"אני רואה שלכולן קל, ורק לי קשה", זה אחד המשפטים הרווחים שאני שומעת מנשים אחרי לידה. הרי כלפי חוץ כולן נראות בסדר, מתפקדות, מחייכות, מתמודדות מעולה עם האתגרים, ואם לא מדברות אחת עם השנייה על מה שמרגישות באמת, אז מראה עיניים יכול להטעות וליצור תחושת בדידות. בדידות היא אותה תחושה שגורמת לנשים להרגיש לבד, לא מובנות, בלי נראות, בטוחות שאף אמא אחרת לא מרגישה כמותן.
המחשבה "לכולן קל, ורק לי קשה", היא מחשבה רווחת אחרי הלידה ויכולה להגיע ולחלוף בקצב שלה, אך לעתים, היא יכולה להגיע בעוצמה וללוות לאורך זמן, להרגיש אמיתית, ולעתים מתלווה אליה מחשבה נוספת: "משהו לא בסדר איתי", יחד עם תחושות גוף של: כיווץ, בחילה, פעימות לב מואצות, ורגשות של: הלם, אכזבה, תסכול, עצבות, שלפעמים קשה להתמודד איתם לבד.
אחד הדברים המרכזיים שעוזרים להתמודד עם תחושת הבדידות, היא להיחשף לידע על העולם הרגשי של נשים ואחרי לידה. לכן, במילים הקרובות אפרט מספר מחשבות, שדרך נשים שאני מלווה אני מבינה שעדיין אין מודעות אליהן, והאשמה והחששות מהן עדיין גבוהות. בסוף הפוסט תוכלו למצוא מידע נוסף על העולם הרגשי של נשים אחרי לידה, שיכול לעזור ביצירת שקט פנימי ותחושת נראות ומובנות.
אלו מחשבות לא מדוברות קיימות אצל אמהות?
הנה כמה מחשבות ונושאים שמעסיקים אמהות, ועדיין אין מודעות אליהם. אם יש לך מחשבה אחרת שמעסיקה, תמיד אפשר לשאול אותי ולהתייעץ.
*** שימי לב – יכול להיות שקריאת התוכן תעורר הצפה רגשית. תהיי ערה לזה תוך כדי הקריאה ותבדקי אם מתאים לך לקרוא ובאיזה קצב **
"לא קלטתי עד עכשיו את גודל האחריות" – לפעמים תפיסת גודל האחריות מכה בבת אחת, ולפעמים היא מחלחלת באיטיות. כשאישה מבינה שהתינוק או התינוקת הם באחריותה מעכשיו, שהיא אמא שלו, זו הבנה שיכולה להיות מפחידה ומאיימת, שמעלה בנשים חוסר ביטחון וספק לגבי המסוגלות לעמוד באחריות ובמשמעות שלה, מבחינת הדאגה לרווחה הנפשית והפיסית של התינוק/ת.
"אני קולטת שזה לתמיד" – בחלק מהנשים מחלחלת מייד עם הלידה או בהדרגה, ההבנה שההורות היא לתמיד, שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, וההבנה הזאת יכולה לשתק ולהבעית. אין החזרות, אין לאן לברוח, ולפעמים ההבנה הזו מגיעה יחד עם ההנחה שאמא לא אמורה להרגיש ככה, מה שמעורר אי נוחות גבוהה עד חרדה.
"זה גדול עליי/ זה קשה מדי/אני לא מסוגלת" – לפעמים האתגר בהורות אחרי לידה הוא פיסי (לילות, יציאה מהבית, השכבות, הנקה, הישארות בבית וכו') לפעמים האתגר הוא רגשי, ולפעמים גם וגם. לא משנה מהו אופי האתגר וסביב איזה נושא הוא עולה, עולה הרגשה פנימית שמשימת ההורות "גדולה עליהן" והן מרגישות קטנות ולא מסוגלות לה, או לא מסוגלות להתמודד איתה כפי שהיו רוצות.
"אני מרגישה כלפיו כמו מטפלת, לא כמו שאמא אמורה להרגיש" – אמהות מרגישות שהן עושות את מה שצריך – מאכילות, מרגיעות, דואגות, אבל לא מרגישות חיבור רגשי עמוק, שהן מחכות לו. הן מרגישות אל התינוק או התינוקת דאגה ומסירות גדולה, אבל לא מרגישות אהבה שוטפת, חובקת, גדולה, מעצימה, כמו שהן שמעו שאמהות מרגישות או כמו שהרגישו עם הילדים הגדולים (כאן יש מאמר בנושא).
"זה לא שווה את זה" – כשהאישה מרגישה שקשה לה, כשהחוויות הרגשיות והפיסיות שלה עוצמתיות, מתישות ופוגעות באיכות החיים שלה, כשהיא מרגישה געגוע לחיים הקודמים ולא יודעת איך להתמודד עם מה שההורות מביאה איתה, היא יכולה להרגיש שההורות או שהתינוק לא שווה את מה שהיא עוברת.
"פעם אני למעלה ופעם אני למטה" – עליות וירידות במצב הרוח, פעם להרגיש למעלה ופעם למטה, מאוד אופייניות לתקופה שאחרי הלידה (כאן סרטון בנושא). זו התחושה שנשים מתארות כחוסר יציבות רגשית, בגלל שרגע אחד הן מרגישות מאושרות, שמחות ומוגשמות בהורות שלהן, וברגע אחר הן מרגישות מדוכדכות, עצובות, מיואשות, חסרות אונים וכדומה.
"אני מפחדת מהתינוק/ת שלי" – הבכי של התינוק, היציאות מהבית, כאבי הנקה, הקימה בלילות, הם דברים שיכולים לעורר אי נוחות. הגוף מגיב לזה, הרגשות עולים, המחשבות מטרידות, ויש פחד לחוות את חוסר הנוחות הרגשית והגופנית שוב, שמתפרשת כפחד מהתינוק או התינוקת.
"לא טוב לי" – כשעצוב, מדוכדך, כשיש בכי גדול, כשלא נהנות, כשחשות בדידות, תסכול, קנאה בנשים אחרות או בבן הזוג, כשהזוגיות משתנה או נפגעת, כשהחיים משתנים, עולה הרגשה שלא טוב עכשיו, לא כמו שהיה לפני ההורות.
"אולי זאת הייתה טעות/ למה עשיתי את זה לעצמי?" – כל אחת מההרגשות או המחשבות יכולה להעלות את המחשבה שאולי ההורות הייתה טעות, וזאת אחת המחשבות שנשים חוות כלא לגיטימי, ואסור.
"אני יודעת שהתינוק/ת לא אשם/ה, אבל אני כועסת עליו/ה" – הקושי להתמודד עם הבכי, הטיפול בתינוק/ת, הבדידות, החיים שהשתנו וכדומה, מעלה רגשות של כעס כלפי התינוק/ת.
כל אחד מהדברים הללו (כמו עם מחשבות לא נעימות אחרות) יכול להרגיש כמו בוקס לבטן, כמו חרדה, כמו משהו שמעורר רצון לברוח ממנו או להיכנס למיטה ולא להתמודד. אלו מחשבות וחוויות לא פשוטות, שקשה להרגיש אותן, במיוחד שבטוחות שמשהו לא בסדר בהן, שמשהו לא תקין, שמשהו משובש.
אחד הדברים המשמעותיים שעוזרים לנשים אחרי לידה זה להבין שהן לא לבד ברגשות ובמחשבות האופייניים. להבין שהמחשבות והרגשות שלהן הן שכיחות, לגיטימיות, אופייניות לתקופה שאחרי הלידה, וכך מידת האשמה והסבל פוחתים (יש כאן מאמר על איך אפשר להפחית סבל עודף).
מה עוזר להתמודד עם מחשבות מטרידות ולא נעימות?
- לדעת שנשים אחרי לידה חושבות את המחשבות האלה, וללמוד יותר על העולם הרגשי של נשים אחרי לידה.
- לדבר על המחשבות בסביבה בטוחה, תומכת ולא שיפוטית.
- כשעולה מחשבה לא נעימה, אפשר להשתמש במילים "אני שמה לב שעולה בי מחשבה ש..", זה עוזר להרחיק את המחשבה ממך.
- לעצור פרשנויות שעולות והסקת מסקנות על הערך העצמי, על התינוק ועל ההורות.
- לזכור שהמחשבות האלה, כמו כל מחשבה, חולפות ובאות. הן רק מחשבות.
- חמלה עצמית- לתמוך בכן, כי זה לא קל לחשוב את המחשבות האלה.
- הסחת דעת.
- כל מה שעושה לך טוב ומחזק אותך רגשית- תזונה טובה, שהייה בטבע, תנועה, מדיטציה, מקלחת טובה.
- תהליך ליווי רגשי על ידי אשת מקצוע שמנוסה בעולם הרגשי של נשים אחרי לידה.
ידע על העולם הרגשי של נשים אחרי לידה
הנה תכנים שיכולים לעזור לך ללמוד על הלך הרוח הרגשי של נשים אחרי לידה:
מאמרים:
לא רק תינוקות בוכים, גם אמהות בוכות -על סיבות הגיוניות לבכי של אמהות
חוסר איזון רגשי אחרי לידה: לא רק הורמונים – על הקשר בין תנאים סביבתיים-משפחתיים למצב רגשי
"אני לא האמא שחשבתי שאהיה. הלוואי והייתי אמא אחרת" – על הפער בין הרצון למציאות
אלו כאבים רגשיים יש בהריון ואחרי לידה ואיך להימנע מסבל עודף? – על האפשרות להימנע מאשמה, בושה ושיפוטיות
אחרי לידה יש מידה של דיכאון, עצבות וגעגוע למה שהיה – נירמול של עצבות ואובדנים רגשיים אחרי לידה
למה נשים מתקשות לקבל או לבקש עזרה אחרי לידה? – הסיבות השכיחות שמקשות על נשים לבקש עזרה
פודקאסט על תחושות רווחות של נשים אחרי לידה:
הרצאה דיגיטלית על השאלה "האם זה נורמלי מה שאני מרגישה?"
אני ממליצה בחום להכיר, לשמוע וללמוד על העולם הרגשי של נשים אחרי לידה ולהצטרף לקבוצות אמהות שמדברות בפתיחות על מה נשים מרגישות במעבר להורות- גם לקבוצות בפייסבוק וגם לקבוצות בסביבת המגורים שלכן.
אם אתן מרגישות שקשה לכן אחרי לידה, מכל סיבה שהיא, אז כנראה את זקוקות להקשבה ולקבל כלים רגשיים נוספים להתמודדות, ואפשר לעשות את זה על ידי מפגשים עם אשת מקצוע. אפשר ליצור איתי קשר ולבדוק אם תהליך ליווי איתי יכול להתאים.
שלכן,
לימור לוי אוסמי
מלווה רגשית אמהות