זהו. אני לא מניקה.

מאת : שירה דרוקר

3 בספטמבר 2012 | 4 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

זהו. אני לא מניקה. היה נדמה לי שזה יימשך לנצח, אבל כנראה שבאמת לכל דבר יש סוף…

הגעתי למקום שכבר לא היה לי טוב. והרגשתי שגם לה זה כבר לא טוב במתכונת הזאת.

נהייתי עצבנית, כאב לי, הציק לי.

במשך חודשיים בערך עוד הייתי בהכחשה ובניסיונות לגייס עוד ועוד סבלנות ותעצומות נפש כי לא היה לי הגיוני להפסיק להניק. היא "רק" בת שנה ושלושה חודשים! והיא כל כך צריכה ורוצה את זה, לא הייתי מסוגלת לחשוב על גמילה בצורה ריאלית. קראתי ובדקתי אבל לא הייתי סגורה על זה.

ואז הגיע הרגע שבו אמרתי די. כבר לא יכולתי להמשיך. ההרדמויות הפכו מתישות, לילות שלמים של הנקה אינטנסיבית וכואבת, כשהיא יונקת אני מוצאת את עצמי מתחננת בבכי עצור שתסיים כבר, וכשמסיימת מתעוררת בחוסר נוחות ובבכי היסטרי מבקשת עוד… לא יכולתי לסבול ככה יותר.

בפעם הראשונה לדעתי מאז שהיא נולדה בחרתי בחירה שהיא יותר בשבילי מאשר בשבילה. זה הרגיש לא טוב בהתחלה. לא רגיל.

בדיעבד אני כל כך שמחה בשביל שתינו.

התכוננתי נפשית לתהליך ארוך, קשה, שובר לב ומרסק, וקיבלתי "מתנה". בתוך יומיים היא הבינה. והדהימה אותי הבגרות שלה והמוכנות שהייתה לה לתהליך כזה. פתאום ראיתי אותה ילדה גדולה. כבר לא התינוקת הקטנה שמחוברת לי לציצי סביב השעון.

והרווחתי גם משהו קטן בשבילי. ההנקה הייתה חלק מהותי מהזהות שלי כאמא. ועכשיו אני מרגישה שאני אמא "שונה". עדיין טובה, עדיין אוהבת ומעניקה, אבל בדרך אחרת, שהיא לפעמים הרבה יותר תובענית ומאתגרת מ"פשוט" לתת ציצי. אני מתמודדת יום יום עם סיטואציות שבעבר היו מתחילות ומסתיימות בציצי. לדבר על הנקה בזמן עבר זה מוזר…

ואני מרגישה המון גאווה בעצמי על איך שעברתי את התהליך הזה. ממקום מאוד שלם ובטוח. הובלתי את הילה בצורה טובה אל דרך חדשה. התפלאתי כמה ביטחון היה לי שאני עושה את הדברים בצורה נכונה, אבל פשוט ידעתי את זה. והיא אישרה את זה בהסתגלות הטובה שלה.

אז זהו.

אני לא מניקה.

תמה תקופה יפה והתחילה תקופה יפה חדשה.

בהצלחה לכל הגומלות!

 

לבלוג של שירה דרוקר

 

 

עוד אמהות כותבות:

זה מרגיש כמו פרידה ראשונה | גמילה מהנקת לילה / ענבל לוי

לבד במלכודת ההנקה / אמא מניקה

יכול להיות שההנקה היא לא חלום האמהות שלי? / אוסי הורביץ

צריך תנאים להנקה / אוסי הורביץ

הפסקתי להניק כדי שאוכל לפתח כלפיה חום ואהבה/ אמא ה'

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

נושאים קשורים :

4 תגובות ל- “זהו. אני לא מניקה.”

  1. תקופה חדשה מתחילה 🙂

  2. ליאת חכמון הגיב:

    היי, אני כל כך מבינה אותך…. כל הכבוד על ההחלטה האמיצה!!! גם אני מניקה את בתי, מיקה בהנקה מלאה! היא כבר בת 11 חודשים וזה נעשה די קשה… בדיוק כמו שתיארת לילות ארוכים ומתישים של הנקה מתמשכת… אני מאמינה שאגמול אותה ממש בקרוב… אני מחוזקת ושמחה לדעת שיש עוד כמוני.תודה.

  3. כרמית הגיב:

    הי,
    אני שמחה בשבילך, נשמע שבאמת קיבלת את ההחלטה הנכונה בשבילך.
    רציתי לומר שאפשר לגמול מהנקה רק בלילה – וכן להמשיך להניק במשך היום (במידה ואישה לא רוצה להפסיק להניק לגמרי) וכך לקבל שנת לילה רצופה בלי לסיים את ההנקה…
    בהצלחה לכולן!
    כרמית

  4. שירה גולן הגיב:

    גם אני גמלתי את טליה מהנקה לפני חודש, באותו הגיל, ובהחלט מה שחשבתי שיהיה מייסר ומתיש היה יחסית קצר ולא כ"כ נורא…קריאות ה"ניני" (ציצי) תוך נדנוד המיטה חלפו תוך יומיים..ובמקומם, טפו טפו, זכיתי סופסוף לשינה רצופה בלילות החודש האחרון. בקיצור, מזדהה עם כל מילה…גם אני הרגשתי שדי ולא בא לי יותר…ובהחלט נוכחתי לדעת שהתדר ההחלטי שלי והסמכות ההורית הם אלו שתרמו לתהליך הזה להצליח! יישר כוח לגמילות נוספות בחיינו- טיטולים, מוצצים, שמיכי, והרגלים רעים…כשיגיע הזמן

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איך נכנסתי להריון ראשון ללא בן זוג? חלק 1 -מיומנה של אם חד הורית

מאת : אוסי הורביץ

15 בדצמבר 20106 תגובות

מתוך אמהות חד הוריות, טיפולי פוריות, רוצות הריון

אז כמו שכבר כתבתי, החלטתי להיות אמא והברירה שעמדה לי (בזמן הנתון ההוא) היא להרות בתרומת זרע.

חרשתי את האינטרנט בבדיקת בנקי הזרע הקיימים בארץ, יש כמעט לכל בית חולים, ואף בנק פרטי עם זרעים שבאים מחו"ל (איזה ניחוח…).

בשל בעיות של כמות תרומות זרע, התור לתרומה הוא די ארוך וצריך לחכות די הרבה זמן עד לפתיחת תיק. קבעתי בשני בנקים תור.

מעבדות לחירות: מסר לכל אחיותיי האמהות

מאת : ליטל גרין

14 באפריל 20110 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

חיפשתי הזדמנות להעביר מסר לכל אחיותיי האמהות באשר הן. הנה חג הפסח קרב ובא ומצאתי את ההקשר המתאים. סיפור יציאת מצריים והיציאה מעבדות לחרות מזכירים לי את המסע האישי שלי בתוך האמהות. מסע שארך זמן רב, בחלקו במדבר…

למה לא אמרו לי ?!

מאת : אילת גורליצקי

10 ביוני 20132 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, קושי אחרי לידה, שיתופים אישיים

ואני סמרטוט, לא מחייכת, עיפה כל הזמן, בוכה מכאבים בהנקה, ולא מבינה- הלוא אחותי היתה מניקה את בתה 7 דקות, מחליפה לה חיתול, שמה אותה בעריסה לישון ו מ ש ת ע מ מ ת. לא יודעת מה לעשות עם עצמה בחופשת הלידה.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם