מוקדש באהבה גדולה לחברותיי החדשות

מאת : שירה דרוקר

6 בנובמבר 2011 | 7 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות

פתאום, בגיל 30, יש לי חברות חדשות.

הן אמנם ממש חדשות, אני מכירה אותן פחות מחצי שנה, אבל הגעתי איתן לרמה של אינטימיות שאפילו עם חברות של 20 שנה אין לי…

אנחנו די שונות זו מזו, ובכל זאת יש לנו כל כך הרבה במשותף…

יש לנו התלבטויות בקשר לאותם דברים בדיוק.

יש לנו המון שאלות ועוד יותר המון תשובות שאנחנו לא ממש בטוחות איך לבחור מתוכן את זו שמתאימה לנו.

יש לנו המון חששות שאולי אנחנו לא בסדר.

יש לנו אהבה גדולה מאוד לילדים שלנו.

ויש לי מזל גדול שמצאתי את החברות האלה.

כי מצאתי מקום מיוחד וממש לא מובן מאליו, אוזן קשבת שמותר לספר לה הכול, בלי חשש.

גיליתי שכשאני מתייחסת לאחרות כמו שהייתי רוצה שיתייחסו אלי – זה עובד.

אני לומדת מהן המון.

אני מרגישה שהביטחון שלי עולה בזכותן, כי הן סומכות עלי (ואני עליהן).

מרגישה שאולי בעצם אני עושה את הדברים בסדר.

אני מרגישה שאני מגלה מחדש איך ליהנות בחברת נשים, שזה עושה לי טוב כל כך להיות איתן…

המפגשים האלה גורמים לי להרגיש שאני אישה חזקה. ואני גאה להיות אישה.

אני מרגישה שאני לא לבד בסיפור הזה.

 ** שירה דרוקר, 29, נשואה לרועי ואמא חדשה להילה. לבלוג שלי.

עוד אמהות כותבות:

רוצה חברוּת? על בדידות אחרי לידה / אמא ענבר

נשארתי לבד/ שירה דרוקר

חברות/ניצן רדזינר

חברות היא מצרך נדיר בייחוד כשאנחנו הופכות לאמהות/ לימור גריף

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

7 תגובות ל- “מוקדש באהבה גדולה לחברותיי החדשות”

  1. מיכלי הגיב:

    מזדהה איתך בכל נימי נפשי עם כל מה שכתבת
    גם אני עשיתי לעצמי חברות בשנים האחרונות שהן חברות הנפש שלי
    אני מרגישה שאני חיה בצורה שלמה כשיש לי אותן

  2. שירה יקרה

    אנחנו שמחות כל-כך שזכינו להיות חלק מזה. זו בדיוק היתה המחשבה שלנו כשנולד הרעיון של אם-פטיה.

    אוהבות אותך!!!

    מרב ומיכל

  3. קטיה הגיב:

    איזה כיף 🙂

  4. שירה דרוקר הגיב:

    את מדהימה אחותי! אני כל כך מזדהה איתך!
    יש פה ברשת איזה חיבוק וירטואלי כזה שאני ממש מצליחה להרגיש אותו.
    תודה לכולן ותודה לך שאת כותבת

  5. אור מדר הגיב:

    אני כתבתי את הפוסט הקודם. פשוט שכחתי לשנות משמך לשמי…
    עכשיו כולם ידעו שאנחנו באמת אחיות שאפילו יושבות על אותו מחשב 🙂

  6. יחיאל מדר הגיב:

    סך כל החלקים גדול מהשלם – "סינרגיה". התופעה מתרחשת כאשר הקבוצה מביאה כל אחת להיות יותר משהיתה בלעדיה. "בזכותכן אני יותר…"
    הערכים המרכזיים: אהבה, שיתוף, פרגון וכמובן אם-פטיה. ישר כוחכן!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

ילדתי לפני שישה שבועות. עשיתי טעות?

מאת : חסויה בינתייים

8 באוקטובר 201112 תגובות

מתוך אחרי לידה, רגשות אשם אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

ילדתי לפני שישה שבועות את בני השני. תינוק מתוק שמחייך אליי כל פעם שהוא רואה את הפנים שלי מולו. לתינוק הקטן החדש הזה, שכולו כוונות טובות, יש אח גדול. תינוק בן שנה וחמישה חודשים. ילד מקסים, שובב, עם שמחה פנימית גדולה וקסם אישי.

ואני עומדת ביניהם ומרחמת על שניהם ומרגישה כישלון. אף אחד מהם לא מקבל את מה שהוא צריך. בעיניים שלי הכל מתנהל בדרך של כיבוי שריפות, התמונה שעולה לי היא שלי עם התינוק בוכה על הידיים וכף עם אוכל, מנסה להגיע לפה של הבכור שבתורו מתרעם וצועק, ושופך את האוכל על הרצפה.

לפעמים

מאת : לימור לוי אוסמי

15 באפריל 20126 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

לפעמים אני לבד ולפעמים ביחד

לפעמים בהדממה ולפעמים בחיבור

לפעמים בהתקרבות ולפעמים בריחוק

לפעמים במגע ולפעמים בדיבור

לפעמים בקירבה ולפעמים רחוק רחוק

דובת  חורף

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

14 באוקטובר 20154 תגובות

מתוך יומן הריון

מנסה להתחבר לכאב כבר 7 חודשים,

לקבל אותו.

וכעת, שבוע 33.

סף הסבלנות שלי נמוך

וההבנה לכאב בתוכי קשה מנשוא.

.

מדברת אל כוחותיי,

יודעת שהם קיימים

ומנסה לנשום דרכם.