איך זה הגיוני שאנחנו לא מצליחים לסגור את החודש?

מאת : שני אביטל-יעקב

15 בנובמבר 2011 | 4 תגובות

מתוך אמהות וקריירה, לכל אמא

מאתמול בערב יש לי צורך עז לפרוק את שעל ליבי ואז הפייסבוק לא עבד והאינטרנט קרס, אז הבנתי שהיקום שולח לי סימנים שהגיע זמן ללכת לישון 🙂

אז התעוררתי בבוקר והצורך נשאר ואני מקווה שאני כותבת למקום הנכון… 🙂

אני בדרך כלל בנאדם מאוד אופטימי מטבעי, בעיקר מאז הלידה. רוב הזמן הכול ורוד ויפה וגם מה שלא בסדר- יהיה בסדר. אבל לעיתים האופטימיות, ללא הודעה מראש, בוחרת לצאת לחופשה קלה… ומשאירה אותי לבד, חשופה, עם מיליון חששות וחרדות.

אתמול היה היום הראשון של החופשה שלה… זה התחיל כשקיבלתי בבוקר טלפון מהבנקאית שלנו שאומר שככה אי אפשר להמשיך… אז הגענו אליה לפגישה ואנחנו בחריגה (שוב..) אז לקחנו הלוואה (שוב…) ואני מרגישה שאנחנו רק הולכים ומתדרדרים ובדרכנו גורפים איתנו את כל השלג בדרך והופכים לכדור שלג ענק שעלול כל רגע לפגוע בתחתית ולהתרסק…

איך זה הגיוני? איך זה הגיוני ששנינו עובדים במשרה מלאה, בעלי עובד ב 2 עבודות ועדיין אנחנו לא מצליחים לסגור את החודש? הרי מה, התחתנתי כדי "לאבד" את בעלי למשרה שנייה ושלישית? הבאתי אוצר לעולם כדי "לאבד" אותה למשרה מלאה? ושלא נדבר על עוד ילדים, שבכלל העניין הזה עומד ב HOLD, כי אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו עוד ילד כרגע, עם כל הרצון והכמיהה והצער שבדבר…

אז כן, רוב הזמן טוב לי. רוב הזמן אני מאושרת בחלקי על האהבה הענקית שיש בחיי, על זוגיות מדהימה שעל אף הבעיות, רק הולכת ופורחת. על תינוקת/פעוטה/ילדה קטנה ומושלמת שהכניסה את האור לחיי. על זה שטפו, טפו, טפו לא חסר לה כלום. על זה שבכלל יש לנו עבודות ואת הזכות להתפרנס בכבוד. על זה שלמרות הכול בעלי לא ויתר לי והתחלתי ללמוד. על המשפחה הענקית והמדהימה שלי שתמיד שם תומכת ונותנת כתף וחיבוק חם. על החברות והחברים המדהימים שלנו שהם חלק בלתי נפרד מחיינו. על זה שיש לי קורת גג מעל הראש (למרות שהיא רק "בהשאלה".. ).

רוב הזמן אני קמה בבוקר ואומרת תודה לבורא עולם על כל הטוב שממלא את החיים שלי.

היום קמתי בבוקר ואמרתי: "דיי, קשה לי. אין לי כוח יותר!"

מקווה שמחר הבוקר יתחיל אחרת…

שיהיה יום מקסים!

שני אביטל-יעקב

* לרשומות נוספות של אמהות אחרי לידה

עוד אמהות כותבות:

לכי תסבירי כמה זה קשה לחזור לעבודה / אמא של רעותי

לחזור לעבודה / אמא של רעותי

נשואה + 1 / אביבית זהבי בינשטוק

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

4 תגובות ל- “איך זה הגיוני שאנחנו לא מצליחים לסגור את החודש?”

  1. אוסי הגיב:

    שני יקרה,

    אוייייי כמה שאני מבינה אותך.
    אני גם עובדת במשרה מלאה ומרוויחה מעל הממוצע (מה שנקרא..) ובכל זאת בכל חודש רק מהתשלומים הקבועים אני כבר במינוס כך שאין דרך בכלל לכסות אותו והוא רק גודל וגודל…
    זו תחושה של יאוש במובן הכלכלי.
    לא יודעת איך פותרים את זה הלוואי וימצאו פתרון…

    • שני אביטל-יעקב הגיב:

      היי אוסי,
      תודה! לצערי, אני בטוחה שיותר מידי נשים ומשפחות מבינים אותי רק שלא לכולם יש אומץ לדבר… הרוב בטוח שהם אשמים, שהם לא יודעים להתנהל, שמשהו אצלם דפוק… גם אנחנו חשבנו ככה עד לפני שנתיים. גם אנחנו מכיניסים הכנסות יפות, מעל "הממוצע" והגרעון החודשי שלנו הוא קבוע בין 3000-5000. מצב שאין ממנו יציאה. אנחנו לא יוצאים לחופשות, לא מבלים יותר מידי, וממש לא מתפנקים. אבל כרגע לצערי אין מה לעשות. אפשר רק להגיד תודה שאנחנו לא מאלה שמרוויחים משכורת ממוצעת ומטה… בהם אני באמת לא מקנאה ולא יודעת איך הם מצליחים לחיות במדינה הזו… לפעמים זה מרגיש שלקחו לנו את זכות הקיום. חבל. מאחלת לך ולמשפחתך בהצלחה ובאמת מקווה שעתיד ילדנו יהיה נעים יותר!!

  2. איך זה הגיוני ? הגיוני מאוד במציאות הכלכלית הנוכחית!
    לא סתם המוני ישראל יצאו לרחובות..
    זה באמת באמת קשה !!

    כל הכבוד לך ולזוגך שאת מצליחים לשמר זוגיות, אהבה ונתינה יחד עם המצב. זה לא פשוט ב-כ-ל-ל !

    ועוד כל הכבוד נוסף- על האופטימיות שעדיין קיימת שם
    נשיקות
    לימור

  3. שני אביטל-יעקב הגיב:

    תודה לימור יקירה… מילות העידוד שלך תמיד נעימות… היום כבר קמתי כמו עצמי שוב, עם חיוך 🙂 אין ברירה, כמו בפוסט הקודם- זו המציאות שלנו ועם זה ננצח! מנטרה שאני חוזרת עליה שוב ושוב כדי חלילה לא לשכוח… 🙂

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

טיפים לימים שאחרי הלידה

מאת : אמא אנג'לינה

11 באוקטובר 20100 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

* אם ילדת בערב ואין יועצת הנקה עד הבוקר, תבקשי שיביאו אלייך את התינוק כשהוא מתעורר ותסחטי לתוך כפית טיפות קולוסטרום. בהתחלה הם לא צריכים יותר מכמה כפיות וזה יעודד את זרימת החלב.

* להיעזר ביועצת הנקה בבית החולים.

* טיפ אישי שלי (ולא חייבים ליישם) – אני כן הרשתי שיתנו תמ"ל בלילות הראשונים בתינוקיה (בשילוב עם הנקה במהלך היום) כי הייתי מאד עייפה, וההנקה לא תמיד הולכת חלק על ההתחלה אז במקום להיות מתוסכלת גם הצלחתי לישון בלילה וגם היה לי כוח להתמודד עם ההנקה במהלך היום. היום אני מניקה ללא בעיה.

3 ימים לפני ניתוח קיסרי

מאת : ilym

11 בפברואר 20113 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

משם ההערכות רק גדלו עוד ועוד והנושא נסגר סופית- אין לידה רגילה, קיסרי.

אז, נכון ! אלפי נשים עושות את זה, ונכון! זה לא סוף העולם…אבל אתה הרי יודע כמה אמא מפחדת ממחטים..ופה, טוב מיותר לספר שזה קצת יותר רציני מבדיקת דם…כל כך הרבה דמעות הזלתי, כל כך הרבה מחשבות עברו לי בראש, לא הבנתי איך מההריון הכי נפלא ותקין בעולם הגענו למצב שבכלל לא מדברים איתי על לידה רגילה אלא על קיסרי. כל כך כאב לי שהתכוננו ועשינו הכל להיות מוכנים ללידה ובסוף בכלל לא תהיה לנו הזדמנות אפילו לנסות ליישם כל מה שלמדנו.

המסע לתוך הבריאה השנייה בחיי

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

28 במאי 20155 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

אנחנו עוברות הרבה המון מעצם היותנו נשים. אני אישה, אני רחם, אני ילדה, אני אמא, אני אוהבת, אני מאמנת כושר, אני רוקדת, אני שמחה ,עצובה, אני אחות, אני חברה טובה, אני אישתו, אני בת להוריי , אני הכלה שלה, אני גיסתו, אני דודה ואני כל מיני אני. ובעיקר מזכירה לעצמי שיש בי כוחות גדולים כמו לביאה ואני חייבת לעבור את המסע שלי לבריאה הזו, לבריאה שהבת שלי כה מחכה לה, בעלי בן זוגי אהוב ליבי ונפשי מצפה בכליון עיניים, והיקום מחכה לנשמה הבאה שתגיח לעולם, ואני כאן נושמת לתוך המסע מקווה לוחמת שורדת צועקת בוכה צוחקת ושטה אל תוך המסע, המסע לתוך הבריאה השניה של חיי.