מוקדש באהבה גדולה לחברותיי החדשות

מאת :

6 בנובמבר 2011 | 7 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות

פתאום, בגיל 30, יש לי חברות חדשות.

הן אמנם ממש חדשות, אני מכירה אותן פחות מחצי שנה, אבל הגעתי איתן לרמה של אינטימיות שאפילו עם חברות של 20 שנה אין לי…

אנחנו די שונות זו מזו, ובכל זאת יש לנו כל כך הרבה במשותף…

יש לנו התלבטויות בקשר לאותם דברים בדיוק.

יש לנו המון שאלות ועוד יותר המון תשובות שאנחנו לא ממש בטוחות איך לבחור מתוכן את זו שמתאימה לנו.

יש לנו המון חששות שאולי אנחנו לא בסדר.

יש לנו אהבה גדולה מאוד לילדים שלנו.

ויש לי מזל גדול שמצאתי את החברות האלה.

כי מצאתי מקום מיוחד וממש לא מובן מאליו, אוזן קשבת שמותר לספר לה הכול, בלי חשש.

גיליתי שכשאני מתייחסת לאחרות כמו שהייתי רוצה שיתייחסו אלי – זה עובד.

אני לומדת מהן המון.

אני מרגישה שהביטחון שלי עולה בזכותן, כי הן סומכות עלי (ואני עליהן).

מרגישה שאולי בעצם אני עושה את הדברים בסדר.

אני מרגישה שאני מגלה מחדש איך ליהנות בחברת נשים, שזה עושה לי טוב כל כך להיות איתן…

המפגשים האלה גורמים לי להרגיש שאני אישה חזקה. ואני גאה להיות אישה.

אני מרגישה שאני לא לבד בסיפור הזה.

 ** שירה דרוקר, 29, נשואה לרועי ואמא חדשה להילה. לבלוג שלי.

עוד אמהות כותבות:

רוצה חברוּת? על בדידות אחרי לידה / אמא ענבר

נשארתי לבד/ שירה דרוקר

חברות/ניצן רדזינר

חברות היא מצרך נדיר בייחוד כשאנחנו הופכות לאמהות/ לימור גריף

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

7 תגובות ל- “מוקדש באהבה גדולה לחברותיי החדשות”

  1. מיכלי הגיב:

    מזדהה איתך בכל נימי נפשי עם כל מה שכתבת
    גם אני עשיתי לעצמי חברות בשנים האחרונות שהן חברות הנפש שלי
    אני מרגישה שאני חיה בצורה שלמה כשיש לי אותן

  2. שירה יקרה

    אנחנו שמחות כל-כך שזכינו להיות חלק מזה. זו בדיוק היתה המחשבה שלנו כשנולד הרעיון של אם-פטיה.

    אוהבות אותך!!!

    מרב ומיכל

  3. קטיה הגיב:

    איזה כיף 🙂

  4. שירה דרוקר הגיב:

    את מדהימה אחותי! אני כל כך מזדהה איתך!
    יש פה ברשת איזה חיבוק וירטואלי כזה שאני ממש מצליחה להרגיש אותו.
    תודה לכולן ותודה לך שאת כותבת

  5. אור מדר הגיב:

    אני כתבתי את הפוסט הקודם. פשוט שכחתי לשנות משמך לשמי…
    עכשיו כולם ידעו שאנחנו באמת אחיות שאפילו יושבות על אותו מחשב 🙂

  6. יחיאל מדר הגיב:

    סך כל החלקים גדול מהשלם – "סינרגיה". התופעה מתרחשת כאשר הקבוצה מביאה כל אחת להיות יותר משהיתה בלעדיה. "בזכותכן אני יותר…"
    הערכים המרכזיים: אהבה, שיתוף, פרגון וכמובן אם-פטיה. ישר כוחכן!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

דיכדוך אחרי לידה- החוויה השקופה

מאת :

23 ביולי 20134 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מקצועניות מדברות, קוראות לשינוי, קושי אחרי לידה, רגשות אשם אחרי לידה

הדיכאון יאובחן ויטופל, האישה תקבל כותרת, שם לאחוז בו עבור אותה תחושה נוראית עימה היא מסתובבת. הפסיכוזה על אחת כמה וכמה, זועקת עד כי אי אפשר להתעלם.

וחווית הדכדוך? וחווית העצבות שאולי תימשך מעבר לשבועיים? שקופה.

אין לב אחד בישראל שלא מתכווץ עכשיו

מאת :

5 בדצמבר 20100 תגובות

מתוך לכל אמא, מלחמה וימי אבל לאומיים

אוףףףףףף !!!!!!! סוף סוף אפשר לנשום קצת לרווחה, למרות שכלום לא ינחם את המשפחות שאיבדו את יקיריהם וכלום לא יעזור, כעת לפחות, למשפחות שפוקדות את אהוביהם בבתי החולים. כלום לא ינחם את אלו שאיבדו את כל רכושם בלהבות האכזריות… התחושות מאוד מאוד קשות ומכבידות על הנשימה הסדירה ובזמנים כאלו, אין לב אחד בישראל שלא מתכווץ. […]

תודה לך, סוניה פרס

מאת :

4 בפברואר 201113 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

כשקראתי את אורח חייה של סוניה פרס אחזה בי אותה התפעמות. קיבלתי מין תחושה כזו שהנה, זה קורה, זה מתרחש. יש בקירבנו נשים שבוחרות לחיות את חייהן בדרך אחרת ממה שמקובל, ממה שמצפים, ממה שנהוג, ממה שנכון, ממה ש'טוב', רק מתוך מתן כבוד אמיתי לבחירה האישית והרצון האישי שלהן, שבתקופתן נחשב לקצת אחרת מהמקובל.