הפעם אני פונה אליך איש

מאת : לי-את דנקר

19 במאי 2013 | 0 תגובות

מתוך זוגיות אחרי לידה


הפעם אני פונה אליך איש,

זה שסיפרו לו בילדות שגבר זה לא דבר שביר, זה שאמרו לו תבכה אבל כמו גבר, שביקשו ממנו לתקן את הכל רק כי יש לו ביצים ולא כי יש לו את כל הכלים. שאמרו לו, שהוא זה "לאט" והיא זה "מהר", שציפו ממנו להתקדם הלאה גם כשהאופק נראה מתרחק, שלימדו אותו לאכול בפה פתוח את כל העוגה בידיעה שהיא לא נשארת שלמה…

אני פונה אליך כי לי היה אבא מיוחד, שסיפר לי כמעט הכל על הצד שלכם, לכן אני יודעת, שיש בך חצי ממני, חצי שלא תמיד אתה מתחבר אליו, אבל.. כשאתה כן, קורים קסמים (למעט במקרים שאבא שלך הוא הסנדק או צווארון לבן, נו.. שם החצי הזה, מוטב שלא יהיה מוחצן אלא אם כן, אתה בחברת אשת הסוד שלך, שהיא ברוב המקרים לא אשתך/ כן אני רואה הרבה סרטים).

החצי שלך הוא יפה כמוני, רגיש כמוני, חכם (כמעט) כמוני, כריזמטי, רגיש ובעיקר הרמוני כשהוא פוגש בחצי שלי.

החצי שלך יודע לבכות איתי כשאני בוכה וגם לתת לי תחושת הגנה.

החצי שלך, יכול להקשיב, ממקומות שאתה לא רגיל אליהם, מקומות בגבהים משתנים, מה שיגרום לך להפסיק לבהות בי כשאני מדברת על משהו חשוב.

החצי שלך הופך ללוליין בקרקס ויכול לדגדג לי את קצה האגן, בנקודות שהחצי הגברי שלך לא מסוגל לזהות בכלל.

החצי שלך הוא אלוף בבועות סבון שמשנות את הצבע, לעומת הבועה מהחצי הגברי שלא ממש משתנה…

החצי שלך מסתדר עם אמא שלי יותר טוב מהחצי שלי בימים של מחזור, גם בימים אפורים אחרים.

החצי שלך יכול להמיס לי את עוגת הגבינה שבלב, יכול לגרום לי להיות הדובדבן שבקצפת.

החצי שלך ביחד עם החצי הגברי, יכולים לשכנע אותי שאתה "אשכרה" מבין על מה שאני מדברת,

אולי זה יגרום לי להפסיק להשתמש בצליל שאתה כל כך שונא : "מממ"

החצי שלך יכול לספר לי הכל, ללא מחסומים, גם אם זה ישמע לצד הגברי שלך רכרוכי, יכול לגלות לי שקשה לך, שלא תמיד אתה יודע, שמלחמות זה מפחיד, שליפול זה כואב ואז אני ארים אותך, עד שתתחזק, כי אני אוהבת את כל הצדדים שבך ומבטיחה לך, שגם אם אין קליטה, תמיד שווה לך לנסות להתחבר… לחצי הנשי שלך.

לי-את דנקר פזמונאית ומאמנת אישית לחשיבה יצירתית, פרטני ובקבוצה.

אתר: www.liatdanker.co.il  אל לי-את דנקר בפייסבוק לחצי כאן

לבלוג שלי

עוד אמהות כותבות:

לדבר איתי/ שיר

מה הצד של האבא בתוך המשבר הזה?/ רות שלו

מה קורה עם גבר אחר מושך את תשומת ליבי?/ אמא אנונימית

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

'אח שלי.. זה אני..' | הא', ב' שבין אחים ועוברים

מאת : לי-את דנקר

18 ביוני 20144 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

למה בעצם להתחיל את התהליך אחרי הלידה כשאפשר להתחיל אותו הרבה לפני, כשלאח או לאחות יש עוד כמה חודשי חסד יקרי ערך איתך, או אם זו לך הלידה שלישית אז כמה חודשים לפני שיופר האיזון מחדש וכולם יהיו עסוקים ב"להתרגל" ו"לתרגל" סטטוס חדש.

לחזור לעבודה

מאת : אמא של רעותי

17 במאי 20142 תגובות

מתוך אחרי לידה, חוזרות לעבודה, רגשות אשם

ניסיון לחזור למעגל התעסוקה, גיליתי כמה קשה לתמרן בינך לבין הקריירה שקוראת לי, בין הרצון להגשים את עצמי, להרויח, להיות עצמאית ולא "עוד אישה שבעלה מפרנס אותה" לבין החום המתוק והצמרירי שהוא את. מצאתי את עצמי נסחבת בין ראיונות מתישים, מנסה להתגמש מצד אחד ומצד שני לא לוותר על השהות איתך.

היום פירגנתי לעצמי להיות במקום הראשון !

מאת : שירלי יהלום כהן

25 בפברואר 201113 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

תמיד רציתי ללכת לזה, אבל כל פעם היה תירוץ אחר- אני בעבודה- מה אני לא אקח יום חופש, הילד חוזר מוקדם מבית הספר ואני לא אספיק לקחת אותו, אין מטפלת, אני לא אבקש מהסבתא שתבוא במיוחד בשביל זה, לקחת תינוק לקולנוע זה לא אידיאלי כי יש רעש חזק, הוא בטוח יבכה, אני גם כך אצטרך להוציא אותו מהאולם, וחוץ מזה יש המון מחלות במקום סגור ועוד מיליון תירוצים !