הספר אדם רגיש מאוד פרח
ספרים לאמהות

על הספר "אדם רגיש מאוד": אנשים רגישים | תכונת הרגישות

הספר "אדם רגיש מאוד" – איך שראיתי אותו עומד על מדף הספרים בחנות, נשביתי. הוא אחד הספרים החשובים שקראתי בחיי. "אדם רגיש מאוד- לצמוח כשהעולם מציף אותך" של דר' אילין ארון, כך הוא נקרא. שם הספר והתמונה שלו- הפרח האדום על הרקע היקרק. ידעתי שהספר נועד לי. קראתי כמה משפטים מאחור והלכתי איתו אל הקופה (וגם אל החופה..) .איזה כיף, זה היה במחיר מבצע!

הספר "אדם רגיש מאוד" הופיע בדיוק בזמן, כשהמטפל ניסה להפוך אותי למשהו אחר

אין מקריות בעולם איך הוא הופיע, בדיוק בזמן הנכון, לחזק אותי, לשקף לי מי אני, בזמן שהמטפל שלי מנסה להפוך אותי למשהו אחר- "לא טוב להיות מינוס בעולם של פלוסים", "תהפכי ממינוס (רגישה) לפלוס (לוחמת)", ואני הרגשתי איך עולה בי כעס שלא מקבלים אותי כמו שאני, שאומרים לי שמי שאני זה לא טוב, ואני מרגישה "פגומה" או "לא שייכת", בגלל שאני רגישה מדי, רגשנית..פגיעהלא לוקחת בקלות את החיים.

אני מתחילה לקרוא את הספר ומרגישה שהגעתי אל הקליניקה הנכונה, דר' ארון מדברת אליי והנה, אני במקום של קבלה והדרכה. זה בדיוק כמו שהרגשתי לפני עשר שנים כשקראתי את הספר "לחיות מתוך שמחה" של סניה רומן, מתקשרת את היישות אורין. אז, אורין דיבר אליי ועכשיו, דר' ארון מדברת אליי ישירות.

דרך קריאת הספר אני מבינה שאני לא פגומה, רק שונה

זה לא שלא ידעתי מי אני. וגם הכרתי בחיי אנשים כמוני, רגישים, אינטואיטיבים, עם עולם פנימי עשיר, עם הרבה מחשבות ורגשות מורכבים. אבל, זה לא קל להיות כזה. לי זה לא קל ושהייתי ילדה זה בכלל לא היה קל והרבה פעמים הרגשתי שונה, לא שייכת, ואפילו די מטורפת (כשהרגש עולה ומתגבר).

למדתי בחיי להתחבר, גם לאנשים שלא הולך לי אוטומטית להתחבר אליהם. למדתי בחיי פשוט לחיות עם זה. עכשיו הספר, בו דר' ארון אומרת לי שאני לא פגומה, אולי קצת שונה, כמו בערך 15% מהאוכלוסייה (והספר מבוסס על מחקרים). אני שונה, רגישה. כל העולם נחווה בעוצמה יותר גבוהה, כל רגש שעולה נחווה בעוצמתו פי 100 (וקשה להעריך את המספר) מאשר אצל אדם רגיל.

גם קשת החוויה הרגשית היא מגוונת יותר. יש דקויות של רגשות, וכך הספר מסביר ונותן עוד ועוד אינפורמציה, שהיא בדיוק אני. היצירתיות, אבל הקושי ליישם ולהגשים, האינטואיטיביות, המשיכה לרוחניות, הפחדים החברתיים אבל האהבה לבני אדם. המצפון החברתי והמוסר האישי. על כל טעות שאני עושה אני דנה את עצמי בבית משפט עליון של…עצמי.

למה כל החיים אני מחפשת את עצמי? למה אני מוצפת?

אכן, לא קל. אבל דר' ארון אומרת שכל אלו הם גם יתרונות ונותנת כלים, איך לחיות, להרגיע את ה"עוררות הגבוהה", היא קוראת לזה. איך לאזן את עצמנו ברגע של התרגשות, ואיך לחיות חיים מגוונים ומאוזנים עם הרגישות הגבוהה. כמה להיות עם עצמי וכמה להיות בחברה, והכי הכי חשוב זה לקבל את עצמי ולטפל בעצמי, כמו שמטפלים בתינוק, היא אומרת. להיות ההורה של עצמך, גם כשאתה מבוגר.

היתרונות של הרגישות הן מתנה. גם דר' ארון בספרה דיברה על לוחמים ועל רגישים, כמו המטפל שלי, אבל מבחינתה, הרגישות היא מתנה לעולם. העולם זקוק לאנשים הרגישים, אלה הם האומנים, היוצרים, המוזיקאים, הסופרים, אנשי הרוח והדת, המרפאים והמטפלים.

כך טיפלה בי דר' ארון. את המטפל שלי עזבתי. אני ממשיכה לקרוא ומכירה את עצמי ומבינה את עצמי טוב יותר. הכול נהיה ברור כל כך. למה כל החיים אני מחפשת את עצמי? למה אני מוצפת כל כך? למה קשה לי להכיל הרבה דברים בחיים בבת אחת- בית, לימודים, עבודה? למה אני לא סופרוומן? למה נולדתי עם פחדים חברתיים ועם פחד קהל? למה אני נראית לאנשים רחפנית? למה יש לי המון רעיונות, אבל לא ידעתי איך ליישם אותם? ועוד ועוד כל מיני תכונות והתמודדויות.

אני זקוקה לזמן שקט שלי עם עצמי, זמן לעכל ולהכיל את מה שקורה לי

הספר עזר לי להבין למה אני זקוקה. אני זקוקה לזמן שלי עם עצמי, ליותר שקט מאחרים, לזמן שלי לעכל ולהכיל כל דבר שקורה לי בחיי. אני זקוקה להרבה רגש ורוחניות בחיים שלי. אני מאוד אוהבת שינויים וחוויות, אני זקוקה לזה, אחרת אני מרגישה תקועה ומשועממת.

אבל קשה לי ליצור את השינויים, במיוחד אלו המשמעותיים. להחליף מקום מגורים, להביא ילד לעולם, לעשות צעד מבלי שזה יוציא אותי מהאיזון ויעורר איזושהי חרדה. במילים של ד'ר ארון, זו לא חרדה אלא עוררות גבוהה, שיכולה להתפתח לחרדה, אם לא מאזנים אותה. יש בספר טכניקות לאיזון של מצבי עוררות רגעיים. לגבי שינויים, אין דרך אחרת ורק הניסיון מלמד. צריך פשוט לתת אמון ולקפוץ למים ובפעם הבאה העוררות תהיה קטנה יותר, יש מצבים שאין דרך לצמוח, מלבד לעשות את הצעד.

אולי הילד שלכם מופנם, רחפן, ביישן, זהיר, חששן

הספר הזה הוא עולם ומלואו וחשוב מאוד לקרוא אותו אם אתם הורים לילדים כאלה. אולי לא מבינים שהילדים שלכם רגישים, אז אם הילד שלכם פגיע או מופנם, "מוזר", "רחפן" או "ביישן" או זהיר וחששן, חשוב שתכירו אותו ותבינו למה זה כך.

חשוב שתבינו אותו ושתקבלו אותו כמו שהוא, ושתדעו לעזור לו שצריך. חשוב שתקבלו כלים איך להיות הורה לילד רגיש. כמה באמת לדחוף ילד כזה? ומתי לתת לו לפעול על פי האינסטינקטים והמעצורים שלו עצמו? מצד אחד, חשוב שהוא ישתלב בעולם וינסה דברים חדשים ויראה שזה כיף וטוב ומצד שני, לתת לו את המרחב שלו להחליט ולקבוע מתי הוא בשל ומעוניין להתחיל להתנסות ולחוות.

זוהי שאלה שעולה כל פעם מחדש בכל מיני סיטואציות, גם הפשוט, לדוג' כשהולכים ללונה פארק והילד חושש לנסות מתקנים חדשים, ואילו לנו כהורים ברור שאין בכך שום סיכון וכנ"ל בסיטואציות חברתיות. כל פעם מחדש אני כאמא, כאישה רגישה, של ילד רגיש, בצלמי ובדמותי, שוקלת את הענין- לשכנע או לא? לדחוף או להרפות?

איפה זה כן חשוב שהוא יתנסה ויווכח שהוא מרוויח כיף והנאה ולמידה וחיים חברתיים? ואיפה זה פחות חשוב, כי החווייה לא הייתה שווה את העוררות ואת התסכול, שהשכנוע והדחיפה שלנו כהורים יוצרת אצלו.

תכונת הרגישות נעה על רצף ובאה לידי ביטוי באופנים שונים

הספר חשוב גם למורים שילדים כאלה יושבים מולם בכיתה, וחשוב מאוד גם למטפלים מתחומים שונים, שהם בעצמם בדרך כלל אנשים רגישים .

חשוב לי גם לומר שאין טיפוס אחד ואחיד של אדם שהוא רגיש וכמו כל תכונה או איכות, גם הרגישות נעה על רצף ובאה לידי ביטוי באופנים שונים אצל אנשים שונים. בתוך כל אדם רגיש מסתתר גם איזשהו לוחם אמיץ לב שמתגלה בכל מיני מצבים בחיים ולומד להתפתח עם החיים.

איננו יכולים להפוך ולהיות מישהו או משהו אחר, אך בכל החוויות, השינויים והלמידה שעוברים בחיים, אנו יכולים לפתח איכויות שמלמדים אותנו לחיות טוב יותר עם עצמנו ועם האחרים ולומדים לחיות את החיים שמתאימים לנו, ולהפיק מחיינו את המיטב.

את הספר העברתי למטפלת החדשה שלי, כדי שתכיר ותבין אותי ואת הנטיה שלי ואת העולם הפנימי שלי טוב יותר. הרגישות היא מתנה, ואני שמחה להביא את מתנתי לעולם.

 * לקהילת אנשים רגישים מאוד בישראל וגם לשאלון רגישות, על מנת לבדוק האם אתן רגישות.

כתבה: רחלי בושי כהנים, מטפלת הוליסטית בוגרת לימודי פסיכולוגיה, פסיכודרמה, פרחי באך, הילינג, יוצרת בדמיון מודרך ומנחת סדנאות נשיות, אם לילד בן 3.

**

מחפשת ליווי רגיש בהריון ואחרי הלידה?

נשים עם תכונת הרגישות נוטות לחוות בעוצמה את האתגרים הרגשיים שעולים בתקופת ההריון ואחרי הלידה. ליווי רגשי יכול לעזור לך להתמודד עם האתגרים הרגשיים האופייניים לתקופה דרך חמלה, קבלה, הפחתת שיפוטיות והגדלת הביטחון ההורי. כאן הפרטים למי התהליך מתאים במיוחד. אפשר לשלוח לי הודעה לווטסאפ, לימור.

*

ליווי רגשי בהריון ואחרי לידה – להכניס נשימה אל תוך הדחיסות

מיליוני נשים עוברות בכל יום את תקופת ההיריון ואחרי לידה, אך אין אישה שלא מרגישה כיצד החיים שלה משתנים ללא היכר. בשינוי של ההורות יש משהו מבורך, שמתקרב לתחושת הנס או הבריאה, אך השינוי הזה מביא איתו גם אתגרים פיסיים ורגשיים, המפגישים עם תחושות לא צפויות או לא נעימות.

ליווי רגשי בהריון ואחרי לידה הוא הדרך להכניס נשימה, הקלה, ביטחון בהורות, ולהפחית שיפוטיות, ביקורת, הלקאה עצמית ונוקשות. תהליך הליווי עוזר לנשים לפתח חמלה עצמית, יכולת קבלה של המציאות ומודעות למחשבות ודפוסים שלא בעדן. הוא מסייע לרכך ולהיטיב עם החוויה ההורית ולהכניס הקלה, חיבור ומשמעות.

רוצה לשמוע עוד על תהליך הליווי? כל הפרטים נמצאים כאן. 

אשמח ללוות אותך,

לימור, יוצרת האתר.

מלווה רגשית נשיםבהריון ואחרי לידה, יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'. נפגשת עם נשים בכרכור ובשיחות וידאו. לפרטים וקביעת מפגש אפשר ליצור איתי קשר בהודעה - 052-2835020.

12 Comments

  • אביבית

    כתבת מאוד יפה ועכשיו ממש בא לי לקנות את הספר, נשמע מעניין וטוב…..

  • מירב

    תודה לך על הפוסט הזה! ותודה על ההכרות עם הספר!
    הרעש שאת שומעת זה האסימונים שנופלים אצלי בראש 🙂

  • נטע

    תודה על ההמלצה. אני חושבת שיש לי ילד כזה בבית…
    איפה אפשר לרכוש את הספר? לא ראיתי באתרים של חנויות ספרים כמו סטימצקי וכו'

  • שרון אתרוגי

    מאוד אוהבת איך שאת כותבת,נחמד לדעת שאנחנו לא לבד בעולם,,,,,יום נפלא

  • נעה גביש

    לימורי

    וואו עם כמה דברים שכתבת התחברתי….למרות שקשה לי לקרוא ספרים שכאלה, נראה לי שאני חייבת, כדי להכיר טוב יותר את עצמי ואת איך להתנהג איתי (וגם עם אחד מילדי :)) בזמן עוררות=חרדה
    אני בן אדם אופטימי ושמח מטבעי ואוהבת שינויים מאוד…אבל החרדות הללו הפרפרים בבטן, הבורות…הדברים שלא מוסברים…
    הייתה תקופה שהצלחתי לחסום את התחושות פשוט לנתק ולהתנתק..אבל זה לא באמת עשה לי טוב…
    עכשיו רק צריכה זמן ללכת לקנות ולקרוא 🙂

    תודה 🙂

      • נעה גביש

        נכון ורק עכשיו שנכנסתי לקרוא את זה שוב…שמתי לב שזו לא את אלא רחלי :))
        ובכל זאת תודה לך לימור על שהבאת את רחלי לכאן לאתר המדהים והרגיש הזה.
        ותודה רבה, רחלי, על כתיבה שמאוד התחברי אליה כמו שכתבתי למעלה.
        🙂

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

× איך אני יכולה לעזור לך?