'חופשת הלידה' היא אכן לא חופשה כלל..

מאת : אוסי הורביץ

19 ביולי 2013 | 5 תגובות

אני מאמינה שסמנטיקה היא דבר מאוד חשוב שכן, היא זו שבונה תרבות 

מתוך קוראות לשינוי

                                                                                                ‏

לכבוד ח"כ איתן כבל,

קראתי בהתרגשות את כוונתך להביא לאישור את החוק המשנה אם שם "חופשת הלידה" ל"תקופת לידה".

זה מרגש אותי כי אני אמא לשתי בנות, כמו כן, חברה בקבוצה נפלאה כבר כארבע שנים, קבוצה של נשים המדברות אמהות. אני עצמי כתבתי בלוג בנושא האמהות שלי באתר הנושא את שם הקבוצה medabrotimahut.co.il . לימים קמה גם קבוצה בפייסבוק בשם זה וגם שם מקבלות הנשים אפשרות לדבר עם כל נושא הקשור בנשיות שלהן ובאמהות שלהן ולקבל תמיכה. בנינו לנו שבט נשי תומך.

נושא חופשת הלידה עולה כל פעם מחדש (עם כל הריון חדש), הקושי הנפשי לאחר הלידה לעיתים קשה מנשוא ונשים סובלות מקושי רב לשתף בתחושות שעולות להן באמהות שלהן, שמה אינן אמהות טובות. למעשה מדובר בקושי מובן וברור כי אחרי הכל האישה היא אחרי לידה. עם זאת בחברה בה אנו חיות היום זה לא פשוט לתת לתחושות האלו דרור שכן האישה נדרשת לנהל כל כך הרבה דברים וזאת ללא תמיכה סביבתית מספקת.

קושי נוסף שעולה לא מעט הוא הקושי הפיזי, העייפות הגדולה, לעיתים בעיות בריאותיות שצצות לאחר הלידה.

כמובן, כאבא אתה יודע שלוקח זמן עד שהתינוקות לומדים את העולם אליו הגיעו, ולהכיר היטב את הוריהם ולמעשה אפשר לומר שרק אחרי שלושה חודשים במקרה הטוב ולעיתים ארבע חודשים, מתחילים לישון יותר טוב ולהתרגל לסדר יום. אז האם זו חופשה?

ואז צריך לחזור לעבודה (למי שאין אפשרות להעריך את זמן ההורות הזה).

אני מאמינה שסמנטיקה היא דבר מאוד חשוב שכן, היא זו שבונה תרבות ובתרבות בה אנו  חיים היום, אין יותר שבט, אין יותר תמיכה קרובה ביולדת וההתמודדות עם כל הקשיים שמניתי כאן ועוד שלא נמנו, הם גדולים לעיתים גדולים מדי עבור נשים כאלו ואחרות לשאת אותן לבדן.

לכן אני מברכת את הצעתך שהיא אכן מאפשרת לנשים לחוש נוח יותר ביציאה לתקופת הלידה ולא ברגשי אשם כלפי מקום העבודה. (ורגשי אשם כלפי הנולד שעוזבים אותו כשהוא עדיין בחיתוליו). הצעתך מאפשרת לחברה לראות את התקופה הזו בדיוק כמו שהיא עבודה לא פשוטה ובעיקר התאוששות נפשית ופיזית עבור הנשים.

שימוש נכון ומדויק בשפה, יעשה הבדל גדול עבור הנשים שיוצאות ללדת את ילדיהן ונתקלות במערכת העבודה או במערכות הממשלתיות, הבדל בתחושות, ברגשות ובהתנהגות החברה בכלל אל זמן ההורות הרגיש הזה.

אחרי הכל זמן ההורות הראשונית הזה אינו נעשה בבתי קפה לרוב אלא בעבודה קשה בבית.

תודה ובהצלחה בהעברה החוק.

אוסי הורביץ

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

פרוייקט תמיכה בנשים אחרי לידה/ פז רענן

אמהות צריכות הכלה ותמיכה אחרי לידה?/ לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים.

עזרה בתקופה שאחרי הלידה היא הכרחית / דנה רביב ליברמן, דולה פוסט פרטום

זה לא פינוק זאת הישרדות / סמדר

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

5 תגובות ל- “'חופשת הלידה' היא אכן לא חופשה כלל..”

  1. מעין מורי חדד הגיב:

    לפחות חצי שנה לוקח להתאושש מהלידה והסתגלות לחיים החדשים ף, גם במקרה של ילד שני והלאה…..כדאי להאריך את חופשת הלידה בתשלום לחצי שנה ולהאריך את שעה ההנקה לאם עובדת עד שהתינוק מגיע לגיל שלוש

  2. תמר קלר הגיב:

    אוסי יקירה,

    זוכרת את הפגישה הראשונה שלנו לפני כ- 4 שנים ..וואו כבר 4 שנים.
    אני יודעת שממבט על נראה כי דברים זזים ממש בקצב הצב…אם בכלל.
    ואולם מעבודתי בשטח במהלך השנים בהם אני עוסקת בתחום אני רואה שינויים כאלו ואחרים..שיצרו עבור בנותינו -כך אני מקווה= את השלם.
    חזקי ,אמצי והמשיכי להאמין.וכן..גם אנחנו איתך , את לא לבד בדבריך –
    עכשיו בהחלט יש קבוצה =וכה גדולה כוחותיה של קבוצה.

    נשיקות וחיבוקים חמים.

  3. אוסי הגיב:

    תמרי תודה. לא יאמן אין עבר כל כך הרבה זמן מחד ומאידך כל כך מעט.
    אני חושבת שכל אחת ואחת מאיתנו עושה עבודת קודש ואפשר לומר שיש ניצנים של שינוי.
    יחד נצליח.

  4. מיכל גרי הגיב:

    אוסי יקרה,
    התחברתי אליך מהרגע הראשון שראיתי אותך ולמרות הקושי שהיית בו אפשר היה לזהות את העוצמות שבך, והעוצמות האלה ממשיכות לרגש אותי כל פעם מחדש. אני מסכימה איתך לגמרי שסמנטיקה היא דבר חשוב ולכן אנחנו כל כך צריכות להתעקש עליה, זהו עוד כיוון שממנו יבוא השינוי המיוחל ולכן אני מודה לך על המכתב הזה שהוא רק חלק מהפעילות המבורכת שלך, בזכות נשים אמיצות כמוך יבוא השינוי המיוחל עבור נשים אחרי לידה. נשיקות, מיכל

  5. דבורה ווגנר הגיב:

    מסכימה ותומכת בחום

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

תמיד אני שמש וכעת אני מעט ירח

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

4 במאי 20140 תגובות

מתוך לכל אמא, מלחמה וימי אבל לאומיים

בכל יום זיכרון לחללי מערכות ישראל אשר מתקרב ובא אני מנסה בכל דרך להנציח בעוד פיסה בעוד מקום ולשתף אנשים שידעו שהיו לי שני אנשים במשפחה, דודי משה זהבי ז"ל שנהרג במלחמת יום הכיפורים ובן דודתי אורן כמיל ז"ל שנהרג בלבנון .

על בן דודתי {אחיו של אורן )אני לא מספרת כי הוא התאבד, לא בשירותו הצבאי אלא אחרי הרבה זמן, אך העצב של אחיו שנהרג בהחלט קשור להתאבדות. אני מבקרת בשלושה בתי קברות…

מאז שהפכתי למשרה השווה הקשה והמאתגרת ומלאת האהבה אין סופית, כלומר מאז שהפכתי לאמא לכל החיים, אני חווה זאת אחרת. אני מבינה כל פעם מחדש שלמשה ואורן לא יהיו ילדים לא. איזה קושי עצום. סבתי וסבי נפטרו אך דודי ודודתי אנשים חזקים ששורדים את החיים . קושי רב עם חור בלב עצום. לאבד שני בנים. תהום פתוחה שלא נסגרת.

ניתוח קיסרי- לא דרמטי, לא סוחף, לא מפתיע

מאת : ilym

15 בפברואר 20110 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

אנחנו נוסעים לנו לחדר הניתוח ואבא שלך לידי מחזיק את היד, וסבא וסבתא הולכים מאחור ומסתכלים עלינו…בכניסה לחדר הניתוח המשפט האחרון שאמרתי לסבא וסבתא היה "בא לי לקום מפה ולברוח"! וככה אנחנו נכנסים עם אבא פנימה והדלתות נסגרות מאחורינו….

הלידה עצמה ממש לא הייתה ארוכה, ההרדמה נעשית בזריזות, רוני מחזיקה לי את היד כי אבא לא יכל עדיין להכנס בשלב הזה…היא התחילה לעבוד צ'ק צ'אק (והמרדים אפילו אמר שאני מורדמת מצטיינת..) , אבא נכנס ומתחילים…אני לא זוכרת על מה דיברנו, רק זוכרת שאבא ליטף לי את הראש ואני כל הזמן שאלתי למה אתה כבר לא בחוץ ולמה אני לא שומעת אותך בוכה…

פינת המומלצות: דולה, מלווה בלידה, תומכת לידה

מאת : לימור לוי אוסמי

30 בדצמבר 201180 תגובות

מתוך דולה, הריון

כאן תוכלי למצוא המלצות מכל הלב על דולות מקסימות ומקצועיות שעזרו לנשים לחוות חוויה לידה אחרת