הוא לא עולה במשקל

מאת :

29 בינואר 2012 | 7 תגובות

מתוך אחרי לידה, שיהיו בריאים

כשהלכתי עם הגדול שלי לטיפת חלב בגיל 3 חודשים ולא נצפתה עלייה במשקל- שם התחילו רגשי האשם שלי על האימהות שלי.

מה, איך לא שמתי לב?

אין לי מספיק חלב?

מה אני צריכה לעשות  עכשיו?

הלכתי הביתה מיוסרת ומתנצלת בפניך בני על שאני אמא לא מספיק טובה ומיד נכנסתי לאינטרנט ובדקתי והתייעצתי. לוקחת עצותיה של ד"ר…., המופלאה ומעירה אותך בכוח על מנת להניק, כי מה שעשית היה להחליף אצבע בפה עם ציצי בפה, גם על חשבון תחושת רעב. והחיים חזרו למסלולם ורגשי האשם האלו- נעלמו…

והנה באת אתה, ילד שלישי, ייצור קטנטן מלכתחילה ובשלב מסוים הפסקת לגדול. ינקת כל שלוש שעות, היית ילד של ספר, גם בלילה לא ישנת כל הלילה אלא ינקת אחת לכמה שעות אבל הפסקת לגדול. בהתחלה זה התחיל במשקל ואחר כך גם עבר לגובה.

ואני, אמא מבולבלת, היסטרית, אבל משדרת שליטה. אף אחד לא ידע עד כמה כל ביקור בטיפת חלב היה שובר אותי לרסיסים, מתפרקת מחדש ובעיקר לא יודעת מה לעשות.

היום אני יודעת, שכשאני לא יודעת מה לעשות, אני לא עושה. לטוב ולרע. אז לא עשיתי כלום. רק שידרתי ש"הכל בשליטה". בשלב מסוים אפילו לקחתי מהרופאה את התמהיל הזה ששמים באוכל שאמור להשמין ילדים, רק שבזכות הניסיון המשפחתי לא האמנתי בו וגם לא האמנתי בצורך לפטם אותך בשביל לפטם אותך, אז לא נתתי לך.

אני ואוכל לא הולכים טוב ביחד. ולמדתי גם שיש לי כל מיני עקרונות (כמו לא לאכול מוצרי חלב לפני גיל שנה) שאולי היו טובים לאחיך, אבל ממש לא היו טובים לך. חבל רק שלמדתי אותם מאוחר מדי.

המסע המבולבל הוביל אותי לדיאטנית שהצילה אותי. היא סיפרה לי על מרפאה גדולה שעוסקת בתחום התפתחות הילד בכל מה שקשור לאוכל- טובי הרופאים תחת קורת גג אחת. מעבר לזה, את כל ההמלצות שהיא נתנה לי- לא יישמתי. לא מאמינה בלפטם אותך.

ואתה עדיין לא גודל, או גם אם גודל- זה גודל קטן. מזמן שברת הרבה אחוזונים ואני לא יודעת מה לעשות, אבל נאמנה לעקרונות (כן, אני יודעת היום, שהשיעור הוא לבדוק את העקרונות ולהתאים אותם לילד ולא להורה).

פניתי לרופא המשפחה ודרשתי הפנייה. לשמחתי הוא לא שאל, לא בדק – נתן את ההפניה.

אותה מרפאה, שהגענו אליה כשהיית כמעט בן שנה, היא זו שהצילה אותי מהחרדות שלי.

ילד יקר, ילד מופלא שלי, היום אני יודעת שהפסקת לגדול כקריאת מצוקה, כחלק מהשיעור שלי ושלך, שהזמן שלך הוא אחר. אבל אז, כל מה שהיה קשור בבריאות שלך, מוטט אותי רגשית ולא יכולתי לראות.

רק כשהיית בן שנה, נכנסת לגן, התחלת לאכול חלבונים (כן, גם חלב, והרבה בהוראת התזונאית), היית במעקב ועשינו לך את כל הבדיקות האפשריות. רק אז יכולתי להכניס לחיים שלי קצת פרופורציות ולראות את הדברים אחרת.

והנה, גם עכשיו, בעצם כתיבת שורות אלו אני מתפרקת מהזיכרונות, מרגשי האשם ומביקורת עצמית, על שלא הייתי שם. לא עבורך וגם לא עבורי.

אני לא יודעת אם אי פעם תשלים את הפער הזה שפתחת, אני לא יודעת אם לא נצטרך מתישהו לדקור אותך בהורמון גדילה, או שנאפשר לך להתפתח "טבעי". אני באמת לא יודעת.

אני כן מקווה, שתהליך הריפוי שלי, יאפשר לך לעבור תהליך ריפוי בתוכך ולצמוח את השניים-שלושה סנטימטרים שחסרים לך.

אוהבת.

אמא

עוד אמהות כותבות:

טיפת חלב- הטיפה שהלכה לאיבוד / ליאור בר

טיפת חלב- טיפת רגישות / אוסי הורביץ

העיקר הבריאות| התינוק שלי חולה / הכי אמיתית

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

7 תגובות ל- “הוא לא עולה במשקל”

  1. מיכל עמנואל הגיב:

    אני מאוד מזדהה ומבינה, נשמע כאילו עברנו חוויה ממש דומה… אבל מרגישה שנזנחתי באמצע הסיפור… מה היתה בסוף הסיבה? עכשיו אני מתחילה לחשוב שאולי לא בדקתי וחקרתי מספיק… 🙁
    אשמח אם תשתפי מה היה.

    • מגלה את עצמי מחדש הגיב:

      מיכל יקרה, את "הסוף" רק ההוא למעלה יודע. מבחינה בריאותית הילד במצב מצויין (משתלם מאוד להיות במושלם- החזרתי את כל ההשקעות שאי פעם השקעתי בקופ"ח).
      הסיבה לא ידועה.
      היום, כשהעולל בן שנתיים + הוא עולה יציב במשקל ובגובה.
      אני מאמינה שאז הוא עצר בגלל המצוקה שהייתה לו (המצוקה הרגשית) מההריון ואולי, רק אולי, גם בגלל שהתזונה שלי לא משהו ולא כוללת מספיק חלבונים.

      זוהי מסוג השאלות שאין וכנראה גם לא תהיה עליה תשובה.

  2. POOH הגיב:

    יש לי 3 ילדים כאלה.
    קטנים במשקל ובגובה.
    אחת מהן אחרי גיל 4 השלימה חלק מהפערים ונולדה קטנה מאד – בסוף שבוע 42 2.800.
    שני האחרים עדיין קטנים [ואחד מהם כבר עבר את גיל 4].

    לשני הגדולים עשינו בדיקות הורמון גדילה. ולא היה חוסר.

    מה כן למדתי?
    שבעקומה הזו של הגדילה יש את האמצע אבל יש גם קצוות.
    הילדים שלי בקצה הקטן.
    וצריך שמישהו יהיה שם כי אחרת לא יהיו קצוות.
    ומול זה יש ילדים שהם בקצה השני וגם האימהות שלהם מודאגות ומוטרדות ומרגישות לפעמים רגשות אשם כי אולי הן עושות משהו לא בסדר ובגלל זה התינוק כל כך גדול.

    אז לפעמים יש צורך בעזרה והדרכה לשנות הרגלי אכילה או רצוי לבנות מהחלה הרגלים בריאים.
    אבל לצד זה יש גם גנטיקה וקצב צמיחה ופוטנציאל צמיחה של כל ילד.

    ולצד הבדיקות והמעקב שהכל בסדר רפואית צריך גם לזכור שכולנו שונים.
    לכל אחד יש גובה אחר ומשקל אחר ואף אחר ואוזניים אחרות וצבע שיער אחר.

    ומאחלת לך לזכור כל הזמן שאת האמא הכי טובה של הילד שלך.

    POOH

  3. שלומית הגיב:

    גם אני מזדהה. עם תינוק בן שנה וחצי במשקל 9.5 קילו – דווקא כן פיטמתי. בגדול. אבל זה לא עזר. עשיתי את כל הבדיקות האפשריות והכל בסדר. ובסוף הלכתי לרופא מומחה שאמר – תניחי לילד. אז הנחתי לו. הוא בן שנה וחצי, נראה הרבה יורת קטן, אבל מדבר! עושה קקי בשירותים! כמובן רץ ומתפתח פיזית – ואם נועד להיות קטן – אז זה מה יש.

  4. מגלה את עצמי מחדש הגיב:

    יקרה- אני עכשיו קונה תינוק בן שנה וחצי במשקל 9.5 ק"ג.
    אף אחד מהילדים שלי לא שקל יותר מ- 8 קילו בגיל שנה.
    העולל המדובר בקושי הגיע ל- 6 בגיל שנה.
    אם הייתי רואה שהוא מתפתח כמו האחים שלו- לא הייתי נלחצת לדקה. כל הילדים אצלי היו ציפלונים. אבל הוא עצר גדילה. על זה לא מניחים לילד.

  5. אפרת הגיב:

    הי אני אמא של עופרי היא שקלה 7 קילו בגיל שנה . כיום בת שנה ושלוש. מאוד קטנה, הבעיה שהיא אוכלת בכמויות מאוד קטנות . למשל ארוחת צהריים קצת עוף או קציצה . בקושי רוצה תוספות . ביצה היא לא רוצה . אני יודעת שחלבונים זה חשוב . אנחנו במעקב ברפאל בשניידר . איפה אתם הייתם?

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

כשאת לא יכולה להוציא כסף על עצמך

מאת :

1 בינואר 201224 תגובות

מתוך אלימות במשפחה, זוגיות אחרי לידה, לכל אמא, מקצועניות מדברות

זה לא קורה ביום אחד וגם לא תמיד יש סימנים מקדימים שיזהירו אותך שאת עומדת בפני מלכודת. פעמים רבות זה מתחיל רק אחרי הנישואין, שאז המרכיב הכלכלי הופך להיות משותף.

לכסף יש ערך רגשי וסמלי רב מאוד. צורת הניהול הכספי במשפחה יכולה להצביע על דרגת האמון בין בני הזוג משום שבן הזוג המרוויח יותר כסף לא פעם גם יהיה זה שמחליט איך להוציא אותו.

בריאה חדשה | לקראת לידה

מאת :

9 באוגוסט 20117 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

שיר זה נכתב בהיותי בהריון.

לצערי, רכשתי מנוי לבית החולים בתל השומר עקב צירים מוקדמים וכל מיני תופעות שחוויתי בהריון הקשה שלי.

למרות שהייתי בשמירת הריון כמעט כל 9 חודשי ההריון , החלטתי שאני לא מפסיקה לחייך ושהכל זמני והכל עובר.

בריאה חדשה – זהו אחד השירים שכתבתי כאשר הימתנו אני, בעלי, הבטן והעוברית במיון….

מר יאיר לפיד היקר

מאת :

4 באפריל 20130 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

איך יתכן שלא משנה כמה קשה נעבוד, לעולם לא נוכל לקנות בית מבלי להשתעבד לחובות נוספים לשארית חיינו? איך זה יתכן שהולדת ילדים היא חישוב כלכלי? שכאמא שרוצה להיות עם ילדיה, קשה עד בלתי אפשרי למצוא עבודה שגם אתפרנס ממנה בכבוד?

איך זה יתכן שגם כשבעלי עובד חודש שלם בשעות מטורפות, סוף סוף מקבל בונוס גם אז מס הכנסה לוקחים חלק מכובד ולעומת זאת לאלפיון העליון מגלחים חובות אסטרונומיים?