אמהוּת

לומדת להיות סבתא

 

שמי כרמי.

אני אמא של מורן, דנה ועדי.

מחוברת ליוסי.

דולה שנים רבות. על זה אספר בהמשך.

אני לומדת להיות סבתא.

כשאני ילדתי את בני הבכור, אמי הגיעה אלי לשבועיים.

כבסה. בישלה. ניקתה.

האירה והעירה.

וכשנסעה הביתה קבלתי באותו ערב חום גבוה.

כך היה בכל לידה.

לפני שנה ושבעה חודשים נולדה לי נכדה מתוקה. אליה שמה.

כלתי ובני החליטו לקחת דולה.

דולה אחרת.

שיעור ראשון. נעלבתי. הבנתי. קינאתי. דברנו. הבנו.

כל כך רציתי לתת להעניק מהידע שלי. מהניסיון שלי.

הם יולדים בתל השומר ואני בת בית שם כדולה.

וואוו.

נולדת תינוק מקסימה.

מתחיל הקושי העיפות השמחה הכאב.

ואני לומדת לראות. לשאול. לייעץ. שוב לשתוק.

אני יודעת כל כך. ולא יודעת כלום.

לפעמים את רוצה להשקות יותר ממה שהצד השני יכול לקבל.

וזה להיות כל הזמן בהקשבה.

זה לא פשוט.

הקו הדק בין היותך סבתא. לבין לראות ולא להיעלב.

צריך אומץ גדול.

בזמני גדלנו ילדים עם מאבקי כוח ושליטה.זו נראתה הדרך הנכונה.

אני אמא, אני יודעת יותר.

היום ההורות מודעת יותר. מקשיבים מסבירים .

לא נותנים שוקולד כפרס או נחמה.

ואני לומדת. לראות להפנים.

לדעת מה מותר ומה חודר.

להבין לקבל דרך שונה. ובעיקר לכבד.

אהבה גדולה יש בליבי.

שלכן, כרמי

 

האתר של כרמי מרציאנו

עוד במדור סבתאות

One Comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ