מחשבות שבת בבוקר

מאת : אמא

23 במרץ 2013 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, רק אהבה

 

קטנה, קטנטונת, מתוקונת,

קוקית, יפיופית, וחיוכית

אין די מלים לתאר

אותך נעמי.

מדהימה שכמותך, שלמות ויופי

בחיוך, בעיניים, בחיבוק

את זו את ואין כמוך.

וכמה התרגשתי כשבאת

וכמה אני מתרגשת עכשיו

כשנזכרת שבאת אלינו,

כמו אורחת להגיד שלום

ולהישאר.

להעניק לך זה כמו להעניק לעצמי

זה כמו למלא את הכוס ביין מתוק מתוק שכמעט נשפך.

ואבא שלך, אהובי, בחרתיו בפינצטה שתדעי, הוא הכי טוב שיכולת לקבל, הכי נותן, הכי אוהב.

בשבילך כעת זה עולם שכולו טוב, תגדלי לתוכו ואולי הוא יהפוך להיות טוב יותר בזכותך.

עוד אמהות מאוהבות:

שלו שלי, אתה עושה ממני אמא / רקפת לרר

יוגה של אהבה / שירלי מן

כמה אהבה/ אפרת נאור

ילד מקסים שלי, אני כל כך שמחה שזכינו בך  / ilym

רגעים קטנים של אושר (וגם קושי) אחרי הלידה / אמא של שירה

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

תאורה אלוהית/ סיון ויצפלד

מאת : סיון ויצפלד

1 ביולי 20112 תגובות

מתוך יצירה נשית

השיר הזה נכתב בהריון הראשון כשדמיינתי את הבן שלי מבלי להכיר אותו, דרך התחושות, הבעיטות, הבדיקות.

עיר מחולקת לפי דת, מאוחדת ב IVF

מאת : שרית ב.

14 באפריל 20130 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

אני ברת מזל להיות אזרחית ישראלית שבו על פי החוק ממשלתי מסבסדת במידה רבה טיפולי פוריות. אני לא יכולה לדמיין לעצמי לעבור טיפולים כאלה, ובאותו זמן גם לעבור פשיטת רגל. מדוע הממשלה שלי כל כך נדיבה? כי היא חייבת לעודד ילודה יהודית. זהו העתיד של המדינה שלי. אני אחראית על עתידו של העם היהודי. אז זה טוב בשבילי.

האם זה שאני רוצה אפידורל אומר שגם אקבל?

מאת : mother cat

12 בפברואר 20112 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

בשיעור ששרי לימדה על תנוחות, נשימות וכו', טענתי שאני מקשיבה רק ליתר ביטחון, כי לעולם אי אפשר לדעת מה יקרה… אבל אני הרי מקבלת אפידורל בשניה שאני מגיעה לבית-החולים. בהיותי פחדנית גדולה מכל דבר כואב, ובעיקר ממחטים, הבעיה היחידה היתה שלא ידעתי אם לפחד יותר מהלידה עצמה או מהאפידורל והעירוי….