לבנות לעצמך ולילדייך חיים חדשים

מאת : עטרת ליפשיץ

23 בנובמבר 2011 | 3 תגובות

מתוך אלימות במשפחה, זוגיות אחרי לידה, לכל אמא, מקצועניות מדברות

לרגל יום ציון המאבק באלימות נגד נשים, הפיקה ויצו סרטון המעלה את נושא האלימות הרגשית למודעות ולסדר היום.

   

 אלימות רגשית מוגדרת כתהליך ארוך ומתמשך, שבו אדם אחד מתערב באופן שיטתי בתוך עולמו הפנימי והרגשי של אדם אחר, במחשבותיו, רגשותיו, תפיסת עולמו ותכונותיו האישיות. אלימות מסוג זה מתרחשת בדרך כלל בין אנשים קרובים, בני משפחה ונסתרת מעיני כל בשל מופעיה שאינם נראים כלפי חוץ, ואינם ניתנים לאבחנה.

אלימות רגשית מתבטאת ביצירת תנאים סביבתיים על ידי המתעלל, אשר מתעלמים ומכחישים את רגשותיה ומחשבותיה של הקורבן או גורמים לה להרגיש חסרת ערך. אלימות מסוג זה נוטה ללבוש צורות שונות אך מטרתה אחת, והיא לפגוע בכבוד העצמי, ובתחושת הערך העצמי של האדם כלפיו היא מופעלת.

צורותיה יכולות לבוא לידי ביטוי, באלימות מילולית הגוררת מילות לעג, מילים גסות או שלילת רגשות ומחשבות המתבטאת בהשפלה חוזרת ונשנית של הקורבן. שפת גוף מאיימת, או בהתנהגות שתלטנית המתבטאת בלגלוג על המשפחה של הקורבן, ניתוקה מהרשת החברתית שלה, שליטה בצורת לבושה, זריקת חפצים ויצירת תחושה של אפסיות.

זוהי אינה תופעה חד פעמית, יש בה המשכיות וחזרתיות, אך מטרתה לשלוט בחייה ובדרך התנהגותה של האישה. ההתנהגות האלימה מלווה בתקופות של רגיעה וחמימות, אשר נפסקות לסרוגין והופכות להשפלה והתעללות. אלימות זו עלולה ללבוש צורות מעודנות וסמויות מהעין הקשות ביותר להכרה. ומכאן הקושי הגדול של נשים לאבחן ולהגדיר לעצמן כי חייהן מנוהלים בתוך מערכת אלימה. נשים רבות מעדיפות לפרש התנהגות זו כבאה וחולפת וככזו שאולי לא תחזור. אך התנהגות זו לא רק שאיננה חולפת, היא אף מסלימה ככל שאת מנסה להיות מתחשבת יותר, שקטה יותר, ומבוטלת יותר.

 

 

מה אפשר לעשות ?

כאשר את מבינה כי את נמצאת במערכת זוגית שזכו יתכן כי את מרגישה בלבול ורגשות עזים שמציפים אותך .

תחושת חוסר האונים מהולה בפחד מתגובותיו של בן הזוג מביאה לעיתים לשיתוק, אך למרות הכל, זהו הזמן עבורך לצאת לפעולה.

 הדיבור על מה שקורה לך, והבקשה לעזרה הם הצעדים הראשונים שלך ביציאה ממעגל האלימות.

זהו תהליך שיוביל אותך ללמוד על עצמך, לחזק את הבטחון העצמי שלך ולבטוח בדרך החדשה שאת בוחרת. תהליך זה יהווה את הפתח עבורך לבנות לעצמך ולילדייך חיים חדשים מתוך תחושת חופש ועצמאות.

 אם את יודעת שאת במצב הזה, אל תוותרי על עצמך. את יכולה לשנות ולשפר את הדינמיקה בבית ולהחליט החלטות ממקום של עוצמה. עם התמיכה וההכוונה הנכונה גם את תוכלי לבנות לעצמך את החיים שאת רוצה, חיים שמתאימים לך, חיים של הגשמה עצמית.

 

** עטרת סנפיר- ליפשיץ, M.A לימודי מגדר, מכללת לסלי, מלווה ומקדמת נשים בתהליכי שינוי והתפתחות אישית. מנחה מעגלי העצמה לנשים. מלווה נשים נפגעות אלימות לעצמאות והשתלבות במעגל העבודה- עמותת ל.א. http://www.women-way.co.il/   050-8915537

 לבלוג של עטרת ליפשיץ- דרך משלך- לגלות, לבחור, להרגיש

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

3 תגובות ל- “לבנות לעצמך ולילדייך חיים חדשים”

  1. תודה רבה עטרת.

    כל כך חשוב לאוורר את המקום הלא מדובר הזה, מקום שבו כל כך הרבה נשים מדהימות נמצאות בו.
    יש לי שתי חברות יקרות שהיו במקום הזה והיום הן במקום אחר, כך שיודעת מקרוב שזה בהחלט אפשרי לעבור תהליך מדהים ולהיות במקום טוב יותר.

    אם מישהי קוראת כאן ומעוניינת לפרוק, לשתף את דבריה באתר. אפשר לשלוח אליי medabrot.imahut@gmail.com

    חיבוקים גדולים,
    לימור

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הדובה לא-לה | למה להיות אגואיסטית זה פשוט נפלא?

מאת : ג'ני גיטלבנד

8 ביוני 20142 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

מגיל קטן חינכו אותי להיענות. "ואהבת לרעך" איבד את ה"כמוך" ונהפך איכשהו ל"ואהבת לרעך יותר ממך". עם השנים למדתי שכל עוד אני נותנת לאחר, עוזרת לו, נענית כשהיא או הוא מבקש ממני משהו, אני הופכת להיות טובה, נחמדה, מחונכת והכי חשוב אהובה.

התחשבות בעצמי או סירוב לבקשה התפרש כאגואיזם. ואגואיזם היתה ההאשמה שהכי פחדתי לקבל. כי מי רוצה להיות ילדה רעה ועוד אגואיסטית. ובאמת האמנתי שלעולם אף אחד לא יוכל לאהוב אותי אם אהיה כזאת. לצערי או לשמחתי מעולם לא הצלחתי להיות "אמא תרזה" תמיד היה בי משהו שהתמרד.

חודש שביעי, הלידה בפתח

מאת : אורית פינגלה

19 בפברואר 2011תגובה אחת

מתוך הריון, יומן הריון

חשבתי לעצמי…עוד חודשיים במינימום הלידה תתרחש לה, המחשבות מתרוצצות בראש והחששות בלב..

לא משנה כמה אפחד ואחשוש מרגע הלידה ולא משנה אם נשארו לי עוד חודשיים, גם אם הייתי חוזרת להתחלה,עדיין הקץ יגיע והלידה תחול מתישהו ואת הכאבים ארגיש בסופו של דבר.

עברה לי עוד מחשבה שבה אני רואה את האקט של הלידה כמשהו שמנקה את הגוף מכל מה

רגעים קטנים של אושר (וגם קושי) אחרי לידה

מאת : אמא של שירה

2 בנובמבר 20108 תגובות

מתוך אחרי לידה, קושי אחרי לידה

אבל לפעמים, כמו היום, קשה לי. קשה לי כל כך כשאת בוכה אליי ורוצה אליי, אפילו בוכה אצל אבא. אז ברחתי לאמבטיה ובכיתי. נשברתי לרגע. רציתי את אמא – את סבתא, שתבוא ותעזור, שתחבק, שתאהב, שתנשק ותנחם אותי – כי גם לי קשה. ואז חשבתי שאולי לא חוויתי דיכאון לפני או אחרי לידה אולי אני חווה אותו עכשיו?