לידה קיסרית לא מתוכננת יכולה להשאיר צלקת לא רק בגוף – אלא גם בלב. נשים רבות חוות בדידות, בלבול, תחושת כישלון ושאלות על האימהוּת שלהן גם חודשים אחרי הלידה. דווקא כשכולם מצפים לראות אותך מחייכת ומלאת הודיה, בפנים את מרגישה אחרת לגמרי. המילים כאן נכתבו על ידי אישה אחת – אבל הן מדברות את הקול של רבות שמתמודדות בשקט עם מה שאמור היה להיות הרגע הכי מאושר.
הרבה זמן שלא כתבתי ושוב אני מוצאת את עצמי בשאלה אחת גדולה- למה אני צריכה להעמיד פנים? למה להעמיד פנים שהכול טוב, הכול וורוד, כשבתוך תוכי אני לא מרגישה טוב?
אני כבר 8 חודשים אחרי לידה קיסרית לא מתוכננת ולא רצויה, ועדיין לא משלימה איתה.
אופס, לא הייתה לי ברירה, אבל מה עדיף? עדיף חיים חדשים שברוך ה' צוחק מחייך וגורם לאושר, אבל עדיין משהו פגוע בי? האם אני בכלל ראויה להיות אמא? האם מה שאני עושה זה נכון? ועוד שאלות שמלוות אותי לאן שאלך.
אחרי לידה קיסרית: שעות שאני לבד
חוזרים הביתה מבית החולים ומה עושים עכשיו? הבעל חוזר לעבודה, אימי גרה רחוק ממני ואין מקום בבית שלה לארח אותי ואת התינוק, כך שחוזרים לדירה המושכרת שלי ושל בעלי, ומה שקורה זה שאני נתקלת ביום יום, שעות שאני לבד, עם הילד נטו.
איך אני מתמודדת עם זה? עובר יום ועוד יום ואני עדיין לבד, מחכה שבעלי יחזור מהעבודה. אף אחד לא מתקשר, אף אחד לא מתעניין, ומה אני אמורה להרגיש חוץ מבדידות והרגשת דחייה? לשחק אותה שהכול וורוד כשההיפך הוא הנכון?
מישהו מהמשפחה בכלל חשב להציע עזרה בבית? מישהו בכלל חשב שאני לא מסתדרת לבד? מה פשעתי שילדתי בלידה קיסרית? למה אני צריכה לבקש עזרה?
כמות הפעמים שהייתי מתקשרת ולא הייתי מקבלת מענה גדול כל כך, עד שנפגעתי. כן, לא נורא. פעם ראשונה שנפגעתי זה קרה בניתוח ופעם שנייה שהתגלה לי שכאילו לאף אחד לא אכפת ממני ומה בעלי אשם? זה לא הוא, זה המשפחה שלו.
האם עשיתי טעות כשהכנסתי את התינוק שלי למעון?
עכשיו, שמונה וחצי חודשים אחרי לידה, אני ממש מתחילה להרגיש, לשמוע, להבין שבבוקר אני קמה ואני מתלבשת, מתאפרת ומנסה להראות כאילו הכול וורוד והולכת לעבוד. כן, כבר חודש וחצי שאני עובדת, סוף סוף במשהו שגורם לי לסוג של סיפוק. אני מטפלת במעון. ילדים זה שמחה, לא? אז אני אומרת לכם, כן!
אבל איך שיורד הלילה מחשבות ושאלות צפות עולות ומטרידות האם אני מטפלת מספיק טוב באושר הפרטי שלי, הבן שלי? אולי אני עושה טעות שהכנסתי אותו למעון? אולי אני לא מספיק טובה בשביל המשפחה של בעלי שלא שואלים לשלומי? אולי אני בכלל טעות?
חשוב לציין שאבא שלי הלום קרב, דבר שמשפיע קשות על כל משפחתי על אימא, אח ואחותי, אולי בגלל המצב הזה המשפחה של בעלי דוחקים אותי?
הלוואי והייתי מוצאת את התשובה המתאימה למצבי. אני מקווה להתעודד ולהרים ראש במיידי, כי האושר שלי ברוך ה' צריך אותי ואני לא רוצה ליפול עמוק עמוק.
מבט מקצועי – כדי שלא תעברי את זה לבד
הרבה נשים עוברות לידה קיסרית – מתוכננת או לא – אבל לא הרבה מקבלות הכנה רגשית למה שמגיע אחר כך. התחושות שאת מרגישה – בלבול, אשמה, בדידות, ספק עצמי – הן אמיתיות, לגיטימיות ומוכרות להרבה נשים, גם אם לא מדברות עליהן בקול
אם את מרגישה עמוסה ומותשת, עם שאלות שמטרידות ומציפות, אם את עייפה מלהעמיד פנים – את לא צריכה להישאר עם זה לבד. ליווי רגשי יכול לעזור לעשות סדר, לאפשר לך לנשום עמוק יותר, ולבנות מחדש תחושת הערך וביטחון באימהות שלך – גם אחרי לידה שלא בחרת בה. מגיע לך להרגיש מחוברת, מחוזקת, שלמה יותר עם עצמך – במיוחד אחרי חוויה כל כך לא פשוטה שעברת. את מוזמנת ליצור קשר, לימור.
כתבי לי בווטסאפ
אם את אחרי לידה, זה יכול לעניין אותך:
ליווי וטיפול רגשי אחרי לידה
שיתופים אישיים ומקצועיים של נשים אחרי לידה
לדף הפייסבוק של נשים מדברות אמהות
