נשים מדברות אמהוּת

4 תגובות ל- “עוגת השוקולד הראשונה שלי כאמא”

1. מיכי הגיב:

   23/04/2013 בשעה 11:05

   אמא יקרה
   ממש ריגשת אותי, גם אני מאוד התרגשתי כשהכנתי את העוגה הראשונה ליום ההולדת של בני
   וכשגדל קצת ועד עכשיו אנחנו נהנים מרגעי היחד שלנו במטבח
   יש משהו כל כך מרגש בעיניו בעשייה , שהוא מכניס את החומרים השונים ויוצא מזה נוזל מתוק שאמא מרשה ללקק
   מאוד הזדהתי איתך, ומזל טוב ליום ההולדת!
   מיכי

   הגב
   • אמא הגיב:

     11/06/2013 בשעה 14:41

     וואו, עבר המון זמן מאז שכתבתי
     ולא ראיתי שמישהי הגיבה.
     נכנסתי כעת במקרה לראות ואני מאד מתרגשת מתגובתך מיכי
     תודה

     הגב
2. ענבל ליבוביץ' הגיב:

   23/04/2013 בשעה 12:29

   וואו. כאילו כתבת אותי. לפני חודשיים הכנתי לבת שלי את עוגת יום ההולדת הראשונה שלה. היא בכלל לא אכלה ממנה, ולא באמת הבינה על מה המהומה. אבל אני כל כך התרגשתי. כל כך השתדלתי. פוסט כאילו כל כך פשוט, אבל העלה לי דמעות בגרון. תודה:)

   הגב
   • אמא הגיב:

     11/06/2013 בשעה 14:42

     ענבל,
     תודה. מרגישה את הדמעות שלך. גם אצלי .
     התרגשתי על תגובתך.

     הגב

השאירי תגובה

שם מלא (חובה)

דוא"ל (לא יפורסם באתר) (חובה)

אתר

מחכה לך

מתוך הריון, יומן הריון

יפה שלי, זהו – הפרידה קרובה, והפגישה בינינו גם. עצב מהול בשמחה. עצב על כך שיותר לא ארגיש אותך ברחמי, רק רק שלי. שמחה גדולה וציפייה ענקית, לראות אותך, להריח, לחבק, לתת חום שונה מברחם. לעטוף אותך בידיי, להניק ולהזין אותך. היה לי ברור שהלידה הזו תתחיל כשתיים שקדמו לה – צירים שמתחילים ודי מהר […]

נהייתי אמא- זה המהפך הגדול בחיים שלי

מתוך אחרי לידה, לכל אמא, מה עם הצרכים שלי?, קושי אחרי לידה, קושי באמהות

לא היה לי דיכאון אחרי לידה. אבל לדעתי הייתי ממש על הסף.

לא ידעתי למה אני נכנסת. שום דבר לא הכין אותי לזה. בעיקר אמרו לי לפני הלידה- תשני כמה שיותר. אז הכינו אותי ללילות ללא שינה. אבל מה עם כל השאר ??? תינוק חדש זו חוויה כ"כ ממלאת, ומכילה כל רגש אפשרי במנעד הרגשות…אשר הופכת אותי פתאום מאישה עם כל הצרכים שלה- לאמא.

קודם כל זה צרכי התינוק. אוכל, חיתולים, אמבטיות, חיסונים, רופאים, כביסות, עגלה, סלקל.

"קיבלתי את החרדה מאמא שלי, קח אותה ממני"

מתוך אחרי לידה, פחדים וחרדות אחרי לידה

רבים וטובים ממני אמרו לא פעם, שכאשר נולדת אמא, נולדת גם זהות חדשה. מה שנכון נכון. לפני שש וחצי שנים אני נולדתי בפעם הראשונה, כשגאיה יצאה אל אוויר העולם, ולפני שנה ועשרה חודשים (כמעט) נולדתי שוב, במתכונת קצת אחרת, כשגפן הצטרפה לשורותינו.

כולם כבר מדברים על הקושי שמתלווה לאימהות, על הלילות הלבנים, הימים אפופי אופוריה שמהולה בעצבות, שעמום, שמחה, התרגשות, חוויות, אולי קצת דיכאונות וגם טוטאליות מסורה להדגשת החזון – איך אוכל להיות האמא המושלמת?

אני לא המצאתי את האמירה שאמא טובה היא אמא שטוב לה, ובכל זאת, אימצתי חזק לחיקי את הידיעה, מנסה בכל פעם כשעולה לו חצי קושי, להיזכר בה.