ארבע לפנות בוקר אנ'לא נרדמת

מאת :

26 באפריל 2013 | 2 תגובות

מהרגע שאני מבינה שיש מצב מיוחד שלא קשור למשהו שעשיתי או עושה ושככל הנראה שינה טובה כבר לא תהיה כאן הלילה, אני מקבלת את הידיעה ונרגעת, עצבים וכעס לא יעזרו פה

מתוך אחרי לידה, רוצות לישון!

 

היה קשה להרדים לשנת הלילה היום, פעם ראשונה שהרדמתי בטיול בעגלה,

ואז הוא קם ב24:00 לאכול, שזו שעה לא רגילה, ושוב לא היה לו קל להירדם,

ועוד פעם ב 2:00 ואני אומרת לעצמי- משהו לא הגיוני, הוא לא אמור להיות רעב, נותנת צד ראשון, וצד שני, ושלישי, ורביעי, והוא בשלו- לא נרדם, או שנרדם בידים ומתעורר כשאני מניחה בעריסה.

אני מתחילה להתעצבן, העייפות חודרת ומחלחלת ויוצאות לי מילים ואנחות מהפה- אוף…, נו כבר… נמאס לי… יש לי מלא תוכניות למחר… אתה תעיר את האח הגדול שלך, איזה מסכנה אני ולמה רק אני קמה, אולי נעיר גם את הבן זוג שיראה גם הוא מה זה…

ופתאום אני קולטת- יש ירח מלא בחוץ.

אתמול בהליכה, הירח היה כמעט מלא וחברתי להליכה שגם בחופשת לידה, הזכירה לי שבחודש שעבר נפגשנו 5 נשים בחופשת לידה בבוקר אחד וכולנו סיפרנו שהיה לילה מזעזע, ומישהי ציינה שהלילה זרח ירח מלא ואולי זה קשור.

אני כמעט מתפתה לשלוח לכולן SMS לשאול אם הן גם ערות אבל לא רוצה להעיר, למרות שיש לי הרגשה שכולן ערות…

מהרגע שאני מבינה שיש מצב מיוחד שלא קשור למשהו שעשיתי או עושה ושככל הנראה שינה טובה כבר לא תהיה כאן הלילה, אני מקבלת את הידיעה ונרגעת, עצבים וכעס לא יעזרו פה.

אני מניחה את ניר בעריסה שישחק, הולכת לשירותים שותה כוס מים, אנחנו משחקים, החלפתי חיתול, אני מבינה שאולי חלק מהתוכניות של מחר לא יתממשו וזה בסדר. ניר לא ישן והוא גם לא ירדם, לא משנה כמה אני אניק אותו, אנדנד בעריסה או אשיר לו שיר, משהו מפריע לו לישון, או יותר נכון- משהו גורם לו להיות ער וכנראה שככה זה צריך להיות ולא נותר לי רק לקבל את הידיעה וללוות אותו בדרכו שלו.

 

כבר ארבע וחצי והוא מתחיל להראות סימני עייפות- אולי עכשיו זה יקרה סוף סוף, אני כמעט ומתפתה לצאת החוצה לראות אם הירח שקע… אבל זה לא באמת יקרה…

פתאום הוא נרדם, נרדם לבד תוך כדי משחק, ואני מרוב התרגשות על התובנות יושבת וכותבת כי אני יודעת שעוד שעה כשנקום לבוקר חדש באור יום הכל יראה לגמרי אחרת…

 

עוד אמהות כותבות על… שינה :

עשרה חודשים בלי שינה- זאת הישרדות! / הכי אמיתית

הלוואי וגם אותי היו לוקחים עכשיו במנשא / שלומית ארד

מתי נהפכתי לר"סרית השינה של הבת שלי? / אמא של אביגיל

לישון כדי לחיות / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים.

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

2 תגובות ל- “ארבע לפנות בוקר אנ'לא נרדמת”

  1. רויטל הגיב:

    היי,
    הייתי רוצה לדעת אם יש לך את הסיבה מדוע דווקא בירח מלא הם לא ישנים טוב.

    לאחר שקראתי את הפוסט שלך בפעם הראשונה, עקבתי אחרי הלילות שהבן שלי מתעורר באמצע הלילה, משהו שהוא לא אופייני לו, ופשוט רוצה לשחק.

    התוצאה אכן היתה שבכל הלילות היה ירח מלא

    תודה!
    רויטל

    • מיכי הגיב:

      היי רויטל
      רק עכשיו ראיתי את התגובה שלך,
      אין לי תשובה ברורה או מלומדת
      הבנתי שבליל ירח מלא יש אנרגיות אחרות ויש בד"כ גם יותר פשעים
      אבל אני לא יודעת למה
      בכל מקרה עצם הידיעה, גורמת לי להתנהג אחרת בלילה שיש ירח מלא, למרות שמאז כתיבת הפוסט עברו שני לילות של ירחים מלאים בשינה מתוקה… 🙂

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

גם משבדיה מגיעות תובנות ועצות ללידה ולימים שאחרי הלידה !

מאת : אמא של שירה

28 באוקטובר 20100 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

אני ילדתי את ביתי הבכורה בארץ זרה (שבדיה). אני אמא בפעם הראשונה ואני מתמודדת ! ועושה זאת בהמון אהבה. שירה בסה"כ בת 10 ימים. נשמע קצת מצחיק אבל, למדתי המון ממנה על הורות ומהכוח שגיליתי שיש לי.  * בזמן ההריון – כדאי ללמוד על הורות, הנקה ובכלל הימים שאחרי – לדעת למה לצפות, לקרוא, לשאול, […]

אני בהריון עם שני תינוקות ואין לי עזרה

מאת : אמא אנונימית

29 במאי 20147 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות בחינוך ביתי, לכל אמא, עזרה ודאגה לעצמנו

אני קצת כועסת וקצת מבינה.
אני אם לשני תינוקות -בני שנה ושנתיים ואופס, גיליתי שאני שוב בהריון! (אני בחודש שביעי). הוריי גרים רחוק ממני ומשפחתו של בעלי לא נרתמים לעזר כלל.
אני מוצאת את עצמי מצד אחד כועסת על כולם על כך שאמא שלי לא באה לעזור ומשפחתו שגרה קרוב לא תומכת. ומצד שני מבינה- זה לא בעיה שלהם המצב שאני נמצאת בו כרגע (רושמת 'אני' ולא 'אנחנו').

מכתב לאישה יקרה

מאת : שירה דרוקר

22 באוגוסט 20119 תגובות

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?

יקרה שלי,

אני חושבת עלייך הרבה בזמן האחרון. רואה אותך מדי פעם באיזה תמונה מזדמנת, ושוקעת במחשבות.

אני מתגעגעת אלייך מאוד. אני חושבת שאף פעם לא התגעגעתי כמו שאני מתגעגעת אלייך. הגוף שלי כואב מרוב געגועים אלייך.

ואני גם מקנאה בך. בזה שאת שלמה עם עצמך, את חושבת שאת כל יכולה, את מאמינה בעצמך כל כך, מרגישה שאין דבר שיעמוד בפנייך, ושאת תגיעי לכל מקום שאליו תרצי להגיע. הכול פתוח והכול אפשרי בעינייך. את לא מפחדת משום דבר והכול "קטן עלייך".