הרבה חושבות שסיבה מספר אחת לתנודתיות ולקושי הרגשי שנשים אחרי לידה חוות, הם הורמונים אחרי לידה (תנודות הורמונליות), אבל לא כך הדבר.

כאבים רגשיים של נשים בתקופה שאחרי הלידה, הם לא רק תוצאה של שינויים הורמונליים, כפי שנהוג לחשוב, אלא הם חלק בלתי נפרד מהתנאים שחלק מנשים נמצאות בהן בחודשים שאחרי לידה:
* חוסר שינה,
* היעדר תמיכה רגשית ופיסית,
* כאבים גופניים,
* זוגיות לא מספיק תומכת ושותפה,
* בידוד חברתי
* שעות של נוכחות לבכי של תינוק/ת
*מידת הבכי של התינוק/ת

עצבות, תסכול, כעס, אכזבה, ייאוש, חוסר תקווה, פחדים, שעולים אצל נשים אחרי לידה, לא מגיעים רק בגלל הורמונים אחרי לידה. כאבים רגשיים הם חלק מהתקופה של אחרי לידה, שמאופיינת בעליות וירידות רגשיות ומפגש עוצמתי עם רגשות לא מוכרים.

מה שהרבה נשים לא יודעות זה שכשנשים לא ישנות בלילה, לא אוכלות או נמצאות לבד בבית, אז עוצמת הרגשות שלהן עולה, וקשה להן הרבה יותר. זה לא סתם שנשים מרגישות רע אחרי הלידה, יש לזה סיבה אמיתית והיא לאו דווקא הורמונים.

המצב הרגשי קשור לתנאי החיים של האישה

קשה להבין ולהפנים שיש קשר בין חוסר השינה בלילה, השעות שנמצאות לבד, זה שאין להן עם מי לדבר, לבין העצבות, הייאוש והתסכול שנשים מרגישות אחרי הלידה.

כשאישה מרגישה עצב עמוק וקיומי, כשהיא מפחדת מהתינוק שלה, כשהיא מתחרטת על זה שהיא הפכה לאמא או מרגישה אשמה על זה שהיא לא אמא טובה מספיק, היא לא מרגישה שזה קשור לשעות השינה שלה בלילה או לזה שהיא לבד לאורך היום.

הרגשות האלה כל כך לא מוכרות לה, זרות, מפחידות, מוזרות, שהרבה יותר הגיוני לה ולסביבה שלה להגיד- "אה, זה ההורמונים", קצת כמו שאומרים לנשים לפני זמן הדימום החודשי. אבל מחקרים והמציאות מוכיחה שהרגשות הקשים לרוב לא מגיעים 'סתם' וגם לאו דווקא בגלל ההורמונים, אלא הרבה פעמים קשורים לתנאים שבה אישה נמצאת אחרי הלידה.

כשאישה זכתה בתינוק שישן טוב בלילה, כשבן הזוג שלה שותף להורות והזוגיות שלה טובה, כשהתינוק לא בוכה הרבה לאורך היום, כשיש לאישה עם מי לדבר על מה שהיא מרגישה, כשיש לאישה תמיכה ועזרה לאורך היום, יש יותר סיכוי שהיא תעבור את התקופה בטוב ושהרגשות יהיו פחו עוצמתיים וקשים.

בניגוד להורמונים אחרי לידה, יש מה לעשות

בניגוד להורמונים אחרי לידה, עליהם אין שליטה, את התנאים אפשר לבדוק ולשפר, ועדיף להיות בתשומת לב לזה כבר משלב תכנון ההריון, למשל, אפשר לבדוק:
* שותפות של בן הזוג לאורך היום והלילה.
* עזרה מהמשפחה לאורך היום או בתשלום.
* הפחתה ממטלות הבית.
* לבדוק מה אפשר לעשות כדי לישון ברצף בלילה.
* לבדוק עם מי אפשר לדבר, כדי לפרוק רגשות.
* לדאוג לתקציב שיופנה לתמיכה ברווחה הנפשית של האמא.
* ליווי רגשי מקצועי.

ועוד.

נקודת המוצא יכולה להיות: תנאים טובים, מעלים את הסיכוי לבריאות נפשית.

נקודת המוצא הזאת יכולה לדרבן את המשפחה לדאוג לאמא אחרי לידה, לרפד אותה רגשית, ובכך להקטין את הסיכון לחרדות ודיכאון אחרי לידה, ולעוצמות רגשיות קשות ולא נעימות.

להפנים שיש מה לעשות, ושככל שלאמא יהיו תנאים טובים יותר – מבחינה פיסית ורגשית, כך יש סיכוי גבוה יותר שהיא תהיה מאוזנת מבחינה רגשית.

לדאוג לעצמך זה לא פינוק, זו חובה

עדיין המודעות בישראל לרווחה הנפשית של אישה אחרי לידה לא גבוהה מספיק, ויש לכך מחירים. נשים מרגישות בושה ואשמה על כך שהן דואגות לעצמן, במקום להרגיש גאווה, מה שמקטין את הסיכוי לכך, ולכן חשוב לי לכתוב.

גם אם המשפחה המורחבת לא מודעת או לא תומכת, גם אם הסביבה הקרובה חושבת שזה פינוק, אני מעודדת אותך לדאוג לעצמך, ובכך גם לדאוג לתינוק או התינוקת שלך. כשאת דואגת לעצמך, התינוק או התינוקת שלך מרוויחים אמא חזקה, שמחה, בטוחה בעצמה, ששמחה יותר להיות איתם.

התקופה שאחרי הלידה גם ככה מורכבת ומאתגרת, לכן השאלה היא – איך להפחית עומס? איפה אפשר להיטיב? איך אפשר לעזור לך? מתוך הנחה שהפחתת העומס והגדלת המנוחה והנשימה, משפיעים באופן חיובי על המצב הרגשי.

אם נמשיך להניח שהמצב הרגשי הוא רק בגלל הורמונים אחרי לידה, אז לא תהיה מוטיבציה לשנות את המציאות. אנחנו לא רוצות בכך. אנחנו רוצות נשים שמרגישות טוב ומסוגלות, שמרגישות שהן יכולות להתמודד עם קשיי התקופה, כי הן מוחזקות, עטופות, שמורות, נראות.

שיפור התנאים אולי לא יהפוך את התקופה שאחרי הלידה לנוצצת, כזאת שעם פרפרים ולבבות מרחפים, אבל הוא יוכל לחזק אותך. קצת יותר עזרה, קצת יותר תמיכה, זה לא מותרות וזה לא פינוק. לא כולן התברכו במשפחה עוטפת ונוכחת, וכשאין אותה, אז רצוי לבדוק מה הדברים האחרים שאפשר לעשות כדי לתמוך באישה, פיסית ורגשית.

לפעמים קשה לדאוג לעצמנו או לבקש עזרה

גם כשיש רצון לשנות את המצב, לפעמים אין ידיעה איפה להתחיל, מה אפשר לעשות, מה האישה צריכה, והכול מרגיש מבולבל ולא ברור. לפעמים יש עזרה ועיטוף מהמשפחה ובן הזוג, ועדיין נשים מרגישות לא טוב מבחינה רגשית. במצבים כאלה, אני ממליצה לפנות לליווי רגשי, אפשר איתי או עם אשת מקצוע אחרת שאת סומכת עליה.

ליווי רגשי יוכל לעזור לך לעשות סדר בבלאגן, לבדוק איזו עזרה את צריכה, מה אפשר לעשות (ומה אי אפשר), ואיך להתמודד עם עניינים רגשיים שלא נפתרו או השתפרו, גם כשיש עזרה מהמשפחה.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

אלו כאבים רגשיים יש בהריון ואחרי לידה ואיך אפשר להימנע מ'סבל עודף'?

עזרה ליולדת: איך אפשר לעזור לאישה אחרי לידה שקשה לה לבקש עזרה?

בשינוי של הגוף אחרי הלידה יש כאב