם במקום שעה + בפקקים, 50 דקות, טיול שטח מקסים והגעתי.