כנס גניקולוגיה ללא נשים- הסוף !!!

מאת : לימור לוי אוסמי

9 בינואר 2012 | 11 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

 יקרות, יש תוצאות !

אחרי שכעסתי, התעצבתי, התעצבנתי.

אחרי שנרגעתי, פעלתי, התייאשתי, דיברתי והמתנתי.

הגיעה היום הודעה משמחת, הודעה שהיא צעד חשוב ומשמעותי בעיניי.

נוכח הלחץ האדיר שהופעל מכל עבר, וחלק גם בזכות ההידברות שהתקיימה ביני לבין המכון, מכון פוע"ה החליט לקיים כנס שנתי נוסף, מכובד ויוקרתי באותה מידה כמו הכנס שמתקיים ביום רביעי הקרוב, שבו תרצנה נשים בפני קהל של נשים.

על פי הודעה רשמית שיצאה זה עתה מכון פוע"ה מבטיח לקיים בקיץ הקרוב כנס גדול ומשמעותי, המהווה חלק בלתי נפרד מהכנס השנתי, שיוקדש לקול הנשי. הכנס יתקיים ביום רביעי כ"ג בסיון. מכון פוע"ה מתכוון לקיים את המושב לנשים מדי שנה ולא באופן חד פעמי.

נכון, נשים עדיין לא תוכלנה להרצות בפני גברים במסגרת הכנס. גם אותי זה מאוד מאוד (!!) מצער, אבל אני מבינה שזו אמונתם היום, עם כל הקושי שלי להכיל, להבין ולקבל את זה. בתוך המציאות המורכבת הזאת, שבה ההנהלה של מכון פוע"ה וחלק גדול מהציבור אליו פונה המכון היום מאמין שההלכה אינה מאפשרת לנשים להרצות לגברים מטעמי צניעות, אני חושבת שהצעד הוא גדול, אדיר.

אני חושבת שיש מקום להמשיך ולהנכיח בציבור את הקול הדתי 'האחר', המדגיש שאין קשר בין הלכות 'צניעות' אלו לבין הלכה. יחד עם זאת, כחילונית גמורה, אני מרגישה שהעבודה במקום הזה היא לא שלי ואני מחזקת את ידיה וידיו של כל מי שפועלת ופועל למען הרחבה של הלכות הצניעות בקרב הציבור הדתי חרדי.

אני חושבת שכולנו יכולות להיות גאות בעצמנו על כך שיש ביכולת שלנו לקדם מהלכים לשיוויון בין המינים. אילולא המאבק הבאמת עיקש הזה, דברים לא היו משתנים. ההתגייסות של כולם היא לא פחות ממפעימה ומרגשת.

למדתי כל כך הרבה מההתנהלות עם מכון פוע"ה בעניין זה (תוכלנה לקרוא כאן על כל השתלשלות העניינים מאחורי הקלעים). למדתי על היכולות שלי להקשיב למי שכל כך שונה ממני, על יכולת הסבלנות שלי, על הסקפטיות הגדולה שלי ועל חוסר האמונה, למדתי על נאיביות ותמימות ובעיקר בעיקר, למדתי כמה חשוב להשמיע את הקול הייחודי שלי, את הקול הייחודי של כולנו.

אתן הרי יודעות עד כמה חשוב לי שכל אחת תשמיע את קולה הייחודי, ופה באמת היה לי שיעור מעלף בנושא. לפני שיצרתי קשר עם מכון פוע"ה לא ידעתי שההתנהלות מולם עד עכשיו (לפי דבריהם, כן ?) היתה רק ממקום שזה לא הגיוני ולא שוויוני (וזה באמת לא הגיוני ולא שיוויוני) לקיים כנס על גניקולוגיה והלכה ללא נוכחות של מרצות, קולות שרק קראו לביטולו של הכנס או לקיומו במתכונת של נשים שמרצות לגברים. כשדיברתי איתם, התפלאתי לשמוע שלא היה סיעור מוחין משמעותי איך אפשר להתמודד עם הקולות המנוגדים- אלו שמאמינים שלא צנוע שאישה תרצה בפני גברים עם אלו הכופרים באמונה זו.

יותר מכך, היתה לי תחושה שהדברים שהשמעתי לא הושמעו בפניהם ולכן עוד יותר התחזקה בי התחושה שצריך להשמיע את קולנו ! הקול הייחודי שלי במקום הזה, היה להדגיש כי קיום הכנס במתכונת הנוכחית שלו היא לא עניין הלכתי, אלא עניין חברתי ממעלה ראשונה. הדגשתי כי קיום הכנס במתכונת של גברים בלבד מחזק את השיח הגברי הקיים כיום, המתייחס אל נשים כאובייקט שיש לפעול עליו, שיח שבו גברים קובעים מה הגוף הנשי צריך ואיך יש לנהוג כלפיו. בעיניי חשוב ממעלה ראשונה שדווקא בכנס גניקולוגיה, נשים תשמענה את הקול שלהן ותעברנה את המסר כי לנשים יש את הכוח והידע על הגוף שלהן ושיש חובה לפתח את מאגר הידע הנשי על גופה של האישה. קיום כנס גניקולוגיה במתכונת גברית בלבד היא בעיניי הפקרות של הגוף הנשי בידי גברים ומהווה חלק מהתוצאות בשטח של ממסד רפואי גברי המטפל בנשים מבלי לראותן באמת, על צרכיהן המורכבים.

אני לא מיתממת ומאמינה שהאוזניים היו קשובות במיוחד עקב המחאה הנפלאה שהתקיימה כנגד המתכונת הנוכחית בכנס, ויחד עם זאת, עדיין מרגישה שמחה על מציאת דרך ביניים כלשהי שמייצרת תנועה חדשה במקום שהיה תקוע.

באמת היה כאן שיעור מעלף.

הנה חלק מהמכתב הרשמי שיצא היום לתקשורת ממכון פוע"ה:

"… מלבד הקולות הצעקניים על הפגיעה בנשים בכך שאין מרצות בכנס, שמענו גם קולות שפויים של נשים, וכאן המקום להזכיר לטובה את הגב' לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר "נשים מדברות אמהות" וחברה במתפקדות הלובי לשוויון בין המינים, שעזרה לנו להוכיח שההידברות מועילה הרבה יותר מהמלחמה.

מדובר בנשים שאומרות שהן מבינות את הצורך בכנס לציבור הרחב על פי אמות המידה הנהוגות מאז הקמת המכון, אך הן מבקשות שתהיה גם אפשרות לנשים לשמוע מרצות מהשורה הראשונה בשיח של נשים לנשים. וכהמשך לכך שהמכון מקיים במשך כל השנה ימי עיון וכנסים לנשים בתחומים שונים, עם מיטב המרצות ונשות המקצוע, החליט הבוקר מכון פוע"ה, לאור ההצלחה הגדולה של הכנסים הארציים, לארגן מושב קיץ גדול לנשים, המהווה חלק בלתי נפרד מהכנס השנתי… "

יאללה, אפשר לנוח קצת.. עד המאבק הבא:)

שלכן,

לימור

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

11 תגובות ל- “כנס גניקולוגיה ללא נשים- הסוף !!!”

  1. סיון קונוולינה הגיב:

    כל הכבוד לך יקרה!!! אני גאה בך!!!

  2. נתאי פרץ הגיב:

    אז הגענו לתקופת הנפרדים אבל שווים? כמו בדרום אפריקה?

  3. הילה גלסר הגיב:

    אני שרה…את מלכה את מלכה ת מלכה.שמחת אותי מאוד כל שינוי הוא צעד לקראת משהו! נפרדות ושוות אחר כך ביחד שווים ושוות .צעד צעד אופטימיות וסבלנות.. באמת גאה בך…

  4. יעל קיים הגיב:

    נתאי פרץ אני מסכימה איתך! פתרונות שמעצימים הפרדה ואפלייה הם בגדר נסיגה ולא התקדמות! לימור, אם העניין היה כנס שבו מרצים רק אשכנזים אבל אז בעקבות לחץ ציבורי במקום לשלב מרצים יוצאי עדות המזרח בכנס היו עושים כנס נפרד בו מרצים יוצאי עדות המזרח מדברים רק בפני יוצאי עדות המזרח , זה עדיין היה נראה לך התקדמות?

    • יעל, לצערי המאוד רב אין היום חוק מדינה הסותר את מה שציבור גדול של אנשים מאמין בו- שאסור שגברים ישמעו נשים.
      למזמלי, יש חוק כזה בנוגע לאשכנזים ומזרחים.

  5. בוקר טוב,
    בעקבות הפרגונים והביקורת כאחד בנוגע להצעה העומדת להתממש,, כתבתי את הדברים הבאים: http://bit.ly/wPjGie

  6. דינה ספראי הגיב:

    המסר הוחמץ, כי מכון פוע"ה בא לטפל בקשר שבין גניקולוגיה והלכה, ואם הנשים מופרדות, פירושו שהן לא לוקחות חלק בדיון המרכזי שלשמו קיים המכון.

  7. אירית שטרנליכט הגיב:

    פה אין שום צעד קדימה. צעד קטן אחורה בלבד.
    ואני באמת מצטערת.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

החירות הפנימית שלי

מאת : לימור לוי אוסמי

10 באפריל 201120 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

כבר די הרבה זמן שלא כתבתי, מתוך בחירה, מתוך מקום של חופש וחירות פנימית. אולי מפגש עם הבחירה הזו שלא לכתוב יצליח לעזור לי לבדוק מהי חירות פנימית עבורי.

איך הצלחתי להתמודד עם הדיכאון אחרי לידה ? חלק ב'

מאת : אמא ש

31 בינואר 20118 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

באמת היו דברים שהיו צריכים טיפול, תמיד יש. אבל לא ידעתי שהנפש היא זו שחולה באמת. כל טיפול, הוביל אותי לזה שאחריו. פגשתי בדרכי נשים נפלאות שעשו עמי חסד. בגוף ובנפש. ולמרבה הפלא לא היו אלה החברות הקרובות שמכירות אותי כל כך טוב. היו אלה נשים זרות לחלוטין. הזרות הזו היתה טובה, היא אפשרה לי לקלף לאט לאט את הקליפות, להיחשף. והחשיפה כאבה.

רק לא ניתוח קיסרי ! אין מי שיעזור לי, מי יטפל בי ?

מאת : אמא ויהי מה

4 באפריל 20116 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

לקראת סוף ההריון אני ובעלי עברנו קורס מזורז של הכנה ללידה בטיפת חלב – ידעתי את כל התנוחות הלידה, כל הנשימות, רק על דבר אמרה לי האחות "על זה עדיף שלא נדבר" – ניתוח קיסרי- "שלא תגיעי לזה" כן, נכון, לא רוצה לדעת, לא אופציה (חבל…).