היה היה יה יה יה…וסוף סוף זה מתגלה | אמהות חוגגות עצמאות

מאת : סיגל מנחם

14 באפריל 2013 | 0 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

 היה היה טוידלדוקטן , טוידלדוגדול , טולידואמא ו טוילדואבא, חיו להם בנחת בביתם שלהם. טוילדואמא נשאה את טוידלדוקטן וטידלדוגדול ברחמה 9 ירחים. טוידלדו גדול נולד וגדל לתינוק עם תלתלי זהב ואף קטון ועגלגל. טוידלדוקטן נולד כשאימו מערסלת אותו בזרועותיה ומזמרת לאזניו הקטנות שיר ואז, העבירה מבט לטוילדוהאב ומסרה לידיו את העולל הרך העטוף היישר לזרועותיו שלו.

כמידי יום הלך טוידלדו האב השכם בבוקר לעבודתו ושב עם רדת הערביים. טוידלדואמא פנתה אף היא לעבודתה ועבדה ועבדה ועבדה ועבדה ועבדה, השכם וערב.

כל יום בשעות הערביים התכנסה משפחת טוידלדו, וכולם היו יחד בקן המשפחתי שלהם. בתוך הבית עם החלונות המקיפים אותו מכל עבר ויכלו לראות בחורף את טיפות הגשם נוקשות על החלון, את העננים השמנמנים מלאי המים ובקיץ שטפה השמש בקרניה באור נוגות את הבית.

טוידלדו אמא בלילה, הייתה מורה באצבעה לשמיים לכיוון הירח, בזמנים מסוימים בחודש, כשעמד הירח ממש מול חלונם של המשפחה, ואמרה לילדיה: 'ראו ילדים, הירח מחייך אליכם'.

על אף רב שנותיה בעבודה עבודה עבודה עבודה והכאב שחשה אמא בצווארה, שכן אמא טוידלדו גם הלכה ושנותיה התרבו על האדמה, המשיכה אמא טוידלדו עד שבגרו מספיק עולליה, להזכיר להם על החיוך שמחכה להם אצל הירח.

אבאטוידלדו היה נוהג לקחת את משפחתו להכיר את הטבע. אמא טוידלדו הייתה אורזת לכולם משקה ומזון וכולם היו פוגשים בנהרות, נחלים ובצמחים.

ואז, לילה אחד, כשהיה טוידלדו אבא מבושש לחזור מעבודתו ואמאטוידלדו כבר עמלה זה מכבר על קן משפחתה, ייפתה וטרחה תוך כדי עבודה ועוד עבודה ועוד עבודה ו…לזמן בו ישוב האב ויוכלו כולם ליהנות בחיק משפחתם, ברק היכה בחלון. עז ועצום.

אמא טוידלדו עמדה סמוך לאחד מהחלונות הגדולים שעטרו את ביתם ולרוע המזל, היכה בה הברק.

כעבור מספר דקות מלכששבה להכרתה ,סיננה מפיה 'כוס אמ אמ אמק'.

ומאז ועד היום, חיים בני הבית, טוידלדוקטן, טוידלדו גדול טוידלדו אמא וטודילדו אבא, כאשר אמא   טוידלדו חיה כנסיכה, עד עצם היום הזה.

סוף!!!

אולי גם יעניין אותך לכתוב:

עצמאות אימהית מהי?/ אילנה איצקוביץ'

עצמאות בבחירה להיות האמא שאני/ עפרי זוטא

מה אפשר לעשות כשהצרכים של הילד מתנגשים עם הצרכים שלך ? / ליטל גרין

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

'הכנה ללידה'- יש באמת חיה כזאת?

מאת : דנית צור אלמוג

15 במרץ 201110 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

* לידה היא טקס מעבר מהותי ולא אירוע רפואי (גם כאשר טיפול רפואי הוא חלק ממנה).
* מהותה של הכנה ללידה היא תהליך גילוי עצמי, ולא איסוף של מידע מיילדותי.
* הכנה ללידה היא תהליך מתפתח ומתמשך (עבור הורים ומדריכות כאחד), ולא תבנית אחידה של מידע ושל טכניקות לימוד.

הלידה כפי שחוויתי אותה

מאת : אהלה מוזיקנט

24 ביוני 20114 תגובות

מתוך יצירה נשית

ציור הלידה כפי שחוויתי אותה: כואבת, ברוטלית, רוחצת בדם.
בלי התייפיפות, תחושה ראשונית, שבה כאב האמהות "נשפך" מקרבי.
הציור היווה חלק מהריפוי וההתמרה לסיטואציה שנחוותה כקשה.

הדרך לאמהות שלי….

מאת : קרן פתאל-ינאי

25 ביוני 20133 תגובות

מתוך הריון

והרופא המקסים אומר לי, כנראה שיש לך "אנדומטריוזיס".

"אנדומטריוזיס: היא מחלה גינקולוגית, אשר בה ניתן למצוא תאי רירית רחם (אנדומטריום) מחוץ לרחם, באזורים שונים בגוף. האזורים הנפוצים ביותר בהם ניתן למצוא את רירית הרחם הם איברי הרבייה והאגן. כמו כן ניתן לעתים למצוא נגעי רירית רחם באיברים הקרובים לאברי הרבייה, כגון: שלפוחית השתן, הרקטום והמעיים ובמקרים נדירים מאוד אף בריאות או במוח". (ויקפדיה)

מכאן ועד היותי אמא הדרך ארוכה כאובה עצובה מעצבנת מייאשת מכעיסה מבודדת ומתהפכת למעצימה מרגשת מלטפת מכילה אוהבת משמחת ומאושרת.
נשלחתי למחלקה בתל השומר אשר מתמחה במחלה הזו, לא הסכמתי לקבל את הבשורה הראשונה שאני צריכה לעבור ניתוח בכדי לנקות את הציסטות ומה שעוד יש שם….

נלחמתי בהחלטה הזו שנתיים.