שבועות והנפת תינוקות

מאת :

17 במאי 2013 | 2 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

 

כל שנה בחג השבועות מתקיים טקס הנפת התינוקות כחלק ממסורת הבאת הביכורים במושב. כל שנה אני שמחה בשביל אחרים אך, גם אחוזת קנאה בהורים שעולים לבמה ומציגים בגאווה את התינוקות החדשים שלהם. כל שנה ליבי מתכווץ ונחמץ עוד קצת. קול מיוסר בתוכי ממשיך ושואל מתי כבר יגיע התור שלנו? מתי אזכה לעלות יחד לבמה עם האיש שאני אוהבת ולצעוק בהתרגשות את שמו הרך של ילדנו, לומר הוא שלנו ואנו נשבעים לגדל אותו ברוח המושב ולתפארת מדינת ישראל.

כל שנה היא תזכורת מכאיבה לאמת המרה, שחלפה עוד שנה במסע הפריון שלנו ואצלנו דבר לא השתנה מזה חמש שנים. כבר שבוע אני מנסה להתחמק מהטקס, אין בכוחי לעמוד בזה שוב. ביקשתי מבעלי שניסע השנה למקום אחר, נתרחק. אפילו החיבוק החם שלו לא הצליח להרגיע את הבכי שבקע ממני ללא התראה. גם אם אברח זה לא יברח ממני.

השנה לעומת שנים קודמות פנתה מנחת הטקס בתחינה מלאת הומור וחן לקהל שהתאסף ואמרה: "השנה, היבול היה דל, אנא עשו מאמץ קטן, זה לא פותר אף אחד מכם". ואני חשבתי לעצמי 'לו רק ידעה. כמה מאמץ גדול נדרש מאיתנו, כמה שנים מלאות בציפייה שבורה, בהמתנה מורטת עצבים, בחוסר אונים, בכאב פיזי ונפשי שלא נגמר'. כאב צורב שהולך ומתעצם. שמחת החג, העגלות, ריח החציר והשירים הצליחו להשכיח במעט את העצב. אספתי את עצמי, חייכתי, רקדתי ולחשתי לבעלי: "בשנה הבאה זה יקרה לנו".

מאי 2013

אולי גם יעניין אותך:

למרות כל הידע, לא ידעתי מספיק/ שרית ב.

ההריון יגיע גם אם לא תירגעי/ גלית שושן

כמה רחוק את מוכנה ללכת/ מאירה ברנע גולדברג

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

2 תגובות ל- “שבועות והנפת תינוקות”

  1. מיכי הגיב:

    יקרה
    מאחלת לך שבשנה הבאה תהיו שם בעצמכם
    בהצלחה!

  2. סלעית פרידמן הגיב:

    וואו, לרגע תהיתי אם אני זאת שכתבה את זה בשנת 2013…
    זאת בדיוק היתה התחושה שלי, מילה במילה.
    בכל אופן, מאז, כבר הנפנו את התינוקת המתוקה שלנו בשבועות במושב,
    (אחרי שבהחלט הברזתי באחת השנים, כי הבנתי שאני צריכה להיות איפה שטוב לי)
    ואני מקווה ומאמינה שגם את ב"ה.

    חיבוק גדול

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אני מרגישה רחוקה מעצמי, מ'האני' שלי | אחרי לידה

מאת : הכי אמיתית

27 במרץ 20112 תגובות

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?

מה כל כך קשה לי. אני מרגישה כל כך רחוקה מה"אני" שלי, רחוקה מעצמי, מאותה אחת שאני מכירה, שטוב לי וכיף לי איתה.
"אני" היא אחת שרגילה להרגיש טוב בעור של עצמה, רגילה להרגיש טוב עם המראה שלה, לאהוב את מי שהיא רואה במראה, והבחורה שכרגע נמצאת פה היא אחת עם וקוקו עבועגילה בקליפס, טריינינג מגעיל ולא כל יום יוצא לה להתקלח….

פגייה

מאת : פאני בן ברוך

1 בנובמבר 201116 תגובות

מתוך אחרי לידה, מחלקת יולדות, קוראות לשינוי, תחושות מגוונות אחרי לידה

שלום, קוראים לי פאני בן ברוך ואני אימא לפגית, כיום בת שנתיים וחצי בשם נוגה, שהיא אחת מבין תאומות שנולדה בשבוע 23+5 ימים ובמשקל 490 גרם בלבד.

אני כותבת משום שאני רוצה להוציא לאור באופן יותר ציבורי את מה שאני רוצה כבר המון זמן להפיץ, במיוחד כתגובה לכתבה מאתר עיתון "הארץ", שם פירסמו כתבה העוסקת בשיפור צורכיהם של הורים לפגים במחלקות המיוחדות לטיפול בילוד בפגיות בבתי החולים בארץ, ונרשם שם שצרכים כמו היקשרות ראשונית עם הילוד לא התאפשר והאימהות הרגישו ריחוק ותחושה שההיקשרות הראשונית עם ילדיהם הפגים נפגם ולא התקיים כלל.

מה הקשר בין השריפה בכרמל לאמהות אחרי לידה ?

מאת : שלומית ארד

7 בדצמבר 20103 תגובות

מתוך אחרי לידה, לכל אמא, מלחמה וימי אבל לאומיים, עזרה ודאגה לעצמנו

"מול חבר אמיתי אתה מרשה לעצמך להראות בחולשתך" הרי אי אפשר לדעת מתי תיפול עליך צרה גדולה שתשאיר אותך חסר אונים ותלוי בחסדי אחרים, ומתי יקרה ההפך, ולך תהיה האפשרות להושיט עזרה ולהציל חיים.
נכון שיחסים בין אנשים הם לא בדיוק אותו דבר כמו יחסים בין מדינות. ובכל זאת היה כאן שיעור חשוב:
כמה שתוצאות השריפה חמורות וכואבות, תארו לכם כמה חמור עוד יותר היה יכול להיות לולא בקשת העזרה המיידית.