לבחור מהבטן- האם את מממשת את זכות הבחירה שלך בלידה ?

מאת : שירה דרוקר

21 באוקטובר 2012 | 3 תגובות

מתוך הריון, חופש בחירה בלידה, קוראות לשינוי

לפני כחודש השתתפתי בהקרנה חגיגית של הסרט "החופש ללדת". הסרט עוסק בזכות הבסיסית ביותר של כל יולדת – הזכות לבחור את הנסיבות סביב הלידה.

בהקרנה החיפאית נכחו כ- 40 אנשים, מעט גברים, הרבה נשים, חלקן נשות מקצוע בתחום ההיריון והלידה, רובן הריוניות ואימהות. היו כמה נשים וזוגות שבאו כדי להתחזק לקראת לידה ראשונה בבית.

הסרט מאוד מרגש ונוגע, עוסק בסיפורה של המיילדת ההונגריה אגנס גרב, אשר הואשמה ונעצרה בגין ליווי נשים בלידות מחוץ לבתי החולים. אחת הנשים שאגנס יילדה פנתה לבית המשפט של האיחוד האירופי לזכויות אדם, בטענה שנפגעו זכויותיה. בית המשפט קבע כי אכן מדובר בפגיעה בזכויות אדם, וכי אסור שהחקיקה תהיה "לא ברורה" בנוגע למה מותר ומה אסור. כמו כן קבע שליולדת יש זכות בסיסית לבחור מה יהיו הנסיבות בלידה (מתי, איפה, מי ילווה וכו').

הפסיקה הזאת מאוד משמעותית בתיאוריה.

בפועל, למיטב ידיעתי, לא חלה התקדמות בעניין חופש הבחירה בלידה במדינות אירופאיות החברות באיחוד.

למה? כי מה שצריך לקרות כרגע, כדי לקדם את הנושא ולקבל בחזרה לידינו את הכוח ואת הזכות, הוא שנשים יחידות או בקבוצות יבקשו. פשוט יבקשו את הזכויות שלהן.

הבעיה הגדולה בעיניי היא שבמצב הנוכחי, שבו זכויות נפגעות מדי שעה בחדרי הלידה בישראל ובעולם, יולדות כלל לא מודעות לזכויות שלהן. לא מודעות לכך שמבוצעות בגופן פעולות בעלות השלכות עליהן ועל תינוקן, לפעמים ללא הסכמה מפורשת או תוך מסירת מידע לא מדויק שיוביל אותן "לקבל החלטה" אחרת משהיו מקבלות אם היה בידיהן את כל המידע.

אני לא חושבת שרופאים ומיילדות בבתי החולים שלנו הם מרושעים, או פועלים בכוונה לפגוע (למרות שגם סיפורים על התעללות מילולית ופיזית בחדרי לידה הם סיפורים שמגיעים לאוזניי לא פעם). אני חושבת שהם חלק ממערכת גדולה מאוד, בעלת אינטרסים, אשר מכתיבה את אופן העבודה בצורת נהלים. המון נהלים, שמאחוריהם עומד פחד גדול. פחד להיתבע בגין רשלנות רפואית, פחד מתוצאות לא טובות בהליכים רפואיים, בלידה. ופחד כזה אף פעם לא מוביל בני אדם למקומות טובים.

לאחר הצפייה בסרט לא ישנתי טוב בלילה. התעוררתי פעמים רבות ובראשי חולפים קטעים מהסרט ומהדיון המקסים שהתקיים בעקבותיו.

ושאלה גדולה מרחפת מעל הכול – מה אני יכולה לעשות היום, עכשיו, כדי לתרום לשינוי?

אני חושבת על חברותיי הקרובות, על בנות משפחתי, ומבינה שבעצם כבר שיניתי. אני משנה.

חברה אחת שלי, אחרי לידה ראשונה די טראומטית, נעזרה בשירותיה של דולה וזכתה לחוויית לידה נהדרת בפעם השנייה.

חברה אחרת התחזקה בעצתי והחליטה לחכות שהלידה תקרה במועדה לאחר שרופא הנשים שלה הלחיץ אותה מאוד בשבוע 39 עם הערכת משקל גבוהה ושלח אותה דחוף דחוף לביה"ח לקבל זירוז וללדת. היא ילדה כעבור יומיים תינוקת מקסימה במשקל 3.700.

אמא שלי, שחששה כל כך במהלך ההיריון שלי עם הילה, לוותה אותי בלידה וזכתה לחוויה מדהימה שאני בטוחה שתישאר איתה לנצח.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כל כך הרבה נשים סביבי פונות אלי ושואלות, מתעניינות באפשרות של לידת בית, מודעות לכך שקיימות אפשרויות אחרות וטובות.

איזה כיף.

ילדתי בבית, מימשתי את זכות הבחירה שלי, והעברתי מסר. כתבתי בלוג על הבחירה שלי, למדתי המון והשגתי ידע שאני עכשיו נהנית להפיץ לכל עבר.

חשוב לי כל כך שהמאבק על זכות הבחירה יהיה בליבה של כל יולדת. זה לא עניין רק למי שרוצה ללדת בבית או במרכז לידה. חופש הבחירה בלידה מתבטא בכל דבר קטן שקורה במסגרת לידת בית חולים. האם אני בוחרת ללבוש חלוק? האם אני בוחרת להתחבר לאינפוזיה? האם אני בוחרת להתחבר למוניטור באופן רציף? האם אני בוחרת את המיילדת שלי? האם אני בוחרת מי יהיה איתי בחדר הלידה? האם אני בוחרת את התנוחה שבה אני יולדת? האם אני בוחרת בזירוז? ובאיזה סוג של זירוז? האם אני בוחרת לאכול ולשתות במהלך הצירים? האם אני בוחרת שיחתכו אותי? האם אני בוחרת באפידורל? האם אני בוחרת שירחצו את תינוקי לאחר הלידה? שיאכילו אותו תמ"ל בתינוקיה? שיבצעו בו בדיקות שלא בנוכחותי?

האם אני יודעת מהן ההשלכות של כל אחד ואחד מהצעדים האלה, שנעשים באופן כל כך שגרתי לכולן, כמו על פס ייצור, לפעמים בלי לשאול, לפעמים בלי ליידע?…

יולדות רבות לא יודעות ש"מותר" להן לבחור. בכל אחד ואחד מהנושאים האלה ובעוד רבים.

אנחנו לא מגיעות ללידה כמי שנשמעות להוראות הממונים עלינו. אנחנו מגיעות ללידה כלקוחות המצפות לקבל שירות לא פחות ממצוין. עבורנו ועבור ילדינו.

אני מפצירה בכל אישה שקוראת את דבריי לגשת ולצפות בסרט. לקרוא עוד בנושא של היריון ולידה. לרכוש ידע מהותי שהיה פעם טמון בכולנו והיום הוא סודי ונסתר וצריך לחפש אותו בנרות. אבל הוא שם.

להגיע למעמד הלידה עם ידע וכוח. עם ביטחון. עם תחושה מאוד ברורה של מה אני רוצה ולא רוצה שיקרה.

התוצאות הן כל כך קריטיות. ללדת זו חוויה שתחווי פעמים ספורות בחייך. להיוולד זו חוויה שיחווה תינוקך רק פעם אחת בחייו.

את רוצה להשאיר זאת ביד המזל?

בואי לבחור.

 

 

 

אני מפרסמת כאן כמה קישורים שחשוב לי שתעיינו בהם.

הצצה לסרט "החופש ללדת"

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=fA9YxNZ9U0k

באתר של עמותת "נשים קוראות ללדת", תוכלנה לקרוא על הפעילות, המטרות, החזון של העמותה, ולהצטרף לפעילות בצורה אקטיבית או באמצעות תרומה.

http://www.nashimkorot.org.il/

מיזם חדש של העמותה נקרא "קו ליולדת". ניתן לפנות לקבלת מידע אודות זכויות בלידה ולהסתייע במקרים של פגיעה בזכויות, קראו כאן

http://nashimkorot.org.il/kav-layoledet.html

הנה סרטון מרגש במיוחד של העמותה שעוסק בנושא של חופש הבחירה בלידה

http://www.youtube.com/watch?v=-F_C_nSbKvg&feature=relmfu

בקבוצת הפייסבוק של העמותה פרסומים שוטפים אודות הפעילות (גם אודות הקרנות חוזרות של הסרט "החופש ללדת"), וכן דיונים ומידע בנוגע לאפשרויות שונות בלידה בארץ ובעולם.

http://www.facebook.com/groups/203870326321721/

 

המייל שלי לפניות dru1@012.net.il

 

 

לבלוג של שירה דרוקר

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

מיזם חדש!- קו ליולדת- לנשים שנפגעו מיחס לא הולם בלידה/ לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות.

האם הרופאים בלידה נגדי? / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות.

המאבק על הזכות ללדת בבית הוא המאבק של כולנו/ שירה דרוקר

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

נושאים קשורים :

3 תגובות ל- “לבחור מהבטן- האם את מממשת את זכות הבחירה שלך בלידה ?”

  1. מיכל ארד הגיב:

    מקסים!!! ומרגש…
    את מציגה כאן נושא מאוד חשוב בעיניי, שגם בוער בי בימים האחרונים,
    לפני שבוע וחצי ילדתי את בתי השניה
    חוויתי לידה מדהימה! הגוף פשוט ידע ללדת אין לי הסבר אחר במילים, וגם היום אחרי הלידה אני מרגישה מצויין וכ״כ נשית ושלמה עם הגוף שלי..
    במהלך הלידה פשוט ידעתי מה נכון לי וגם כאשר הצוות הרפואי חשב אחרת ידעתי מה ואיך לבקש וקיבלתי בדיוק את מה שרציתי.. והיום אני יכולה לומר שגם הריפוי לאחר הלידה הוא מהיר וטוב..
    מפריע לי שרוב המידע הנגיש לנשים שלפני לידה מציג תמונה אחרת על נושא הלידה, ואני שואלת מדוע להרבה נשים שעוד לא חוו לידה זה נתפס כמשהו כואב ונוראי? מתקשר עם פחד וחוסר אונים?
    אני יודעת שאפשר גם אחרת ולידה יכולה להיות חוויה מרגשת, מעצימה, מענגת, מחזקת..
    ולכל אישה זכות לבחור עבור עצמה ועבור גופה..

    מיכל

  2. חגית הגיב:

    אני מאוד אמביוולנטית כלפי הכתוב כאן.

    מצד אחד זה נפלא.

    מצד שני זה ממש לא מתאים לנשים שאין להן תקציב ללידת בית אשר יקרה מאוד!!!

    אני אישה מודעת והגעתי עם תכנית לידה מסודרת והכל, אבל הדברים לא זרמו כמו שרציתי.

    ולדעתי לידה טובה, באמת- היא לידה שבה האם והתינוק בריאים ושלמים כי לא כל אחת יכולה ללדת טבעי ובבית.

    וגם בחדר היולדות לפעמים נוצרים סיבוכים שתודה לאל שיש לנו רפואה מתקדמת שמונעת נזק כזה או אחר.

    אני חולמת ומייחלת שלידתי השנייה תהיה טבעית ואם היה לי הכסף הייתי אולי אפילו מעזה ללכת ללידת-בית או לידה בצימר כי הדירה שלי לא מרגישה לי מספיק מתאימה ללדת בה.

    לידה טבעית, הנקה טבעית, הכל נפלא כשבאמת מצליח וזורם נכון.

    חשוב לזכור ולהזכיר שזה לא תמיד נכון עבור כולן…

    ובעיקר שנהיה טובות קודם כל לעצמנו ואחר-כך לוולדנו ונקבל בהבנה ובאהבה גם כשהדברים לא בהכרח מתנהלים בדיוק בדיוק כפי שהיינו רוצות.

Trackbacks/Pingbacks

  1. מעמד האשה « האחות הגדולה - 29/10/2012

    […] לבחור מהבטן- האם את מממשת את זכות הבחירה שלך בלידה ? (שירה דרוקר, נשים מדברות אמהות) […]

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אם אעז להרגיש באמת

מאת : רעות שלומי רסלר

1 בפברואר 20152 תגובות

מתוך אחרי לידה, פחדים וחרדות אחרי לידה

בדרך כלל אני אישה שמחה, מאושרת, חיה בעולם בתחושה שהשמיים הם הגבול עבורי

ושקבלתי קלפים טובים בעולם הזה: אני בת בכורה להורים צברים, מוקפת במשפחה גדולה ואוהבת, תמיד היו לי חברות טובות, ידעתי ללמוד ולהתקדם בחיים, היו לי רומנים ובני זוג, אני נראית די טוב ואפילו הגשמתי את כל חלומותיי הגדולים כמו טיולים, אהבה וזוגיות, ילדות, קריירה.

ואני יודעת לראות את כל זה. יודעת לראות את כל הטוב והשפע בחיי.

אבל היום החלטתי באומץ רב לנשום ולהתבונן , אולי זה לא מעשה חכם לעשות חודשיים אחרי לידה.

הייתי רוצה לעטוף הכל בעטיפה יפה

מאת : הכי אמיתית

22 במרץ 20116 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות חד הוריות

אני כל כך רוצה לשתף ולחלוק את מה שעובר עלי בימים אלה… ולא יודעת מאיפה להתחיל…אני רוצה לקטר וליילל ולבכות ולהתלונן (בהמשך תבינו שלא חסר על מה…), אבל עם זאת, נמאס לי כבר מלדבר בטון כל עייף ולא מרוצה. אני קרועה בין הרצון לספר בצורה אמיתית מה קורה ואיך אני מרגישה, לבין הצורך (הקיומי לדעתי) לעטוף את הדברים בכל זאת בעטיפה יפה, להיות האם החד הורית שעומדת מול הקשיים בצורה הטובה ביותר ומראה שאפשר, יואו…איך רציתי להיות האמא הזאת…

דיכאון אחרי לידה ? אני ?

מאת : מיכל מ.

16 באוקטובר 20104 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

אם זה לא דיכאון, אז למה אני מרגישה שאני רוצה שהכל ייגמר ?
אם זה לא דיכאון, אז למה החיים שלי מרגישים לא שייכים ?
אם זה לא דיכאון, אז למה אני מרגישה שהחיים שלי נגמרו ?
אם זה לא דיכאון, אז למה אני לא מצליחה לאהוב אותו ?
אם זה לא דיכאון, אז למה אני לא רוצה להיות פה. לא, לא רק פה כרגע. פה בחיים. לא רוצה. לא טוב לי.