לבנות לעצמך ולילדייך חיים חדשים

מאת :

23 בנובמבר 2011 | 3 תגובות

מתוך אלימות במשפחה, זוגיות אחרי לידה, לכל אמא, מקצועניות מדברות

לרגל יום ציון המאבק באלימות נגד נשים, הפיקה ויצו סרטון המעלה את נושא האלימות הרגשית למודעות ולסדר היום.

   

 אלימות רגשית מוגדרת כתהליך ארוך ומתמשך, שבו אדם אחד מתערב באופן שיטתי בתוך עולמו הפנימי והרגשי של אדם אחר, במחשבותיו, רגשותיו, תפיסת עולמו ותכונותיו האישיות. אלימות מסוג זה מתרחשת בדרך כלל בין אנשים קרובים, בני משפחה ונסתרת מעיני כל בשל מופעיה שאינם נראים כלפי חוץ, ואינם ניתנים לאבחנה.

אלימות רגשית מתבטאת ביצירת תנאים סביבתיים על ידי המתעלל, אשר מתעלמים ומכחישים את רגשותיה ומחשבותיה של הקורבן או גורמים לה להרגיש חסרת ערך. אלימות מסוג זה נוטה ללבוש צורות שונות אך מטרתה אחת, והיא לפגוע בכבוד העצמי, ובתחושת הערך העצמי של האדם כלפיו היא מופעלת.

צורותיה יכולות לבוא לידי ביטוי, באלימות מילולית הגוררת מילות לעג, מילים גסות או שלילת רגשות ומחשבות המתבטאת בהשפלה חוזרת ונשנית של הקורבן. שפת גוף מאיימת, או בהתנהגות שתלטנית המתבטאת בלגלוג על המשפחה של הקורבן, ניתוקה מהרשת החברתית שלה, שליטה בצורת לבושה, זריקת חפצים ויצירת תחושה של אפסיות.

זוהי אינה תופעה חד פעמית, יש בה המשכיות וחזרתיות, אך מטרתה לשלוט בחייה ובדרך התנהגותה של האישה. ההתנהגות האלימה מלווה בתקופות של רגיעה וחמימות, אשר נפסקות לסרוגין והופכות להשפלה והתעללות. אלימות זו עלולה ללבוש צורות מעודנות וסמויות מהעין הקשות ביותר להכרה. ומכאן הקושי הגדול של נשים לאבחן ולהגדיר לעצמן כי חייהן מנוהלים בתוך מערכת אלימה. נשים רבות מעדיפות לפרש התנהגות זו כבאה וחולפת וככזו שאולי לא תחזור. אך התנהגות זו לא רק שאיננה חולפת, היא אף מסלימה ככל שאת מנסה להיות מתחשבת יותר, שקטה יותר, ומבוטלת יותר.

 

 

מה אפשר לעשות ?

כאשר את מבינה כי את נמצאת במערכת זוגית שזכו יתכן כי את מרגישה בלבול ורגשות עזים שמציפים אותך .

תחושת חוסר האונים מהולה בפחד מתגובותיו של בן הזוג מביאה לעיתים לשיתוק, אך למרות הכל, זהו הזמן עבורך לצאת לפעולה.

 הדיבור על מה שקורה לך, והבקשה לעזרה הם הצעדים הראשונים שלך ביציאה ממעגל האלימות.

זהו תהליך שיוביל אותך ללמוד על עצמך, לחזק את הבטחון העצמי שלך ולבטוח בדרך החדשה שאת בוחרת. תהליך זה יהווה את הפתח עבורך לבנות לעצמך ולילדייך חיים חדשים מתוך תחושת חופש ועצמאות.

 אם את יודעת שאת במצב הזה, אל תוותרי על עצמך. את יכולה לשנות ולשפר את הדינמיקה בבית ולהחליט החלטות ממקום של עוצמה. עם התמיכה וההכוונה הנכונה גם את תוכלי לבנות לעצמך את החיים שאת רוצה, חיים שמתאימים לך, חיים של הגשמה עצמית.

 

** עטרת סנפיר- ליפשיץ, M.A לימודי מגדר, מכללת לסלי, מלווה ומקדמת נשים בתהליכי שינוי והתפתחות אישית. מנחה מעגלי העצמה לנשים. מלווה נשים נפגעות אלימות לעצמאות והשתלבות במעגל העבודה- עמותת ל.א. http://www.women-way.co.il/   050-8915537

 לבלוג של עטרת ליפשיץ- דרך משלך- לגלות, לבחור, להרגיש

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

3 תגובות ל- “לבנות לעצמך ולילדייך חיים חדשים”

  1. תודה רבה עטרת.

    כל כך חשוב לאוורר את המקום הלא מדובר הזה, מקום שבו כל כך הרבה נשים מדהימות נמצאות בו.
    יש לי שתי חברות יקרות שהיו במקום הזה והיום הן במקום אחר, כך שיודעת מקרוב שזה בהחלט אפשרי לעבור תהליך מדהים ולהיות במקום טוב יותר.

    אם מישהי קוראת כאן ומעוניינת לפרוק, לשתף את דבריה באתר. אפשר לשלוח אליי medabrot.imahut@gmail.com

    חיבוקים גדולים,
    לימור

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הריון ראשון ולידה ראשונה לא עוברים בקלות, אבל יש להם זכות ראשונים

מאת :

12 בנובמבר 20104 תגובות

מתוך לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

בסופו של דבר החלטתי לקחת אפידורל כדי שאוכל פשוט לישון!

לקח קצת זמן אמנם, אבל לאחר האפידורל יכולתי לישון והייתי כל כך מאושרת. מרוב אושר על כך שאני לא חשה בצירים, לא יכולתי להירדם….

וכך עברו להם השעות, בעוד הפתיחה כלל לא מתקדמת ואני עדיין מסרבת לזירוז (כן, גם מזה למדתי רבות, לא תמיד צריך לסרב לכל מה שהרופאים מציעים…).

בשלב מסויים ההשפעה של האפידורל נחלשה מאוד ושוב חשתי בצירים.

איך יולדים בשבדיה?

מאת :

18 באוקטובר 20105 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

אני כבר הייתי מוכנה לרצוח מישהו!!! התחננתי בפני אבא שיעזור לי – “תשכנע אותם לתת לי משהו עכשיו. אני לא עומדת בזה!!!” וגם הוא אמר לי לחכות כמה דקות. אוףףףף !

אמרתי לה שגיסתי צריכה להגיע והיא ענתה שמותר רק בן אדם אחד בחדר לידה! אני "קיבלתי את הסעיף" עליה – שתקרא את התוכנית לידה שלי שבמשך 9 חודשים עבדתי עליה עם המיילדת שלי ! הודעתי לה חד משמעית: אם גיסתי לא נכנסת יחד עם בעלי, אני לא יולדת פה!!! זה עזר – השבדים לא רגילים לזה…

הניתוח הקיסרי שעברתי

מאת :

3 בספטמבר 20123 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

יונתני שלי בן חצי שנה. חצי שנה של אושר שכמוהו לא תיארתי בחיי (לצד הקושי שגם הוא בלתי ניתר לתיאור…).

אני רוצה לספר לכן על הניתוח הקיסרי שעברתי, כי פתאום כל הרגשות עלו. אולי כי עכשיו שהוא גדל קצת, יש לי זמן להכיל את כל מה שקרה. אין ספק שצריך זמן לעבד את החוויה המפוקפקת הזו שנקראת ניתוח קיסרי. אגב, אני אישית עוד לא חוויתי לידה רגילה, אז אין לי מושג אם זה אחרת או אותו דבר. בכל מקרה, הנה הסיפור שלי.
בשבוע 30 התבשרנו על ידי הרופא שהתינוק במצג עכוז. אין מה לדאוג כמובן, יש לו המון זמן להסתובב. בנקודה זו התחלתי לקוות כל יום שהוא מתהפך לו לכיוון הנכון. עם זאת, עמוק עמוק בפנים ידעתי שאני הולכת לניתוח קיסרי. מודה באשמה- הידיעה הזו הייתה אצלי החל משבוע 14 להיריון!