ילד שלי, בוא אליי הביתה

מאת : אפרת

19 באוקטובר 2012 | תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, שיהיו בריאים

כשעצוב לי וקשה, כשרע לי על הלב ואני לא מצליחה לראות את ההתקדמות אלא רק את הקשיים, אני פותחת את מה שכתבתי כאן באתר וקוראת את התגובות שלכן נשים יקרות.

הבן שלי עדיין לא חזר הביתה אבל הוא כבר לא מונשם, הוא ער, בוכה ועוד בוכה בגלל כאבים בטן עזים (כך לפחות כך אומרים הרופאים אבל רק לאל הפתרונים).

עברו חודשיים מאז שילדתי אני יודעת שקרה לנו נס מאוד גדול – הוא הורד ממכונת ההנשמה והוא כמו ילד רגיל עכשיו רק עם חמצן באף ומערכת עיכול לא בריאה עדיין.

הוא לא ילד רגיל, את זה אני יודעת. הוא מחובר למכשירי ניטור, ניזון דרך זונדה ומקבל חמצן בכמויות שאני מקווה שלא יזיקו לו בהמשך למרות שאין שום ברירה אחרת.

הוא לא ילד רגיל, כי את מה שהוא עבר לא עבר אף לא אחד מאיתנו, ההורים, בני המשפחה האחרים והחברים.

אני מותשת. לא מצליחה להירגע ולראות רק את הטוב. להאמין שבאמת יהיה טוב. ההתקדמות כל כך איטית. נחתנו מאופוריה הגדולה שהיינו אחרי שהוא הפסיק להיות מונשם ובה חשבנו שעכשיו הכול ילך חלק ואו-טו-טו אנחנו הולכים הביתה.

אני מותשת לראות את כל המקרים הכל כך קשים שסובבים אותי, אותו. הכל חודש פנימה ממש ללא הגנות ויותר חרדות אינסופיות.

אני רוצה שהוא יבוא הביתה ובית החולים שהפך להיות שיגרת חיינו יהפוך לזיכרון רחוק.

אני רוצה שיבריא ויחיה חיים רגילים.

אני רוצה את החיים הקודמים שלי –שלנו ומנסה לראות את האור בכל שינוי הכי קטן.

ילד שלי, בוא אליי הביתה.

 

 

עוד אמהות כותבות:

המצב שלו עדיין קשה מאוד / אפרת

הבן שלי מאושפז / אפרת

 

הילדה עם וירוס בטן עקשן.. אין לי אוויר / אמא אנונימית

העיקר הבריאות| התינוק שלי חולה / הכי אמיתית

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

תגובה אחת ל- “ילד שלי, בוא אליי הביתה”

  1. אישה נדירה ומיוחדת, מצטרפת לאיחולים שאחלת לעצמכם. כל כך מגיעה לכם השיגרה

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הריון ראשון – למה לא סיפרו לי ?

מאת : הריונית

3 באוקטובר 20128 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

חודש שישי להריון. אני פוחדת. עצובה. תחושות רבות ממלאות אותי, ובעיקר מנסה לעכל את כל זה. איך תמיד ראיתי את עצמי כאישה אחרת, אחת שזוהרת ופורחת בהריון, שמדברת עם העובר שלה, מקריאה לו סיפורים ומשמיעה לו צלילים. אחת שעושה הכל כדי שיהיה קשר ושיהיה לנו נעים בתקופה הזו. בתקופה הקסומה הזו. איך לא סיפרו לי שהקסם הזה מביא איתו גם כלכך הרבה פחדים? מחשבות. חששות. לחצים. וחוסר שקט.

ואני כבר מרגישה שאני "אימא רעה". אני יודעת שזה לא בדיוק ככה, אבל חלק בתוכי מרגיש כך. אימא לחוצה, לא שקטה, איך אני לא נינוחה והרמונית ורגועה? כמו בכל התמונות שראיתי ודמיינתי.

יום עיון: על בחירה וכח – דיון ביקורתי בתעשיית המין בישראל

17 בפברואר 20130 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר- האוניברסיטה העברית בירושלים

יום עיון במסגרת אירועי יום האישה הבינלאומי

על בחירה וכח – דיון ביקורתי בתעשיית המין בישראל

איך לגשת למישהי שנראה לי שהיא בדיכאון אחרי לידה?

מאת : יפעת פרס

29 בינואר 2015תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, קושי אחרי לידה

איך אפשר לעזור ולגשת למישהי שנראה לי שהיא בדיכאון אחרי לידה? יפעת פרס שואלת.