"פשוט להיות " – מסע הפריון של רינה רונן

מאת : רינה רונן

6 במאי 2012 | 8 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

 

 

ביולי 2011 ראיינה אותי ענת מגל לפרויקט "נשים 365".

שנה אחרי, ב4/5/12, נערך פיקניק מסכם, מרגש שאין כמותו של הפרויקט המהמם הזה!

וזה מה שהקראתי שם על הבמה:

"כדי להגשים חלום אחד ישן,

יש צורך במיליון חולמיםשלא עוצמים את עיניהם.

כדי להגשים חלום אחד ישן

יש צורך במיליון חולמיםשלא אוטמים את אזניהם…" (מקום בלב).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מסע הפריון שלי התחיל לפני הרבה שנים בצימר יפה בגליל, כשבתמימותי חשבתי ששעה אחרי אני אהיה בהריון. ליטפתי את הבטן ועפתי לדמיונות על תינוקות, הרגשתי כאב תוך כדי הליטוף שהתברר כווסת..

המסע המשיך לטיפולים של שנים, להזרקות, לכאב, לתקווה,עוד בדיקה, עוד US, הרדמות, מיליוני מקלות לבדיקה עצמית.

לטיפוס על הר גבוה ולהגעה ליעד-להריון הנכסף, ומשם לנפילה רצינית לתהום – למדרגה הראשונה שבה עליתי למעלה….- לאובדן הריון.

שוב טיפסתי בכל הכוח , עם הרבה אמונה שאם הייתי על קצה ההר, אגיע לשם שוב ואנוח שם.

אספתי סביבי נשים נפלאות, תובנות חדשות, קילוגרמים נוספים והגעתי שוב לקצה ההר עם נשימה עמוקה שכאן אני בונה בית!

העפתי מחשבות מטרידות, ליטפתי את בטני וקצת לפני הסוף.. שוב נפלתי לתהום פצועה וכואבת… משאירה אחריי שוב עובר שלא הגיע אל הסוף…

בפעם השלישית נאלצתי  בכאב רב לבחור בדרך ובשבילים אחרים לקצה ההר והפעם גם לא לבד, אלא עם עוזרת להגשמת החלום- במסלול של פונדקאות.

המשכתי להאמין, לכאוב, לקוות, לתמוך ולהיתמך, והחלום של תינוק, על הגשמת החלום לא פסק לרגע…

נפלתי, קמתי, בחרתי, בכיתי, נאבקתי ובעיקר חלמתי ואל היעד לא הגעתי…

 

מכאן הייתה בחירה קשה- או לוותר או לבחור בעוד דרך ושביל שהפחידו אותי. דרך מאיימת, ומצד שני בטוחה שלקצה ההר אגיע ואפגוש שם את ילדתי. (בתהליך האימוץ).

להר הגעתי כמו שהתחלתי את המסע עם ווסת מטורפת ו"צירי לידה" לפני פגישת ילדתי.

היום, כשבתי בת ארבע ואני כבר אמא שנתיים, אני שמחה להתבונן בדרך הארוכה בה עברתי.

אני רואה כמה מתנות קיבלתי בדרך המורכבת והאין סופית הזאת..-

למדתי שהדרך חשובה לא פחות מהתוצאה! שעברתי כל כך הרבה מבחנים בהצלחה, הכרתי כל כך הרבה נשים נפלאות, הזוגיות שלי התחזקה, גיליתי בעצמי את הנשיות, את החוזק, את המיניות, את האומץ, את הסבלנות, את האמונה שלי יהיה ילד, את ההכלה והתמיכה של האחרים בי ואני בהן, להיות אסרטיבית, מעט חוצפנית, לגדל מרפקים, לאהוב, את הגוף שמשתנה, את הלב שמתרחב ומתרחב…, את המשפחה התומכת, האנשים הזרים , וגם ההריוניות מהרחוב.

גם תודה שלמרות הכל טעמתי את טעם ההריון, את חדר הלידה, האפידורל….

בעיקר, שהריון אורך 9 חודשים וילד לכל החיים.

למדתי לבחור בין להיות מסכנה ובין מלכה ולהיות מודעת לרווח שכל אחד מהם נותן לי…

הרווחתי ביושר את ייעודי לתמוך וללוות בדרך להורות.

אני מלכה, כולכן מלכות ! תודה על העוצמה הנשים הנפלאה.

 

אני אמא ! זכיתי.

 

רינה רונן – פשוט להיות. מטפלת בתטא הילינג ומלווה ותומכת בתהליכי פריון. RINARONEN1@GMAIL.COM

לבלוג שלי

לדף פייסבוק

אולי גם יעניין אותך:

שבועות והנפת תינוקות/ מטופלת פריון

עיר מחולקת לפי דת, מאוחדת לפי ivf/ שרית ב

סימנים של אוכל לפני בדיקת הריון/ רינה רונן

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

8 תגובות ל- “"פשוט להיות " – מסע הפריון של רינה רונן”

  1. ליטל אוהב ציון הגיב:

    מקסים!
    פשוט מקסים!!

  2. תחיה הגיב:

    איזה עוצמות. אני המומה. מעריכה וגאה בך!

  3. יפעת הגיב:

    מזל טוב! המשפט על ההריון כל כך יפה. זולגת אהבה ועוצמה מהפוסט שלך וזה נעים. שיהיה פשוט מעכשיו.

  4. ליהי הראל הגיב:

    אישה מדהימה ויקרה שולחת לך הרבה חיבוקים ותודה אחת גדולה על כל מה שכתבת ושיתפת בכל מה שעברת. תמשיכי לעשות חיל ולעזור לכל הנשים שפוגשות אותך. זכיתי להכיר אותך:-)
    אוהבת
    ליהי

  5. רינה רונן הגיב:

    תודה ליהי יקרה שלי. ריגשת.אותי

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הנקה שהצליחה רק עם הילד השלישי

מאת : רלי

1 בנובמבר 20102 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

הרבה מכן יכולות אולי למצוא את עצמן בתוך סיפורי. הייתי רוצה לחזק באמצעותו אתכן, אשר החלטתן לא להניק הפעם ולקוות שאולי בפעם אחרת ההנקה תתאים לכן ותצליחו (גם אם לא – ילדכם יקבל את הטוב ביותר – אני בטוחה). הייתי רוצה לחזק את אלה מכן המניקות ואולי נתקלות בקושי רב ולקוות כי ההמשך יהיה קל וטבעי יותר.

הבת שלי התחילה ללכת

מאת : מירב שרייבר

20 ביוני 20122 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

היא עדיין לא חופשייה לצעוד בעצמה ללא היד שלי, ולעיתים גם לי יש רצונות משלי במיוחד כאשר המטלות האחרות בחיי, דברים פשוטים כן, כביסה, נקיון, בישול, עבודה, בן זוג, מייליים וכו' עומדים ביני לבין כף ידה המושתת אלי מוכנה למשוך אותי אל היעד הבא.

"הישרדות- הריאליטי שלי"

מאת : נורית טל טנא

30 באוגוסט 201216 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

עליתי על רכבת ההרים. אני ב"הישרדות" בערוץ הפרטי שלי בין אוהביי, וכמו חצי מהמדינה אני מחכה לתאריך המיוחל ה29 לאוגוסט!!! אז יוכרז הזוכה המהולל, השורד, ולמעשה השורדת זו תהיה אני!!! בלי תחמונים, בלי בריתות, ובלי אסטרטגיות. זכיתי להגיע לפיינל!!!

עליתי על רכבת ההריון הזו לפני תשעה חודשים. אוטוסטרדה של נסיעה רצופה בלי תחנות ביניים, one way ticket של חגיגת הורמונים, בחילות, עליות וירידות, מיחושים וריגושים כאלו ואחרים, בדיקות,דקירות, העמסות סוכר וכל מיני שונות ומשונות ,טרנספורמציה הנמשכת תשעה חודשים ויותר…כשהפרס הסופי להישרדות הזו היא התינוק שלי, שזה הרבה יותר ממיליון שקל. אך גם שמקבלים בוכטה של כסף, הרי שמגיעים עוד עניינים שאין לצפות להם.