היום גלעד שליט חזר הביתה

מאת : שירה דרוקר

18 באוקטובר 2011 | 3 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

 היום גלעד שליט חזר הביתה.

היום הוא סוף סוף יצא לחופש, פגש אנשים, התרגש כל כך לקראת האיחוד עם אמא ואבא, עם אחיו, שחיכו לו כל כך הרבה זמן…

אני נרגשת מאוד. קיוויתי כל כך, אבל לא חשבתי שיגיע היום הזה.

מאז ששמעתי על העסקה שעומדת לצאת לפועל, לא עוזבת אותי המחשבה שגלעד הוא עכשיו אישיות ציבורית בעל כורחו. הוא לא ביקש להיות מפורסם. הוא אפילו נראה וגם מתואר על ידי קרוביו כאדם די מופנם וביישן. זה כל כך לא בשבילו כל ההמולה הזאת שנוצרה סביבו.

ואני מפחדת ממה שאנחנו (ובשמנו גם התקשורת) עלולים לעשות לו עכשיו כשהוא חזר.

כולנו נאבקנו. יצאנו לצעוד ולהפגין, הדבקנו מדבקות, תלינו סרטים צהובים, שינינו סטטוסים ותמונות פרופיל בפייסבוק… אנחנו מרגישים שזה שלנו. אבל אין לנו שום זכות להידחף לסיפור הזה עכשיו. הסיפור הזה הופך עכשיו ממאבק לאומי לסיפור פרטי של אדם צעיר שצריך לבד, צריך לאט לאט וברכוּת לחזור לעצמו, לחיים שלו, שכבר לא יחזרו למה שהיו קודם, מן הסתם, אבל יחזרו בע"ה להיות רגילים ככל האפשר.

זה מאוד מתחבר לי עם הצורך שלי להיות לבד, בפרטיות, בחודשים שלאחר הלידה.

כשהייתי בהיריון הרגשתי לראשונה שזה ההיריון של כולם. כולם מרשים לעצמם להגיב, לומר משהו, לשאול, לשאת עצה. זה לא היה רק ההיריון שלי, ולא ההתרגשות רק שלי, ואחרי הלידה – כולם רצו להמשיך את החשיפה הזאת, כולם רצו להיות עם התינוקת כל הזמן, לא הפסיקו להזמין אותנו לצאת מהבית כדי להיפגש, או לבוא אלינו.

ומאז – אני מרגישה במרתון שלא נגמר כבר חצי שנה. מרגישה שעמוס לי. שרוצה כבר שיגיע הזמן של השקט, של הלבד, עם עצמי. רוצה לצאת מהפוקוס (והקטע הוא שזאת לא אני בפוקוס, זאת הילה. אני סתם שם, נגררת אחריה עם הציצי לכל מקום…)

הדבר החשוב ביותר שלמדתי מהחוויה הזאת, ואנסה לשפר בפעם הבאה, הוא כמה חשוב לי הלבד אחרי הלידה. חשוב לקבל עזרה, כמובן, אבל חשוב לי גם להיות לבד. וחשוב לי להחלים לאט ובשקט, בבית שלי, ולהתרגל לאט ובשקט לתינוק/ת החדש/ה. לא חושבת שאצא כל כך מהר מהבית, כי זה היה כרוך מבחינתי בהמון לחצים ודאגות וחרדות, לעצמי ולתינוקת, שאני לא רוצה לעבור שוב.

אני מניחה שיהיה קשה להסביר את זה לסביבה, שבסך הכל רוצה לעזור ולאהוב, אבל אני מקווה שבפעם הבאה אהיה מספיק חזקה ולמודת ניסיון כדי לעמוד על שלי ולעשות דרכים בדרך הנכונה לי.

אני מאחלת לגלעד, שנולד היום מחדש, התאקלמות טובה. מאחלת לנו, כחברה, שנדע להיות סבלניים, שנבין שזה לא שלנו עכשיו. שזה כבר עניין פרטי. שנדע להתגבר על יצר המציצנות שלנו ולעסוק בעניינינו, עד שיחליטו (אם בכלל) לשתף אותנו.

ואני מאחלת למשפחת שליט שיהיו חזקים מספיק כדי לעשות מה שטוב להם עכשיו, "בלי לדפוק חשבון".

** שירה דרוקר, 29, נשואה לרועי ואמא חדשה להילה. לבלוג שלי.

עוד אמהות כותבות:

אמא מתקלחת עכשיו / שירה דרוקר

איזו מין אמא אני שלאחרונה רוצה רק שקט / ענת

להיות / אמא אחת

ואיפה אני בתוך האמהות? / ליטל גרין

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

3 תגובות ל- “היום גלעד שליט חזר הביתה”

  1. איילה הגיב:

    וואו אני ממש מזדהה. היה לי כעס אחרי הלידה הראשונה שמרוב המולה סביבי ואירוח (כי אני גרה בחו"ל) נלקחה ממני חווית הלהפוך למשפחה עם בן זוגי והילד שלנו ושהאינטימיות שברגעים הראשונים לא תחזור והרבה זמן חששתי ועדיין אינני בטוחה האם יש נזק שנוצר בגלל החוסר בפרטיות דווקא אז. כשראיתי היום את גלעד ראיתי ילד שאין לו מושג מי הוא,פועל על אוטומט כמו רובוט עושה מה שמצפים ממנו – אומר בראיון מה שמצפים ממנו ולא את מה שנראה לי היה מעדיף לומר רק כדי לא לפגוע כי רוצים בטובתו בסך הכל ולובש מדים ומצדיע. זה נראה לי כל כך לא הוא,אני לא מכירה אותו אבל לא נראה לי שאלו הדברים שאדם שרק השתחרר משבי חמש וחצי שנים רוצה לעשות ומה ששירה כתבה כל כך מתחבר. מה שאשה רוצה לעשות כשנולד לה תינוק זה כל היום להחזיק אותו במיטה עם פיג'מה ולא להתלבש,לארח,לדבר ולפעמים גם לא בא לה לחייך.
    אני כל כך מקווה שהוא ימצא את עצמו בחזרה וימצא את החוזק להרחיק ולחתוך בעצמו את חבל הטבור הזה.

  2. יחיאל מדר הגיב:

    אבא של גלעד אמר אתמול: חווינו לידה שניה של בן" לאחר יותר מחמש שנות הריון הוא נולד. ההריון היה שונה בכך שאורכו לא היה יחדוע מראש ולכן היה זה הריון קשה. מכיון שאת ההריון הזה לא יכלו הוריו של גלעד לשאת לבד, עמד כל עם ישראל במלוא תפארתו מאחוריהם כדי לתמוך עד ללילה. ערב סוכות התחילו צירי לידה שהתחזקו והלכו עד שכל יושבי הסוכות, דהיינו עם ישראל, חוו שוב בעוצמה רבה את "שבט אחים גם יחד". גלעד הוציא מאיתנו את הערבות ההדדית שהיתה חבויה בנו. גלעד הוציא מאיתנו את הגעגועים לעצמנו. גלעד כבר לא לבד. עם ישראל חי.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מזל טוב ילד שלי

מאת : יעל אוריאן סלנט

20 בספטמבר 20105 תגובות

מתוך אחרי לידה, רק אהבה

מחר אני ואתה חוגגים שנה…

רוב הסיכויים שאתה לא תחוש בהבדל – אולי יהיו עוד כמה צעצועים לשחק איתם, ותקבל המון נשיקות מכל מיני דודות שאתה לא רואה על בסיס יומיומי. אבל בשבילי היום הזה מהווה ציון דרך ענק, אני כבר המון זמן חושבת על היום הזה על מה שעברנו מאז: אתה אני ואבא שלך.

סבתא שלך שאלה אותי אתמול "את מבינה שלפני שנה לא היה נועם ?" לקח לי זמן להבין על מה היא מדברת, מה ז"א ברור שהיית…ואז הבנתי שאתה בסה"כ בן שנה ! איך החיים השתנו לנו בשנה מקצה לקצה !

זוגיות בחדר הלידה

מאת : אפרת דבוש נאור

20 בנובמבר 20113 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, זוגיות אחרי לידה, מקצועניות מדברות

באופן אישי, אני מרגישה כי נוכחות גברית בחדר לידה היא חיבור לא טבעי, מורכב ומועד לפורענות. יחד עם זאת, ימי השבט הנשי ותמיכתו המופלא מאחורינו ובמסגרת מבנה התא המשפחתי החדש, חשיבותו של בן הזוג כתומך ומלווה את אירוע הלידה מתבקשת וחשובה. כמו כן, לרוב מונע בן הזוג מרצון כנה להיות שותף מלא, להיות עבור האישה ולהוות לה עוגן וביטחון. אני מאמינה כי בעבודת הכנה מודעת, רגישה ומכבדת ניתן להימנע מקשיים אלו וליצור תחושת שותפות ויצירה מחזקת וחשובה.

להיות אמא: החיים לפני הלידה ואחריה

מאת : קרן נחמיאס

6 באפריל 20110 תגובות

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?

לפני כמה ימים היה לי רגע קטן של שקט, 5 דקות בלי עבודה, בלי הילדה, בלי הבעל, בלי סידורים. 5 דקות לעצמי, 5 דקות שלמות שנראו כמו נצח, בחמש דקות האלו חוץ מלנוח כמובן, יצא לי לחשוב על החיים שלי לפני שהפכתי להיות אמא והחיים היום.

אז שלא תבינו לא נכון, זה ממש לא פוסט מתלונן על החיים היום או כמיהה לחיים שהיו אלא פוסט שעומד על ההבדלים המשמעותיים בין שני העולמות, הרי לא ממש מבינים את השינוי שהולך לקרות, גם כשנמצאים בחודש תשיעי רגע לפני לידה.