לומדת להיות סבתא

מאת :

27 בפברואר 2013 | תגובה אחת

אני לומדת לראות. לשאול. לייעץ. שוב לשתוק.

אני יודעת כל כך. ולא יודעת כלום.

 

מתוך לכל אמא, סבתאות

 

שמי כרמי.

אני אמא של מורן, דנה ועדי.

מחוברת ליוסי.

דולה שנים רבות. על זה אספר בהמשך.

אני לומדת להיות סבתא.

כשאני ילדתי את בני הבכור, אמי הגיעה אלי לשבועיים.

כבסה. בישלה. ניקתה.

האירה והעירה.

וכשנסעה הביתה קבלתי באותו ערב חום גבוה.

כך היה בכל לידה.

לפני שנה ושבעה חודשים נולדה לי נכדה מתוקה. אליה שמה.

כלתי ובני החליטו לקחת דולה.

דולה אחרת.

שיעור ראשון. נעלבתי. הבנתי. קינאתי. דברנו. הבנו.

כל כך רציתי לתת להעניק מהידע שלי. מהניסיון שלי.

הם יולדים בתל השומר ואני בת בית שם כדולה.

וואוו.

נולדת תינוק מקסימה.

מתחיל הקושי העיפות השמחה הכאב.

ואני לומדת לראות. לשאול. לייעץ. שוב לשתוק.

אני יודעת כל כך. ולא יודעת כלום.

לפעמים את רוצה להשקות יותר ממה שהצד השני יכול לקבל.

וזה להיות כל הזמן בהקשבה.

זה לא פשוט.

הקו הדק בין היותך סבתא. לבין לראות ולא להיעלב.

צריך אומץ גדול.

בזמני גדלנו ילדים עם מאבקי כוח ושליטה.זו נראתה הדרך הנכונה.

אני אמא, אני יודעת יותר.

היום ההורות מודעת יותר. מקשיבים מסבירים .

לא נותנים שוקולד כפרס או נחמה.

ואני לומדת. לראות להפנים.

לדעת מה מותר ומה חודר.

להבין לקבל דרך שונה. ובעיקר לכבד.

אהבה גדולה יש בליבי.

שלכן, כרמי

 

האתר של כרמי מרציאנו

עוד במדור סבתאות

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

תגובה אחת ל- “לומדת להיות סבתא”

  1. Sarah הגיב:

    This has made my day. I wish all potngsis were this good.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הכל תקין, אז למה בכל זאת התחושה היא שמשהו לא???

מאת :

26 בדצמבר 20119 תגובות

מתוך הריון, חרדות ודיכאון בהריון, יומן הריון

הכל תקין, אז למה בכל זאת התחושה היא שמשהו לא???

הזמן עובר, השקיפות העורפית בסדר, הסקירה הראשונה מראה שהספירה שלי לא נכונה בשבוע, אבל למי זה איכפת- טעות נפוצה, לא חשבתי על זה דקה אחרי… חשבתי על זה הרבה אחרי- אחר כך. אבל כשלכאורה הכל תקין והכל מצטלם יפה, ורק התחושות, תחושות שלא מבוססות על כלום חוץ מתחושות, רק הן לא תקינות, רק הן לא יפות, אז למה להטריד את המערכת…

אי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש, אבל לצערי, במקרה שלי, ידיעת החוק- חוקי החיים הכניסה אותי למעגל של מצוקה. לא באמת עונש אבל בהחלט מצוקה. פתאום החיים וההריון בפרט נראו לי כל כך שבריריים, כל כך ארעיים, כל כך לא מובטחים.

דודה שלי אומרת שעד שאין לידה והכל תקין לא אומרים "מזל טוב" אלא "בהצלחה" וככה כל הזמן הרגשתי, שדרושה כאן המון הצלחה, שהכל בשנייה, יכול להיגמר, יכול להיעלם, שהכל אבל הכל לא בסדר אבל לא ידעתי באמת מה לא בסדר.

מכתב לאישה יקרה

מאת :

22 באוגוסט 20119 תגובות

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?

יקרה שלי,

אני חושבת עלייך הרבה בזמן האחרון. רואה אותך מדי פעם באיזה תמונה מזדמנת, ושוקעת במחשבות.

אני מתגעגעת אלייך מאוד. אני חושבת שאף פעם לא התגעגעתי כמו שאני מתגעגעת אלייך. הגוף שלי כואב מרוב געגועים אלייך.

ואני גם מקנאה בך. בזה שאת שלמה עם עצמך, את חושבת שאת כל יכולה, את מאמינה בעצמך כל כך, מרגישה שאין דבר שיעמוד בפנייך, ושאת תגיעי לכל מקום שאליו תרצי להגיע. הכול פתוח והכול אפשרי בעינייך. את לא מפחדת משום דבר והכול "קטן עלייך".

שבריריות החיים

מאת :

16 בינואר 20124 תגובות

מתוך אחרי לידה, הריון, פחדים וחרדות אחרי לידה

צועדת לשם בחשש. לאן זה יוביל אותנו?

זריקות של הורמוני גדילה? מעקבים אין סוף?

איזה ילד תהיה?

היום אתה חייכן, שקט ומתוק- שובה כל לב. האם תישאר כזה?

הבטן שלי מתהפכת. המראה הזה, של חבל טבור קשור לא עוזב אותי, לא נותן לי מנוח. ולא, כרגע לא יודעת איך להתמודד איתו.