למה ? למה ? למה ניתוח קיסרי ?

מאת :

27 במרץ 2012 | 2 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

 

היי לימור, הצעת לי לרשום לך מה הרגשתי כשפניתי אלייך והפנית אותי לקבלת עזרה. אז ככה, אתחיל בזה שכוונתי הייתה ללדת בבית חולים לניאדו, ששם הייתי למשך 3 ימים עקב מיעוט מי שפיר. ביום השלישי שוחררתי מלניאדו ובאותו יום בשעות הערב התחלתי להרגיש לא טוב, בחילות, סחרחורת ולחץ מטורף, כאילו עוד רגע אני יולדת באמצע הקניון. התקשרתי לבעלי ואמרתי לו שאני לא מרגישה טוב ושיש לי סחרחורות.

גיסתי לקחה אותי הביתה ומרוב שלא ידעתי מה לעשות, אם  לחזור ללניאדו, להישאר בבית עד הבוקר ולחכות למרכז בריאות האישה או  ללכת לבית חולים אחר, בכיתי. גיסתי אמרה 'רק לבית חולים' והוחלט להלל יפה. הגעתי לשם עם בעלי וחברה והרופא שבדק אותי במיון נשים אמר לי שהוא משאיר אותי שם להשגחה.

ביום שבת בבוקר בדק אותי רופא ואמר שצריך להתחיל תהליך זירוז, מכיוון שיש עדיין מיעוט מי שפיר. במוצ"ש שמו לי בלון 12 שעות ולאחר שהוציאו, הוּרדתי לחדר לידה ל10 שעות פיטוצין דרך הווריד. לא עזר, לא זז כלום. הוחזרתי חזרה למחלקת נשים ולאחר מכן הוכנס כדור לנרתיק. עדיין לא זז כלום, שוב זירוז פיטוצין, 12 שעות הפעם, ולא שינה שום דבר. חשוב לציין שעדיין יש מצב של מיעוט מי שפיר.

לאחר שלוש ניסיונות של זירוז שלא הצליחו, הוחלט על ניתוח קיסרי. לא רציתי !!!

בכיתי, אבל מצד שני, יש את העובר שבמקרה של מיעוט מי שפיר זה מצב שבו העובר יכול להיות בסכנה, אז הסכמתי לניתוח.

ברוך השם, אני הייתי אחרי. ברוך השם, התינוק יצא בריא ושלם והופפפ, מגיעים הביתה ופתאום אני לבד. בעלי חזר לעבוד ואני כל היום לבד בבית עם הילד. ופתאום אני מסתכלת בראי ורואה את הצלקת ויייייוווווווווו, למה ? למה ? למה ניתוח קיסרי ? או שלא הצלחתי להניק כי הייתי בלחץ.. מה עושים ? למה זה קרה דווקא לי???

עד שפשוט ביקשתי עזרה. וטוב, מאותו יום שביקשתי עזרה, כן, צעקתי על בעלי: "אני צריכה עזרה לא מהאחיות שלך, לא מאמא שלי, מאשת מקצוע !" עד שלא הלכתי לטפל בעצמי, לא הצלחתי להניק.

וכן, גיליתי שלא בושה לבקש עזרה ועכשיו, תודה לאל, אני מצליחה להניק, אני מצליחה לקום בבוקר ולחייך ואני כל יום מנסה יותר ויותר להבין את בני שיקר לי מכל. ברור שעדיין יש לי את הזמן ואת הפעמים שאני חושבת על הניתוח, אבל אני מסתכלת על בני או שאני מדברת לעצמי ואומרת 'לא הייתה לי ברירה וניסיתי ללידה רגילה, לא הלך', אבל יש לי ברוך השם ילד בריא ועכשיו אני צריכה לדאוג לו ולהאכיל אותו, אז אני נרגעת.

חשוב לי לציין שהדבר שהכי חשוב זה כן לדעת לבקש עזרה. כמה שבעלי עוזר, ובאמת עוזר, יש דברים/פעמים שעדיף לדבר עם מישהו נייטרלי לא מהמשפחה, לא בעל, לא חברה שלי, זה עזר, מאוד עזר. אני כל יום לומדת משהו חדש על בני היקר ואני לא מפחדת לבקש עזרה.

ואני חייבת הרבה תודה ללימור שכן ניסתה בדרכה שלה לעזור ולבסוף קיבלתי את העזרה ממקום אחר, אבל עזר לי מאוד שלימור כן מצאה את הזמן לדבר איתי וכן להקשיב, שזה גם מאוד עזר לי. אז לימור, המון המון תודה.

 

 

עוד אמהות כותבות:

עיבוד חוויית הלידה: הלידה כשער לחיים/ רות לב, מלווה אנשים בתהליכי צמיחה

לידה במתנה- חוויה מתקנת של ניתוח קיסרי/ יעל דימנשטיין

מסיבה קיסרית/ מינדי לוי, מיילדת בית

ללדת בחדר ניתוח/ נטע רותם ימינצקיי

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

2 תגובות ל- “למה ? למה ? למה ניתוח קיסרי ?”

  1. שני גולדין הגיב:

    מבינה אותך מאוד!
    גם אני ילדתי לפני שנתיים בקיסרי שבכלל לא תכננתי ולא רציתי ועוד הגעתי לפתיחה מלאה!
    אבל הילד לא נכנס טוב לתעלה ונתקע שם, די גבוה, אז לא היתה ברירה.
    עכשיו אני בהריון שני, עוד חודשיים ללידה ומקווה מאוד שיהיה תיקון.

  2. היי יקרה, תודה שכתבת.
    במידה ואת מרגישה שחוויית הלידה ממשיכה להדהד ולתפוס נוכחות בחייך, ממליצה לך להיפגש עם אשת מקצוע שמתמחית בעיבוד חוויית הלידה למס' מפגשים.
    כאן תוכלי לקרוא קצת על הנושא ולמצוא מס' נשות מקצוע בתחום
    http://bit.ly/ABpNpZ

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לידת בית: אם משהו משתבש בלידה, אין את מי לתבוע

מאת : שירה דרוקר

31 במרץ 20118 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אבל הפגיעה החמורה יותר היא באוטונומיה של הנשים היולדות. כי אנחנו לא באמת יכולות לבחור בחירה חופשית מבין כל מאפשרויות החוקיות העומדות בפנינו (חברה דמוקרטית, זוכרים?). אנחנו נאלצות לבחור באפשרויות אחרות, פחות מועדפות עבורנו, כי אין לנו כסף, או כי אין למיילדת ביטוח, או כי זה סתם יותר מאתגר מבחינה פרוצדוראלית…

אז בוחרים ללדת בבית חולים, כי אין באמת אופציה אחרת שנראית הגיונית, בכפוף לכל ההפרעות. אבל אני רוצה לחזק ולעודד נשים ששוקלות ללדת בבית, לא להיכנע. ללכת עד הסוף עם הבחירה האמיתי והטבעית שבחרתם מהלב, מהגוף, מהטבע…

הייתי רוצה לעטוף הכל בעטיפה יפה

מאת : הכי אמיתית

22 במרץ 20116 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות חד הוריות

אני כל כך רוצה לשתף ולחלוק את מה שעובר עלי בימים אלה… ולא יודעת מאיפה להתחיל…אני רוצה לקטר וליילל ולבכות ולהתלונן (בהמשך תבינו שלא חסר על מה…), אבל עם זאת, נמאס לי כבר מלדבר בטון כל עייף ולא מרוצה. אני קרועה בין הרצון לספר בצורה אמיתית מה קורה ואיך אני מרגישה, לבין הצורך (הקיומי לדעתי) לעטוף את הדברים בכל זאת בעטיפה יפה, להיות האם החד הורית שעומדת מול הקשיים בצורה הטובה ביותר ומראה שאפשר, יואו…איך רציתי להיות האמא הזאת…

גלעד שליט 5 שנים בשבי. איך את עם זה ?

מאת : לימור לוי אוסמי

27 ביוני 20112 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

אני לא יודעת מה איתכן ואיך אתן עם הדבר הזה, אבל אני מרגישה נורא, במילים שאי אפשר לתאר בכלל, את העובדה הלא נתפסת הזאת שגלעד שליט עדיין בשבי.

יש לי כל כך הרבה מה להגיד ולהוציא ומשום מה המילים כל כך נתקעות עכשיו. כאילו כל מילה תתגמד לנוכח הזוועה הזאת.