ועכשיו לכתוב

מאת : הדר צפריר-ריגר

11 באפריל 2013 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא, מה עם הצרכים שלי?

 

ועכשיו לכתוב לכתוב לכתוב לכתוב לא להפסיק לכתוב
ולהבין שאני נחנקת
שהדמעות לא מספיקות כדי לכסות על האבנים שבבטן
כל המילים שלי רוצות לירוק החוצה את כל החיים שלי.
יש לי תחושה שככה שנים יכולות לחלוף בלעדיי, בלי זה, בלי הכרה.
אני עכשיו נלפתת,
הכביסה הכלים הרצפה
אני עכשיו.

במקום לכתוב אני אוכלת ורעב עקשן, טירופי, מתנפל .
אני שוקעת במלמולי המסך, חושבת ללא הרף על מה יכול היה להיות.
מטילה עצמי בכוח לתוך אהבתן הרכה של הכלבה והילדה, כאילו רק שם אני מסוגלת להימצא.
מאפשרת לעצמי להישמט מן הסדקים.

במקום לכתוב אני מכינה עוגת ענבים.
הילדה ישנה, אני מנסה לכתוב ובמקום לחדור פנימה אני כותבת על עוגת ענבים.
במקום לפרוט את נימי נשמתי , אני מתיישבת מול הטלוויזיה עם קערת קורנפלקס.
איפה אני יכולה להתחיל? והגוף שלי עוד שזור בגוף שלה, עדיין אני לא מסוגלת לפתוח משהו בפני עצמו. בפני עצמי.

במקום לכתוב אני מנקה. עומדת ושוטפת ידיים. שוטפת ידיים. שוטפת ידיים. המים שיורדים אל הכיור שקופים, אבל אני עכורה.
עדיין לא מעבדת את חלקיקי האושר, הטירוף, אי הוודאות.
אני נעה ונדה על לוחות טקטוניים נרגשים, רגע מתייצבת ומנשקת לראשה האפרוחי,
רגע מאבדת אחיזה ומתייפחת.

זר לא יבין זאת. אין בי כבר מקום לשתיקת כל כך הרבה מילים.

 

הדר צפריר-ריגר היא משוררת ואימא לתינוקת נפלאה בת שנה וארבעה חודשים

 

 

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

דרך הכתיבה/ לימור לוי אוסמי

ועכשיו לכתוב/ הדר צפריר ריגר

מה אפשר לעשות כשהצרכים של הילד מתנגשים עם הצרכים שלך? / ליטל גרין

ואיפה אני בתוך האמהות? / ליטל גרין

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

 

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

כנס גניקולוגיה ללא נוכחות נשים. הסוף ?

מאת : לימור לוי אוסמי

8 בינואר 20128 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

שבוע שעבר נודע לי כי עומד להתקיים ב 11.01.2012 (יום ד' הקרוב) כנס גניקולוגיה והלכה מטעם מכון פוע"ה ושנשים אינן רשאיות להרצות בו מטעמי 'צניעות'.
ההסבר שלהם לבחירה זו ניתן בדף הפייסבוק שלהם בלשון זו: "…כידוע המכון עוסק בנושאים שהצנעה יפה להם וכן משרת את כל החוגים בארץ ובעולם , על כן המכון לקח על עצמו להתאים את שרותיו לכל החוגים ועל כן נשים לא מופיעות בפני גברים בכנס. זאת ועוד מאחר ומדובר בנושאים שהצנעה יפה להם לא יתכן שנשים ידברו על כך בפני גברים…"

גיל שנתיים

מאת : הכי אמיתית

14 ביולי 20123 תגובות

מתוך לכל אמא, רגשות אשם

שנתיים.

גיל שאני שומעת כל כך הרבה אודותיו…..

הצבת גבולות, גמילה, בחינת אזור ומותר וכדומה… נשמע כיף….

מודה שיש לי בעיה.

תחילת הדרך שלי כאמא היתה קשה…והיום אני נמצאת במקום שנהנה ואוהב את האמהות ומאוהב בנסיך היפה שלי, אבל זה לעיתים מלווה בהרגשה כבדה של רגשות אשם. רגשות אשם על זה שלא שידרתי לו מספיק אהבה בהתחלה, רגשות אשם על זה שהיה לי כל כך קשה, רגשות אשם על זה שכל כך לא נהניתי מסטטוס ה"אמא"….

ושק רגשות האשם הזה מקשה עליי לעיתים בהצבת גבולות, מקשה עליי ביכולת להרפות ולתת לילד להתמודד.

כאן מכבדים את חופש ההנקה

מאת : לימור לוי אוסמי

7 באפריל 20140 תגובות

מתוך הנקה

הרתיח אותנו הרעיון שנשים מעדיפות להישאר בבית מאשר להניק במרחב הציבורי, רק בגלל תגובות הציבור. לטעמנו זו בדיוק הדרת נשים, יותר מכל קווי המהדרין, והחזרת האשה לתפקידה המסורתי בבית – מגדלת את הילדים.
לכן פתחנו עמוד פייסבוק בשם "חופש ההנקה", ותכננו מדבקה שתופץ בבתי עסק המכבדים את חופש ההנקה.