השואה בראי אחר, ראי האִמהות שבי

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

7 באפריל 2013 | 2 תגובות

מתוך לכל אמא, מלחמה וימי אבל לאומיים

 מחשבותיי נעות, גולשות, עפות

לתקופה ההיא

{בה עוד לא הייתי כלל בתכנון להגיע לעולם}

מקריאת הספרים,

משמיעת הסיפורים,

מראיית הסרטים,

משמיעת השירים,

ותוהה איך אמא יכלה לחיות אם הידיעה שרצחו את ילדיה,

תינוקות שרצו לאכול או לינוק ואין אין אוכל,

מה עושים ? כמה הזוועה בלתי נתפסת.

חושבת עלי …

איך לא הייתי מסוגלת לחיות ,

להקים חיים חדשים בארץ אחרת

הקושי עצום ,

הכאב קורע את הלב וחוצב מחילות של תהום,

אך גאה בכך שהיהודים ששרדו הצליחו להגיע לארץ ישראל ולהקים משפחה ולחיות במדינה

ובכך הם ניצחו , ניצחו את הנאצים….

כי שרדו והקימו חיים חדשים והמשיכו את הדור ….

ציטוט:

"כשהאדם כותב על השואה, הוא לא כותב את המילים. הוא נלחם במילים. כי אין מילים לתאר את מה שהקרבנות הרגישו כאשר המוות היה הנורמה והחיים היו נס." ~ אלי ויזל {אינטלקטואל וסופר יהודי ניצול השואה, חתן פרס נובל לשלום. עוסק בפעילויות חינוכיות להנצחת זכר השואה ומניעת התרחשותה שנית.}

לבלוג שלי- החיים בטרנינג

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

2 תגובות ל- “השואה בראי אחר, ראי האִמהות שבי”

  1. חגית הגיב:

    אני חושבת על דודים שלי ושכנים שידעתי שהייתה להם משפחה וגם אביה של חמותי עליו השלום. צריך תעצומות נפש אדירות כדי לעשות זאת. גאה בהוריי ז"ל ששרדו את התופת בגיל כה צעיר והביאו חמש בנות – ביניהן אני בת הזקונים. בזכותם קמה המדינה והוקמה המשפחה שלנו. חשוב באמת לזכור ולברך על הכוחות שהעניקו לנו חיים.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

וירוס – מי אמר אני ולא קיבל ?

מאת : ליטל אוהב ציון

20 בינואר 2011תגובה אחת

מתוך העיקר הבריאות, לכל אמא

שבועיים חלפו, החופש הגדול הסתיים ואיתו גם הוירוסים, איזה כיף סוף סוף אוכל לנוח קצת, להתפנק במספרה, קצת פדיקור מניקור ואולי אפילו איזה עיסוי….

אבל מה? נחשו מי בא לבקר אותי….

אז מי אמר וירוס ולא קיבל ?!

האם ההנקה היא לא חלום האמהות שלי ?

מאת : אוסי הורביץ

8 בדצמבר 20113 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

בלידה הראשונה לא הצלחתי להניק. בתוך כל סבך הרגשות בהן "שחיתי" אי ההנקה שנחשבה בעיני מהות האמהות (איזו שטות!) הפילה אותי עמוק יותר מהמקום בו עמדתי אז לתוך הדיכאון שאחרי הלידה.

אמא טובה יותר

מאת : אמא אחת

30 ביולי 20126 תגובות

מתוך אחרי לידה

לפעמים אני מרגישה שמגיעה לו אמא יותר טובה ממני.

אמא יותר סבלנית. אמא שיותר אוהבת להקריא סיפור או לקחת לגינה למרות שחם. אמא שלא צריכה לא פעם ולא פעמים לעצור את עצמה לפני שהיא מרגישה בתוכה את הצורך להתפרץ או להתעצבן או לאבד שליטה. ולפעמים גם מאבדת שליטה.

לפעמים אני מפנטזת שאני לא צריכה יותר כלום. פשוט כלום רק להיות אני עצמי. בלי להעמיד לעצמי איזה רף של אמא שהייתי רוצה להיות. בלי רגשות אשמה כשאני כמובן לא מגיעה לרף של זה, או של אחרות שאני רואה סביבי. בלי לנסות לתמרן כל הזמן בין הצרכים שלי לשלו. כמה זה קשה.