אחרי לידה,  עזרה עצמית

די, נשברתי…

 

די, נשברתי… אני כותבת עם דמעות בעיניים.. נכון, אני בחרתי להישאר בבית עם שני ילדים קטנים… אבל היום אני רוצה לא לראות אותם לפחות 8 שעות ….

אני "לא עובדת", ויש תחושה שהסביבה גנבה ממני את הזכות להתלונן, איך אני אגיד שאני עייפה כשאני בבית… ? לא משנה שהשני היצורים החמודים, בדרך כלל, לא נותנים מנוחה והעבודות הבית הן בלתי נגמרות… הרי אני "לא עובדת"..

חמותי לא צריכה לעזור לי עם הילדים כי אני "לא עובדת".

הזכות לבקש ולהתלונן נלקח ממני שהתחלתי להישאר בבית ו"לא לעבוד".

…אני עומדת ללדת בקרוב… ולא מוצאת את הכוח ללידה.. לא רואה את עצמי מטפלת בשלושה ילדים קטנים…. אני יודעת, זה נורא, אך הפתרון היחיד שמצאתי הוא לאחל לעצמי יומיים של שמירת הריון … כן, להיות בבית חולים בלי ילדים, רק מסביבי אנשים שיטפלו בי… ואפילו חולמת לקחת איזה ספר טוב… אוכל מוכן, משהי שמחליפה סדינים…. כרגע זה נראה לי ככה מושלם…..

מאחלת לעצמי לחזור לעצמי בקרוב וחבילת קונדומים שיספיקו לתקופה ארוכה…

 

אשמח לעידודים… אני זקוקה למילה טובה.

 

 

עוד אמהות כותבות על עזרה אחרי הלידה ועבודת האמהוּת:

זה לא פינוק זאת הישרדות / סמדר

פוסט פרטום- שיעור  מחתולה / סשה חזנוב

רק עוד משימה אחת ודי / אמא

חונכנו להקריב את עצמנו כאמהות. אסור לנו להתלונן / אמא של שירה

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

10 Comments

  • Avatar

    אלסנדרה

    היי-שולחת לך עידוד וחיבוק
    גם אני בבית 3 שנים ורק עם אחד
    זה מתיש,חוסר ההערכה של הסביבה מפיל
    והרצון לברוח בצרחות מהבית מוכר.
    יכולה רק לעודד שכרגע כשהוא בן 3 אני כבר מפרגנת לי בריחות מאורגנות מהבית ששומרות על שפיותי,מציעה לך למצוא את הנקודות שעושות לך טוב ולתת לעצמך את הרגעים לבד שיחזירו אותך לשפיות,גם במחיר של תשלום על העזרה הזו.

    את לא לבד.

  • Avatar

    אמא

    הי,
    מרגישה את הקושי שלך
    ואת הכאב שלך
    הייתי רוצה עבורך שתתחילי לבקש יותר ולהרגיש שמותר לך לבקש
    מגיע לך את הטוב ביותר

    שתהיה לך לידה קלה.

  • Avatar

    יפעת הרץ

    אהלן,
    הנה.. אני אחת מה"חברה" ואני מעניקה לך בחזרה את הזכות להתלונן שאת מרגישה שנגנבה ממך 🙂
    את נהדרת שאת מביעה קושי ואם טוב לך בכללי להיות בבית את נהדרת שאת עומדת מאחורי הבחירה הזו על אף הקשיים הרבים הגלומים בה
    קל יותר לחזור לעבוד עם בוס/ית בני יותר מ3 ומשכורת ושעות מוגדרות….
    ועכשיו, לחזור לכוחותייך,
    לגיטימציה זה משהו שמגיע אך ורק מבפנים, בחוץ תמיד יהיו כאלו קרובים ורחוקים שיחשבו אחרת.
    את רוצה יום חופש בשבוע? קדימה! תתחילי לארגן לעצמך אחד. תני לעצמך את המתנות שאת רוצה מאחרים והחיים יהיו פשוטים ומלאים יותר
    ועד אז, נשימה עמוקה והרבה הרבה כוחות
    חיבוק
    יפעת

  • Avatar

    יעל גל

    שלום לך אישה יקרה
    זה בטח עוד אחד מהורמוני ההריון המשתוללים שגורמים לך לחוש כך.
    בסה"כ,מנסיון,יש רגעים לא קלים,ובעיקר רגעים של אושר ושמחה.
    אני שולחת לך חיבוק,ובתוך כל הסערה,תנסי כן לקחת פסקי זמן,גם בלי שמירת הריון.להיעזר במשפחה,חברות,בעל,ואם לא,אז בתשלום.איני יודעת בני כמה הילדים,והאם את מתכוונת להכניסם למסגרת,אך תעשי חושבים,ובדקי מה באמת היית רוצה לטובתך ולטובתם.אם תכתבי מאיזה איזור את,אשמח לבוא לסייע לך.

  • Avatar

    אוסי

    שלום לך אמא יקרה ,

    זה מרגיש לי כמו הבדיחה "ואם צובטים אותי לא כואב לי???"
    אני מחזקת את ידיך להתלונן כאהבת נפשך והנה לך המקום אם לא ניתן אחר.

    חיבוק גדול
    אוסי

  • Avatar

    שלי דוד

    כמה אני מבינה אותך…גם אני "לא עובדת" כבר כמה שנים, ונכון, לסביבה קשה לקבל את זה, אבל את יודעת, ברגע שהייתי שלמה לגמרי עם ההחלטה, זה כבר ממש לא עניין אותי מה אחרים חושבים, זו הבעיה שלהם עם עצמם…
    ולמה בכלל הנורמה היא שחייבים לצאת לעבוד ולשלוח את הילדים לידיים אחרות שיטפלו בהם?? מי אמר שיש רק דרך אחת נכונה? בגלל שכולם עושים את זה?
    ילדייך עדיין צעירים אבל מנסיוני עם ילדיי הגדולים יותר, זה פשוט שווה כל רגע שהייתי איתם. עכשיו אני קוטפת את הפירות…
    ומה לעשות עם הקושי הגדול?…לבקש עזרה. גם אם סביבתך הקרובה לא מבינה את הצורך, תנסי למצוא עזרה אפילו בתשלום, אם אפשרי. תשתפי את בעלך, חשוב שהוא יבין מה עובר עליך, אם לך ייגמרו הכוחות גם הוא יהיה בבעיה…
    ודבר אחרון, יש קבוצה בפייסבוק של אמהות מתנדבות שעוזרות לאמהות אחרות, אולי תמצאי שם עזרה. הקבוצה נקראת "תעבירי את זה הלאה"
    שתהיה לך לידה קלה, שולחת חיבוקים וחיזוקים

  • Avatar

    מיככאלה

    אתן מדהימות! תודה- אני יוצאת למסע חדש מחוזקת… אמנם יקח לי כמה ימים לעכל זו הפעם הראשונה שאני שופכת את ליבי- ברור שאני אוהבת את ילדיי ושמחה עם ההחלטה…
    אך כמו בכל דבר לפעמים גם בא ביחד עם קושי גדול… ועד עכשיו הרגשתי שאסור לי להתלונן ולבקש…
    אני מתחילה מסע חדש של עבודה פנימית – לשים פס על אנשים שמנסים לקחת ממני את הזכות הבסיסי להתלונן ולבקש..
    אני מודה לכן ממש!

  • Avatar

    מיטל לס

    שלום לך
    אני ממש מבינה אותך. אני בערך באותו מצב.. רק שלי יש משפחתון אז אני כן עובדת וגם סטודנטית. אני גם מגבעת זאב אבל בעוד חודש עוזבת. הייתי שמחה לעזור אבל אני בעצמי טובעת בחוסר זמן וכוחות. אני מכירה עוד אמא אחת או שתיים שגם הן באותו ראש- להיות עם הילדים בבית ואולי יעזור לך להיות בקשר איתן (גם הן מגבעת זאב). תכתבי לי במייל אם את רוצה את פרטיהן.
    שיהיה בהצלחה! ותזכרי שהכל מאת ה' והכל לטובה! אולי זה בשביל שתלמדי לתת לעצמך יותר ולהרשות לעצמך זמן וחופש מדי פעם- מי מאתנו לא זקוקה לשיעור כזה?..

    • Avatar

      מיככאלה

      הי מיטל!- איזה משמח לשמוע ממשהי מגבעת זאב- האמת שבתחילת שנה סגרתי את המשפחתון שלי בגבע כי ההריון הזה מעלה בי תחושות ודברים אחרים… ונאלצתי לסגור …
      אני ממש אשמח לקבל פרטים על האימהות שאת מדברת עלהן
      תודה רבה לך
      האיימל שלי
      MIKISUTTON@WALLA.COM
      0528084633
      זה המספר שלי
      תודה לך
      ויום נעים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ