לא ככה רציתי להיות, לא כזו אמא

מאת : אמא אנונימית

13 ביוני 2013 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, קושי אחרי לידה

 

פורסם לראשונה בדף פייסבוק של האתר

מתביישת בעצמי.
לא ככה רציתי להיות, לא כזו אמא.
הפכתי לעצבנית, כועסת, מאיימת, מפחידה.
המרירות זולגת ממני.
אני מחליקה, שוקעת, טובעת בתוך בוץ טובעני ולא מסוגלת להתנגד.
לא מגיע להם כזו אמא. לא מגיע לי להיות כזו אמא.
יודעת שאני יכולה להיות הרבה יותר טובה מזה, אבל זה פשוט לא מצליח.
מתוסכלת, פוחדת, מבוהלת, תשושה.
כל דבר דורש כל כך הרבה.
נגמר לי הכוח,
רוצה דממה סביבי,
רוצה לברוח.

עוד אמהות שרוצות להיות אמהות אחרות: 

אני מצטערת שתינוק מדהים כמוך קיבל אמא כמוני… / הכי אמיתית

איזו מין אמא אני שלאחרונה רוצה רק שקט / ענת

אולי לעולם לא אהיה האישה ש.. / תניה תוויל

 

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים בפייסבוק  ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איך להתמודד עם האכזבה מבן הזוג אחרי הלידה ?

מאת : אורית כרמי ארואטי, מטפלת משפחתית וזוגית

25 בינואר 20110 תגובות

מתוך אחרי לידה, זוגיות אחרי לידה, מקצועניות מדברות

לפני הלידה יש לכל אחד מבני הזוג ציפיות שונות לגבי השינוי הצפוי.

כשהציפיות מציאותיות אז יותר קל להתמודד, אבל רובנו לא באמת יודעים מה יקרה אחרי הלידה וכשיכנס ילד לתוך הזוגיות שלנו ונהפוך למשפחה. יש ציפיה, התרגשות וחששות אבל אין הבנה אמיתית עד שזה לא קורה.

אני לא רוצה לטפל !

מאת : לימור לוי אוסמי

7 ביולי 201133 תגובות

מתוך אמהות וקריירה, לכל אמא

יקרות, השעה עכשיו כמעט 3 לפנות בוקר. קמתי מהמיטה כדי לכתוב לכן..

הדברים שכתבתן על הפוסט האחרון שלי נגעו בי כל כך עמוק, שהייתי צריכה כמה ימים כדי לשהות עם התחושה שהיתה בי. איזה ימים מופלאים אלו היו.

אני כותבת ועולות בי דמעות של התרגשות. התרגשות על המתנה שקיבלתי על זה שאתן בחיי, אפילו שאת רובכן לא מכירה באופן אישי מעבר לווירטואלי שלנו, כאן. באמת מרגישה ברת מזל על המתנה הזאת , התמיכה הזאת, ההבנה הזאת, הרצון הבאמת כן לעזור ולהיות איתי בתהליך. אתן מדהימות- המון תודה !

כשסיפור הלידה נשמע רגיל, אבל התחושה שלך אחרת- חלק ג'

מאת : קרן פרידמן גדסי

27 בדצמבר 20103 תגובות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

כשמאיה הגיעה אליי, נראה היה שהקושי טמון בעובדה שהלידה הסתיימה בניתוח קיסרי, והיא כואבת את העובדה שהיא לא ילדה לידה רגילה.

אבל כשעבדנו עם הסיפור, החסר העצום שהופיע נגע למשהו אחר: לרגע שבו שלפו את התינוק מתוכה, והיא הרגישה שאין לה תינוק בתוך הגוף אבל גם אין לה תינוק על הגוף.

הכאב נכח בתחושה של הגוף שהתרוקן מבפנים ומחכה להתמלא שוב עם תחושת התינוק עליו, הידיים שמחפשות את מה לחבק, השתוללות של ההתרגשות, ציפייה ואהבה שמחפשות נואשות לאן לפנות .