מהות האמהות

מאת :

2 בינואר 2013 | 0 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

 

אמהוּת, פנים רבים לה:
אי-מהוּת= אי של מהות הנוצר מהאמהות
עם האמהות נוצר אי של מהות ממש. אי של אהבה שלא הכרנו, אי של עוצמות, גדילה, עומק, התפתחות, הענקה וקבלה. מהות מסוג אחר, כזאת שמרגיש שאפשר לחוות רק עם האמהות.

אי-מהוּת=אין מהות. משהו במהותנו נמחק, מוזז.
עם האמהות, אנחנו מרגישות שמשהו נמחק במהות הקודמת שלנו, ב'עצמי' שלנו כפי שהכרנו אותו עד ההריון והלידה. בנוסף, אנחנו כבר לא במרכז, הצרכים שלנו בצדדים או לא נראים כלל, סדרי העדיפויות שלנו משתנים, שלא תמיד בטובתנו ונראה כי העולם מתמקד כעת בתינוקות ולא בנו.

היא-מהוּת- האמא היא המהוּת באמהוּת.
זאת אותה הפניית מבט מהתינוק, שכל העולם עוסק באיך לגדל אותו ולמה הוא זקוק לרווחתו, אלינו, האמהות. זאת ההבנה שהפניית המבט הזאת כלפי הצרכים שלנו, הרצונות שלנו, התחושות, הרגשות וההתנהגות שלנו חיונית לרווחתנו הנפשית. זאת ההבנה שחשוב מאוד שהרווחה הנפשית שלנו תהא טובה, לא רק בשביל הילדים, אלא בשבילנו, כנשים שמגיע להן טוב.

וכל הפנים האלה נמצאים יחדיו, לכולם יש מקום. גם לאבל על המהות הקודמת שנעלמה או הוזזה, גם למהות החדשה שנולדה וגם להפניית המבט אלינו, האמהות. השילוב של כל אלה הוא בעיניי האמהות.

 

לימור

לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות.  הבלוג שלי

אפשר ליצור איתי קשר במייל, אני תמיד עונה  medabrot.imahut@gmail.com

 

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

נקבת המין האנושי/ אביבית זהבי בינשטוק

דיכאון אחרי לידה ושמחה ביחד ?/ לימור לוי אוסמי

הולדת תינוק היא מאורע שמח- אבל היא גם לא/ לימור לוי אוסמי

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איך לגשת למישהי שנראה לי שהיא בדיכאון אחרי לידה?

מאת : יפעת פרס

29 בינואר 2015תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, קושי אחרי לידה

איך אפשר לעזור ולגשת למישהי שנראה לי שהיא בדיכאון אחרי לידה? יפעת פרס שואלת.

מהחומר אל הרוח (או: הדרך למימוש עוברת במספרה)

מאת : סשה חזנוב

4 ביוני 20130 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

בתוך הסערה הפנימית הזאת, שהיא גם מאוד גופנית, אני שמה לב שכל חיי עומדים למבחן כלשהו, לבחינה מדוקדקת ומחודשת, לביקורת… האימהות שלי, העשייה המקצועית שלי ובעיקר וכנראה שמעל הכל – הנאמנות שלי לעצמי, לאני שנמצא שם תחת כובד משקלם של תפקידיי.

ואני שמה לב שאחרי גל הביקורת המתבקש, לו אני מאפשרת לחלוף בלי להעביר ביקורת גם עליו, עולה משהו אחר. עולה הפחד לגדול, הפחד לשנות עמדות, תפיסות, אמונות, הפחד להגדיר מחדש את הזהות, לקחת את הצעד הזה פנימה ובו זמנית החוצה על הספירלה שלי. ויחד עם כל אלה עולה גם ההתרגשות. ההתרגשות להיות. להתחדש במשהו מדויק ונכון יותר, להשיל את העור המקולף והסדוק ולהבריק החוצה עם גרסה יפה וזוהרת ממש. ואני משתעשעת ברעיון שמותר לי. שאני יכולה לעשות את הפרידה הזאת ולתפוס יותר מקום. להניח לכיווץ.

היום פירגנתי לעצמי להיות במקום הראשון !

מאת : שירלי יהלום כהן

25 בפברואר 201113 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

תמיד רציתי ללכת לזה, אבל כל פעם היה תירוץ אחר- אני בעבודה- מה אני לא אקח יום חופש, הילד חוזר מוקדם מבית הספר ואני לא אספיק לקחת אותו, אין מטפלת, אני לא אבקש מהסבתא שתבוא במיוחד בשביל זה, לקחת תינוק לקולנוע זה לא אידיאלי כי יש רעש חזק, הוא בטוח יבכה, אני גם כך אצטרך להוציא אותו מהאולם, וחוץ מזה יש המון מחלות במקום סגור ועוד מיליון תירוצים !