ילד שלי, בוא אליי הביתה

מאת :

19 באוקטובר 2012 | תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, שיהיו בריאים

כשעצוב לי וקשה, כשרע לי על הלב ואני לא מצליחה לראות את ההתקדמות אלא רק את הקשיים, אני פותחת את מה שכתבתי כאן באתר וקוראת את התגובות שלכן נשים יקרות.

הבן שלי עדיין לא חזר הביתה אבל הוא כבר לא מונשם, הוא ער, בוכה ועוד בוכה בגלל כאבים בטן עזים (כך לפחות כך אומרים הרופאים אבל רק לאל הפתרונים).

עברו חודשיים מאז שילדתי אני יודעת שקרה לנו נס מאוד גדול – הוא הורד ממכונת ההנשמה והוא כמו ילד רגיל עכשיו רק עם חמצן באף ומערכת עיכול לא בריאה עדיין.

הוא לא ילד רגיל, את זה אני יודעת. הוא מחובר למכשירי ניטור, ניזון דרך זונדה ומקבל חמצן בכמויות שאני מקווה שלא יזיקו לו בהמשך למרות שאין שום ברירה אחרת.

הוא לא ילד רגיל, כי את מה שהוא עבר לא עבר אף לא אחד מאיתנו, ההורים, בני המשפחה האחרים והחברים.

אני מותשת. לא מצליחה להירגע ולראות רק את הטוב. להאמין שבאמת יהיה טוב. ההתקדמות כל כך איטית. נחתנו מאופוריה הגדולה שהיינו אחרי שהוא הפסיק להיות מונשם ובה חשבנו שעכשיו הכול ילך חלק ואו-טו-טו אנחנו הולכים הביתה.

אני מותשת לראות את כל המקרים הכל כך קשים שסובבים אותי, אותו. הכל חודש פנימה ממש ללא הגנות ויותר חרדות אינסופיות.

אני רוצה שהוא יבוא הביתה ובית החולים שהפך להיות שיגרת חיינו יהפוך לזיכרון רחוק.

אני רוצה שיבריא ויחיה חיים רגילים.

אני רוצה את החיים הקודמים שלי –שלנו ומנסה לראות את האור בכל שינוי הכי קטן.

ילד שלי, בוא אליי הביתה.

 

 

עוד אמהות כותבות:

המצב שלו עדיין קשה מאוד / אפרת

הבן שלי מאושפז / אפרת

 

הילדה עם וירוס בטן עקשן.. אין לי אוויר / אמא אנונימית

העיקר הבריאות| התינוק שלי חולה / הכי אמיתית

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

תגובה אחת ל- “ילד שלי, בוא אליי הביתה”

  1. אישה נדירה ומיוחדת, מצטרפת לאיחולים שאחלת לעצמכם. כל כך מגיעה לכם השיגרה

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

על זיווג משמיים והצגה 'יומן הריון' שאת פשוט חייבת לראות

מאת : לימור לוי אוסמי

7 בנובמבר 20107 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

ההצגה היא פשוט העצמה – היא משקפת את הכוחות החברתיים הקיימים ומופעלים עלינו כאמהות ומבקשת מכל אחת מאיתנו להתכוונן פנימה, למצוא את האמת הפנימית שלה שמרגישה לה נכון וללכת איתה. ואוו, כמה עוצמה.

הנקה IN תחליף OUT

מאת : לימור לוי אוסמי

29 בנובמבר 20105 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

נדיר שיש לנו הזדמנות לראות איך מול עינינו משתנים ערכים תרבותיים, נורמות תרבותיות וחוקים חברתיים והנה, זה קורה. לאט לאט הולכת ותופסת מקום ההנחה שהנקה היא עדיפה, הנקה הכי טובה ובכלל, שהנקה זה הכי הכי.

אליסה בארץ הפלאות- על אוכל, שפע, רעב ותשוקה

מאת : ג'ני גיטלבנד

29 ביוני 20142 תגובות

מתוך גוף ומשקל, לכל אמא

לראשונה אכלתי לא מתוך רעב אלא מתוך כמיהה, השתוקקות, סקרנות ותאווה, נגלה לפני עולם של טעמים וריחות שלא פגשתי מעולם. הייתי יוצאת מכל ארוחה בקושי גוררת את עצמי החוצה, בכל פעם מבטיחה שזאת הייתה הפעם האחרונה שאני במצב שעוד חלקיק חמצן שינסה להיכנס עכשיו לבטני יפוצץ אותי לחלקיקים.

לטעום מהכל מבחינתי היה לחיות את החיים עד הסוף. ולבלוע את החיים עד הטיפה האחרונה נחשב למשהו שיעשה לי טוב. לא משנה שסבלתי מאוד מתחושת המחנק אחרי שבלעתי את כל העולם והדבר האחרון שזה עשה לי זה להרגיש טוב.