נפל לי

מאת : לי-את דנקר

11 באפריל 2013 | 2 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

אני רוצה לדבר איתכן על דברים שנופלים

נופלים מהגוף,

נופלים במדרגות,

נופלים מבושה

נופלים מחולשה

נופלים מבלי שהספיקו לסגור מעגל

או סוגרים מעגל תוך כדי נפילה

סוגרים את השער

סוגרים מחשבה

סוגרים חלום

סוגרים את הלב

סוגרים בריקנות שאין לה הופכין

ופותחים חלל גדול ומצפה במקומו

פותחים את שק הדמעות

פותחים מגירות ישנות

פותחים את העין השלישית

פותחים את הלב

ומוצאים סיבה להתחיל מחדש

להשלים עם הגוף כדי שירצה שוב לא ליפול

או להפיל ובמקום, יפלל ויהלל וירפא ויקבל.

אני רוצה לדבר איתכן על דברים שנופלים למרות שהיו שם רק 4, 8, 12 או קצת יותר שבועות.

אבל אין לי באמת מה לומר לכן ואני לא באמת מבינה בנפילות שאינן באחריותי.

אבל אני רוצה לחבק אתכן ולומר לכן שאני יודעת שכואב לאבד גם כלא נופלים דברים מגובה רב.

ולהוסיף שזה פוצע את שני הצדדים, למרות שרק אחד מהם באמת יכול לדבר.

שמי לי-את דנקר ואני מאמנת אישית לחשיבה יצירתית ופזמונאית. פרטנית ובקבוצה.

נושאים קשורים :

2 תגובות ל- “נפל לי”

  1. הילה הגיב:

    ויש את חלקת הנפילים. עוברים שמתו טרם זמנם, תינוקות שמתו ברחם אימם או מחוצה לו. נפילים. ככה קוראים להם ביהדות. ואין להם שם או זהות או שייכות. נפילים.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אשמה מעבר לפינה

מאת : אמא מתגרשת

30 במאי 20152 תגובות

מתוך זוגיות, לכל אמא, רגשות אשם

בשנה האחרונה נכנס לחיינו סטטוס חדש, אנחנו המשפחה המתפרקת. כן. אנחנו. בכל פעם שצריכה לומר זאת למישהו, קרוב, רחוק, רגיש יותר או פחות, מרגישה כאילו אני נאלצת לצאת מארון כלשהו, ובכל פעם זה עוד מכה בי בתדהמה. המשפחה שלנו כבר לא. היא בדרך להיות משהו אחר, לא ידוע, אבל כבר לא. כשהפרידה נעשתה עובדה ביקשתי לעצמי כמה משאלות, ואחת מהן הייתה, לנסות לאפשר לילדים לעבור את זה בטוב, ככל הניתן, להישרט באופן הכי מעודן שניתן, אם ניתן. ואם זה רק תלוי בי.

כרוניקה של אשמה בעקבות הלידה

מאת : אמא אשמה

6 בפברואר 20116 תגובות

מתוך אחרי לידה, ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

עברו כמעט 3 שנים מאז הלידה של בני הבכור, לידה שלצערי כללה כל סיבוך אפשרי, הייתה ארוכה, מתישה, מפחידה, טראומתית והסתימה בניתוח קיסרי חירום בהרדמה מלאה.

בשנים שעברו מאז הפכתי שוב ושוב בראשי את השתלשלות האירועים ובדקתי מה יכולתי לעשות אחרת, מתוך ההבנה שאת שנעשה אין להשיב ומתוך מידה נכבדת של חמלה כלפי עצמי בהקשר של מאורעות אותו היום

היונקת המושפלת | לקראת הריון

מאת : שרית ב.

31 במרץ 20130 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

אני מורדת ומסרבת. והגוף שלי לא רוצה, ומוחי משבית לי את השחלות. וכל העולם יכול להתפוצץ, אבל אני נועדתי לחיים אנוכיים של טיולים מיותרים, שינה מאוחרת, שקט ורוגע. אין ילדים צורחים לגדל, שום ילד לא יאכזב אותי בגיל מאוחר יותר, או ישלח אותי לבית אבות בניגוד לרצוני. אני לא יכולה לגרום לזה לקרות כי זה משהו שפשוט קורה, ואת לא יכולה לעשות את זה.