חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
היפופוטם יעל ואני

היפופוטם, יעל ואני

לפני כמה ימים עלה בי דימוי של היפופוטם, שנדמה שהתכלית שלו היא לרבוץ במימי האגם ומידי פעם לצאת משם כדי ללחך קצת עשב. התחושה שהייתה נוכחת עם הדימוי הזה היא שלפעמים זה בדיוק מה שהייתי רוצה לעשות- לרבוץ וללחך. לשהות בתוך המים, ליהנות מהם, וכשיש צורך, לצאת וללחך עשב שכבר נמצא, ללא מאמץ להשיגו.

אתמול, כשהיינו במדבר יהודה, הבחנתי ביעל היושבת לה על קצה המצוק ופשוט מביטה, כמו נושמת לתוכה את כל הנוף. כל כך רציתי להיות במקומה, רק לשבת על קצה הצוק, כשהנוף משקיף לרגליי. לנשום עוד את היופי והמרחב הזה, את הטבע בראשיתו. בלי לטפס, בלי להתנשף, בלי לרצות להגיע לחניון שלמעלה, בלי להתחשב בקבוצה שכבר הקדימה אותי, אלא רק להישאר בגובה הזה, להביט ולספוג את היופי.

הדימויים האלה, של היפופוטם ויעל הרגישו לי משמעותיים, ובחרתי להעמיק בהם היום. העליתי בדמיון דימוי של היפופוטם הרובץ במים ומלחך עשב ואת היעל שיושבת ומביטה ממרום המצוק. הדימוי של ההיפופוטם הביא איתו בעיקר שקט, תחושה כזאת שלא צריך להספיק שום דבר, אין שום משימה או עבודה באופק, תחושה שכל מה שאני צריכה נמצא ממש כאן, איתי. בלי לרוץ, בלי להספיק, בלי לרצות להתקדם ולשאוף, בלי לחפש ולשאול. הכל כמו שצריך להיות עכשיו, ממש ככה, בדיוק. לא צריך להיות משהו אחר, מה שיש הוא מספיק ומספק. השהייה עם הדימוי של היעל העלתה את הצורך במרחבים, בטבע.  

עלו בי המילים: "בלי דאגה". זאת הכמיהה, לשם הלב שלי יוצא, לשם הוא מבקש. להיות בעולם ללא דאגה קיומית הזאת שהיא כמו חלק בלתי נפרד ממני היום. אני כותבת, קוראת את מה שכתבתי וכבר עולה בי דאגה שאולי זה לא 'מספיק', אני מחייכת ומסיימת את הכתיבה להיום.

שלכן,

 לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, שמשתדלת לדאוג קצת פחות. לבלוג שלי

לדף הפייסבוק של נשים מדברות אמהות

את אף פעם לא לבד. מקווה שהתכנים יעזרו לך:

צרי קשר

תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,

לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.

בהודעה ל – 052-2835020

שתהיה לך הורות טובה ומשמעותית, לימור

× ליווי תהליכי צמיחה לאמהות רגישות