אמהוּת,  אמהות ועבודה

להחליט או להשקיט?

 

בקשתי ממתאמנת שלי לצייר לי את המילה דילמה, היא ציירה הר!

המפגש שלנו עם דילמה מתחיל מהרגע בו הפכנו לברי דעת. הרי עוד כשהיינו תינוקות עברו מעלינו כמה כאלה שנראו אז הכי משמעותיות. הנה כמה, לא בהכרח בסדר הזה:

את זה או את זה?

לפרק את הקוקו או לא?

לשחק עם צילי או עם גילי?

לקשקש על הציור של ענת או לצייר אחד משלי?

לחטט לאמא בתיק או לא?

לבחור קרטיב או גלידה?

לגלות או לא לגלות?

להישאר או ללכת?

לבכות או לצחוק?

לאהוב או פחות?

ובכל זאת, לקחו לנו רק כמה שניות להחליט, לגשת לכבוש, לקחת, להיות. גם אם זו התבררה כשגויה או כמסבכת.. הרגע הזה שהלכנו על כל הקופה הוא רגע מכונן שאוסף בתוכו המון מידע על היכולות האמיתיות שלנו, על המודעות שלנו כלפי הצרכים שלנו, כלפי ההבנה שמגיע לנו, שמותר לנו או שאנחנו פשוט "רוצים".

כילדים, הדילמה לא עסקה ב"מתי" אלא ב"איך". הדילמה נשארה במבנה הבסיסי שלה עם לוח זמנים מצומצם של מ"עכשיו לעוד רגע". ואז גדלנו ואיתנו גדל גם המבנה של הדילמה. ולדילמה הזו נולדו ילדים שקוראים להם 'התלבטות' ו'שוקלת'. הדילמה הפכה לגדולת מימדים, עד ששכחנו מי מנהל את מי, מי בא קודם למי או איך לעזאזל הגענו למצב שאנחנו אספני דילמות, שהולכים לפותרי דילמות, שהם בעצמם למדו את רזי הדילמה בכל מיני מקומות בעולם, מנהלים פורומים שלמים וקבוצות תמיכה בשם הדילמה.

רגעעע. זו כולה דילמה, ממתי היא הפכה לעיר?

כך קרה שבעולם כולו מסתובבים אנשים בכל מיני צבעים וצורות עם מסך טאצ' ענק ומקלדת מכובדת עליה הם מקלידים ושומרים בתיקיות (בסדר מופתי), דילמות שאפשר לדחות למחר.

ומה עם הדחופות, אני שואלת.. מה עם הדילמות שהן בין להיות או לא להיות, בין לקחת או לקבל?

יותר ויותר אני פוגשת אנשים שבכל רגע בו הם פוגשים בדילמה, השאלה היחידה שעולה לפניהם היא-

להחליט או להשקיט?

 

 

לי-את דנקר, פזמונאית ומאמנת אישית לחשיבה יצירתית.

אתר: www.liatdanker.co.il  אל לי-את דנקר בפייסבוק לחצי כאן

 אל הבלוג שלי

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ