אמהוּת,  להביא עוד ילד?

הרהורים

לא יהיה עוד אחד!

 לא יהיה עוד אחד?

אחת זה מספיק? לי זה מספיק.

מי קובע בעצם מה מספיק?

אני בטוחה?

כן. אני בטוחה.

אבל צריך. צריך לרצות עוד. לרצות עוד ילדים כדי שיהיה יותר שמח. צריך לרצות עוד כי אם לא, מה זה אומר עליי?

מה זה באמת אומר עליי? זה אומר עליי הרבה.

זה אומר שאני אוהבת את הילדה שלי ורוצה לתת לה את כולי במיוחד בגיל הזה. זה אומר שאני לא פועלת לפי מוסכמות, אלא לפי מה שמתאים לי ולנו ולמשפחה הספציפית שלנו. זה אומר שאני מקבלת את עצמי עם המגרעות שלי ושאני לא צריכה ללדת עוד ילד כדי להוכיח למישהו, או לעצמי, שהפעם זה יהיה אחרת.

זה אומר שאני מאושרת ושטוב לי עם מה שיש לי. עם המשפחה שלנו, שיש בה שני ילדים, טוב לי עם הנוכחות החזקה של אחיה של בתי במשפחה שלנו (מנישואים קודמים של בן זוגי והוא חלק אינטגרלי מהמשפחה), טוב לי עם האהבה הגדולה שביניהם, טוב לי עם האהוב שלי שהוא אבא מדהים ושמשלים אותי ומפרגן לי ומרגיע אותי, טוב לי בזוגיות שלי.

זה אומר גם שאני מאמצת סוף סוף גישה ריאלית לחיים. שאני רוצה לתת לילדים שכבר איתנו את המקסימום שאנחנו יכולים לתת להם גם מבחינה כלכלית.

זה אומר גם שעדיף לא לעשות עוד ילד מהסיבות הנכונות מאשר לעשות עוד ילד מהסיבות הלא נכונות.

אז מה זה אומר?

יכול להיות שבעצם אני אמא טובה ואוהבת? יכול להיות.

 

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

מאוד קשה לי עם השעון שמתקתק / אביגיל

לא מסוגלת לחשוב על להביא עוד ילד לעולם / אמא אנונימית

תביאו שניים, תביאו שלושה, תביאו ארבעה ילדים / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים לקראת ובתהליך ההורות

פחד לפני ילד שני/ אמא אנונימית

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

ליווי רגשי בהריון ואחרי לידה – להכניס נשימה אל תוך הדחיסות

מיליוני נשים עוברות בכל יום את תקופת ההיריון ואחרי לידה, אך אין אישה שלא מרגישה כיצד החיים שלה משתנים ללא היכר. בשינוי של ההורות יש משהו מבורך, שמתקרב לתחושת הנס או הבריאה, אך השינוי הזה מביא איתו גם אתגרים פיסיים ורגשיים, המפגישים עם תחושות לא צפויות או לא נעימות.

ליווי רגשי בהריון ואחרי לידה הוא הדרך להכניס נשימה, הקלה, ביטחון בהורות, ולהפחית שיפוטיות, ביקורת, הלקאה עצמית ונוקשות. תהליך הליווי עוזר לנשים לפתח חמלה עצמית, יכולת קבלה של המציאות ומודעות למחשבות ודפוסים שלא בעדן. הוא מסייע לרכך ולהיטיב עם החוויה ההורית ולהכניס הקלה, חיבור ומשמעות.

רוצה לשמוע עוד על תהליך הליווי? כל הפרטים נמצאים כאן. 

אשמח ללוות אותך,

לימור, יוצרת האתר.

14 Comments

  • לימור לוי אוסמי

    תודה על השיתוף !

    מעניין אותי לשמוע, שתפי רק אם נוח לך,
    מה מעניקה לך היום ההחלטה הזאת שלא להביא עוד ילדים? נשמע שיש בה משהו שמאוד חשוב עבורך.

  • אמא לאחת וחצי

    ההחלטה מעניקה לי בעיקר המון שקט. יש מכלול של שיקולים שהביא אותנו להחלטה הזאת. עכשיו אני נמצאת במקום שבו אני מאוד שלמה עם ההחלטה. ילדתי עדיין לא בת שנתיים ונראה לי מוקדם להיכנס שוב לשגרה של תינוק, מבחינתי ומבחינתה ומאוחר יותר יהיה לי מאוחר מבחינת הגיל. מה שבעיקר מאפשר לי את השקט הוא ההבנה שאני מנהלת את חיי בדרך שמתאימה לי ולסובבים אותי ולא פועלת על אוטומט.העובדה שיש אח בתמונה גם מקלה עליי מאוד.

  • אמא לאחת וחצי

    ההתלבטות הכניסה רעש ואז הגיעה ההבנה שלא חייבים עוד אחד ויותר מזה, שההחלטה הזאת היא לא בהכרח ויתור.

  • שני אביטל-יעקב

    מקסים!!! כל כך מבינה מאיפה באה ה"התלבטות" והתהיות (אני מניחה שבעיקר מהסביבה הלוחצת והשופטת) וכל כך מאושרת שהצלחת להתנתק ולבחור במה שטוב לך!! איזה יופי לשמוע אמא שמודה שהיא אמא טובה, מודעת לזה ושלמה עם עצמה!! מקסים! קצר וקולע… 🙂

  • אביבית

    ברור שאת אמא טובה , אין ספק , כל אחת עושה כפי שהיא מרגישה כפי שליבה מכוון אותה, ילד זה לא עוד סתם קניה של תיק.
    מבינה לליבך ומחשבותיך, אני בלידתי {ללא משככבי כאבים} אמרתי לבעלי ילד הבא מאמציםםםםםםםםםםםם ,ועכשיו מצחיקה אותי הסוגיה הזו.
    אך כל החלטה היא ראויה ולא תריך להקשיב לרעשים של הסביבה, את מבינה מה טוב לליבך.

    חיבוק ענק

  • אמא רחוקה

    מאוד מרגש מה שאת כותבת ואני שמחה לקרוא אותך כמישהי שלא נכנעה לרעשים אלה באמת עשתה מה שטוב לה ולמשפחה. אנחנו הרגשנו אותו דבר כשהתחתנו חיכינו כשבע שנים עד שהחלטנו שאנחנו בכלל רוצים ילד ומוכנים לילד, והרעש מהסביבה היה מאוד מלחיץ ושופט כלפינו אך אני שמחה שחיכינו לזמן המתאים לנו. אני כיום מתגוררת באוסטרליה ויש המון זוגות ללא ילדים או עם ילד אחד ולי נראה מהצד שהרעש של הסביבה הרבה פחות מלחיץ ושופט. חיבוק ענק ותמשיכי להינות מהמשפחה הנפלאה שלך.

  • חגית גבאי

    אני כל כך מזדהה עם מה שכתבת.
    במקרה שלי הסנדלר הולך יחף.. אני מלווה אמהות לאחר לידה, אבל לא רוצה ילד שלישי, לפחות כרגע. מכיוון שהקטנה כבר בת 5 ואני מתקרבת לגיל 37 אני לא רואה את עצמי רוצה גם בעתיד. ההתלבטויות שליגדולות ונמשכות כבר כמה שנים ואני חושבת שהיום אני כבר יודעת בלב שזה לא יקרה , אבל גם אומרת שאני לא מתחייבת כי מי יודע מה אני אחשוב בעוד כמה זמן? אולי בכל זאת זה יקרה? יש ימים שבהם הרעש הזה משתתק ואני אומרת לעצמי שהחלטתי. יש ימים שהוא קצת חוזר.. בעיקר כשהסביבה לוחצת ו"מחליטה" בשבילי ש "בטח שאת עושה עוד ילד אחרי שניים כאלה מוצלחים" ו "את תתחרטי אחר כך, תקשיבי לי!" ואז אני צריכה להיות חזקה עם הבחירה שלי שכרגע ממש ממש לא.

  • אמא לאחת וחצי

    בנות, תודה על כל התגובות המחבקות, ותודה ללימור על קיומו של האתר הזה. לא יכולתי לכתוב רשומה כזאת למקום אחר ועוד לקבל כזה חיבוק. זה גם מוכיח שהשיח כאן הוא אותנטי.

  • inbal

    תודה גם ממני. לפני כמה שנים פתחתי דף בבאופן טבעי בנושא. עברו כמה שנים ופתאום רבות מחברותי היו בהריון שלישי. ואז גם אני רציתי. החלטתי ש-כן, ותוך כדי התהליך הפלתי פעמיים. אחרי הפעם השניה אמרתי לעצמי- די. זהו. לאהוב את מה שיש. יש לי שניים מקסימים ואהובים, מעכשיו אני משקיעה בבייבי נוסף יחודי- בעצמי. אחרי 8 שנים של הורות מוחלטת, הילדים קצת גדלו ויש לי יותר זמן פנוי. זה לא אומר שצריך למלא את הזמן הפנוי בתינוק. אפשר. אבל מכאן הדחף הזה.
    ובכן, תודה על הפוסט המצוין, אני גם. סוגרת את הבסטה, כמו שמכנים את זה כאן, מחלקת את כל הבגדים הקטנים כי אני כבר לא שומרת לתינוק הבא. זו הקלה, ברגע שאת שלמה עם עצמך.

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

× איך אני יכולה לעזור לך?