כאן התחיל המסע המדהים ביותר שעברתי בחיי

מאת :

11 בדצמבר 2011 | 5 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

הכל התחיל אי שם בדצמבר 2008.

איך שסיימנו לקיים יחסי מין הרגשתי/ידעתי שנקלטתי. אל תשאלו אותי איך, זה לא קרה לי בהריונות הקודמים. זה קרה לי רק בזה וזה היה מבורך ולא מבורך באותה מידה. ההריון הזה היה מתוכנן, מאוד מתוכנן, התזמון פחות.

הייתי צריכה עוד חודש להבשיל עם הרעיון, להתרגל אליו, לרצות בו בנשמתי ולא רק במוחי, אבל לא היה לי את החודש הזה.

הייתי בתקופה לא טובה בחיים שלי. אחרי חודשיים מאוד אינטנסיביים של עשייה וחופש של הילדים, התרסקתי התרסקות שאני לא מכירה ולא הייתי מוכנה לה ולא ידעתי להתמודד איתה, ולתוך ההתרסקות הזו נכנס ההריון.

המחקרים סיפרו לי, שאחת הסיבות לדיכאון בהריון זה הריון לא מתוכנן- אז הנה סיבה מס' 1. או אולי זו בעצם סיבה מס' 2, כי באותה תקופה, רגע לפני ההריון וכמובן שגם בהריון, הפרנסה שלי נפגעה באופן קשה. התרסקתי עסקית וזה ערער דברים בתוכי.

אבל כאן, המקום הזו, שבו ישבתי על קצה המיטה, רגע אחרי, יודעת שנקלטתי, כאן התחיל המסע המדהים ביותר שעברתי בחיי.

מסע עמוק לתוך עצמי, מסע של דיוק, של השלת קליפות, של מתן זמן ומקום לעצמי ושל הכרת עצמי.

ההריון האחרון שלי היה הריון קשה. אני עד עכשיו, שנתיים + אחרי, ועוד לא התאוששתי.

אני מודה כל יום לאלוהים על המתנה המדהימה שהוא נתן לי.

בורכתי

לבלוג שלי

אולי גם יעניין אותך לקרוא את:

שחרור/ אמא אנונימית

הריון ראשון- למה לא סיפרו לי? / הריונית

על תבונה ורגישות של הריון שני/ חני סער

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

5 תגובות ל- “כאן התחיל המסע המדהים ביותר שעברתי בחיי”

  1. טלי הגיב:

    אין ספק בכלל שזו מתנה מדהימה למרות המכשולים שעוברים בדרך, וגם אחריה…כמו דיכאון אחרי לידה שאולי נשמע קצת כבד מדי וכל אחת חווה אותה באמת בצורה אחרת, כבדה יותר כבדה פחות אבל היום יש כל כך הרבה פתיחות בנושא ואני אפילו רואה הבדל בין הלידה הראשונה שלי לפני 8 שנים לאחרונה לפני 4 חודשים, גם בפתיחות בין נשים גם בשיח הציבורי ואפילו בדברים תומכים, למשל לקחתי מוצר מצמחים סינים של זן צמחים AFTER BIRTH והרגשתי ממש הבדל, התאוששתי יותר מהר מהלידות האחרות, באמת הרגשתי שקיבלתי אנרגיה. נחמד וכיף לראות שינוי בתחום הזה, אפילו בפחד של אנשים להגיד דכאון אחרי לידה. סה"כ הכל טבעי ונורמלי…

  2. מיכאלה הגיב:

    המסע הזה שנקרא הריון תמיד מדהים אותי מחדש. אני מרגישה שדווקא בגלל שהתערער המקום שבו הזהות שלך הייתה מושרשת והוא הפרנסה, אז נפתח לך פתח של התבוננות אמיתית פנימה. לא כולן מסוגלות לדבר כזה בכל מקרה.
    לעניין הדכאון, בשתי הלידות הראשונות סבלתי מזה, אבל אחרי שעברתי קורס הכנה ללידה ירושלים אז אחרי הלידה השלישית הדכאון היה יותר רושם מאשר מהות. גוף ונפש, הא? 🙂

  3. מגלה את עצמי מחדש הגיב:

    מתוך 3 הריונות, זה היחיד שבו חוויתי את מה שחוויתי. ודיכאון אחרי לידה, אני לא יודעת אם היה לי בראשון. בשני, בטוח לא היה לי והשלישי- זה כבר סיפור אחר.

    אחד הדברים שאני לומדת, בין היתר בזכות האתר הזה, שלדיכאון גוונים רבים, צורות רבות וסיבות מגוונות ולפעמים אחת הבעיות בלדעת שאת שם זה כי אין לו את הגוון "הנפוץ"

  4. חגית הגיב:

    אהובה – את כזאת אמיתית ומרגשת וכל-כך מחזקת אותי לאור הדברים שגם אני עברתי ועוברת.

    רק שולחת לך המון אהבה והתחזקות אמיתית מבפנים וחיבוק רך ועדין, מהלב.

    שיהיה יום נעים וטוב לעצמך…

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

'חופשת הלידה' היא אכן לא חופשה כלל..

מאת :

19 ביולי 20135 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

אני מברכת את הצעתך שהיא אכן מאפשרת לנשים לחוש נוח יותר ביציאה לתקופת הלידה ולא ברגשי אשם כלפי מקום העבודה. (ורגשי אשם כלפי הנולד שעוזבים אותו כשהוא עדיין בחיתוליו). הצעתך מאפשרת לחברה לראות את התקופה הזו בדיוק כמו שהיא עבודה לא פשוטה ובעיקר התאוששות נפשית ופיזית עבור הנשים.

שימוש נכון ומדויק בשפה, יעשה הבדל גדול עבור הנשים שיוצאות ללדת את ילדיהן ונתקלות במערכת העבודה או במערכות הממשלתיות, הבדל בתחושות, ברגשות ובהתנהגות החברה בכלל אל זמן ההורות הרגיש הזה.

אחרי הכל זמן ההורות הראשונית הזה אינו נעשה בבתי קפה לרוב אלא בעבודה קשה בבית.

בשבילי להניק זה להגיד לתינוק שלי: "אמא פה בשבילך, אני אוהבת אותך"

מאת :

19 בספטמבר 20102 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

הנקה בשבילי היא חלק בלתי נפרד מהאמהוּת. מבחינתי לא קיימת אופציה אחרת להזנת התינוקות שלי (סליחה אם זה נשמע קצת קיצוני אבל זו רק דעתי האישית והאמונה שלי – אני לא באה להטיף לכל מי שבחרה אחרת).

בשבילי לא להניק ? לא רוצה לחשוב אפילו על לא להניק… אני אמות מבפנים.

ברור שההנקה היא גם בשבילי, באיזשהו מקום, והיא גם חלק מתפיסת העולם האימהית הכוללת שלי- חשוב לי להרגיש שאני מעניקה לילדיי את הטוב ביותר.

מסע אישי בעקבות הלידה ה"טבעית " – חלק 1

מאת :

6 בספטמבר 20104 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

יש בי משהו שמפעפע כבר כמה זמן ומבקש לחקור, לשאול, להתעניין ולהעמיק את ההבנה שלי בכל הקשור ללידה ה"טבעית" ואני מתחילה את החקירה בפוסט הזה היום.

בשלב הזה אינני יודעת עדין מה תהיה החקירה, לאן היא תוביל, איך הוא תרגיש, היכן יהיו העצירות להתרעננות, מה הוא תעורר ומה יהיו תוצאותיה. אני מתחילה לגשש ולחקור מתוך מקום של ידיעה וחוסר ידיעה. מקום חדש בשבילי לצאת איתו החוצה.