ועכשיו לכתוב

מאת : הדר צפריר-ריגר

11 באפריל 2013 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא, מה עם הצרכים שלי?

 

ועכשיו לכתוב לכתוב לכתוב לכתוב לא להפסיק לכתוב
ולהבין שאני נחנקת
שהדמעות לא מספיקות כדי לכסות על האבנים שבבטן
כל המילים שלי רוצות לירוק החוצה את כל החיים שלי.
יש לי תחושה שככה שנים יכולות לחלוף בלעדיי, בלי זה, בלי הכרה.
אני עכשיו נלפתת,
הכביסה הכלים הרצפה
אני עכשיו.

במקום לכתוב אני אוכלת ורעב עקשן, טירופי, מתנפל .
אני שוקעת במלמולי המסך, חושבת ללא הרף על מה יכול היה להיות.
מטילה עצמי בכוח לתוך אהבתן הרכה של הכלבה והילדה, כאילו רק שם אני מסוגלת להימצא.
מאפשרת לעצמי להישמט מן הסדקים.

במקום לכתוב אני מכינה עוגת ענבים.
הילדה ישנה, אני מנסה לכתוב ובמקום לחדור פנימה אני כותבת על עוגת ענבים.
במקום לפרוט את נימי נשמתי , אני מתיישבת מול הטלוויזיה עם קערת קורנפלקס.
איפה אני יכולה להתחיל? והגוף שלי עוד שזור בגוף שלה, עדיין אני לא מסוגלת לפתוח משהו בפני עצמו. בפני עצמי.

במקום לכתוב אני מנקה. עומדת ושוטפת ידיים. שוטפת ידיים. שוטפת ידיים. המים שיורדים אל הכיור שקופים, אבל אני עכורה.
עדיין לא מעבדת את חלקיקי האושר, הטירוף, אי הוודאות.
אני נעה ונדה על לוחות טקטוניים נרגשים, רגע מתייצבת ומנשקת לראשה האפרוחי,
רגע מאבדת אחיזה ומתייפחת.

זר לא יבין זאת. אין בי כבר מקום לשתיקת כל כך הרבה מילים.

 

הדר צפריר-ריגר היא משוררת ואימא לתינוקת נפלאה בת שנה וארבעה חודשים

 

 

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

דרך הכתיבה/ לימור לוי אוסמי

ועכשיו לכתוב/ הדר צפריר ריגר

מה אפשר לעשות כשהצרכים של הילד מתנגשים עם הצרכים שלך? / ליטל גרין

ואיפה אני בתוך האמהות? / ליטל גרין

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

 

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אני מצטערת שתינוק מדהים כמוך קיבל אמא כמוני…

מאת : הכי אמיתית

5 ביוני 201120 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, רגשות אשם אחרי לידה

ילד שלי….
אני רוצה לבקש ממך סליחה.
אני רוצה לצרוח שאני מצטערת!!!!
אני מצטערת שתינוק מדהים כמוך, יפה כמוך, רגיש כמוך, עדין כמוך, קיבל אמא כמוני…

עוברים יקרים שלי

מאת : ענבר

15 בספטמבר 201211 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

עוברים יקרים שלי!

אני כל כך מנסה לא לחשוב עליכם בכלל.. ולא הולך לי..
הוחזרתם אליי, לגופי, בסוף תהליך מייגע של הפריה חוץ גופית שנמשך חצי שנה תמימה, לפני 8 ימים מלאים. ארבעתכם. שאלתי את הרופא מה טיב העוברים שלי, והוא אמר שאף אחד מכם לא מושלם. אז מה? גם הוא לא! אני מחייכת לעצמי.. מנסה לשבור לעצמי את המועקה המחשבתית שלי, הבודדת הזו, בקצת הומור עצמי. קשה לי.

לקראת לידת בית: הרגע מתקרב

מאת : שירה דרוקר

17 באפריל 20114 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אני מרגישה את התנועות שלה בבטן, הן הופכות להיות תנועות של אי נוחות, כאילו היא אומרת: "אוףףף… תנו קצת לשחרר את הרגליים… צפוף כאן!!!", היא דוחפת עם הרגליים והגב שלה נלחץ לעומת הבטן שלי, טוסיק קטן בולט החוצה מהצד… ואני מבינה שזאת תינוקת בגודל אמיתי, אחד לאחד, שנמצאת כרגע בפנים, אבל יכולה באותה מידה לחיות גם בחוץ, וזה מדהים אותי.