"מי גנב את הלידה שלי?"

מאת : ד"ר אומי לייסנר

3 ביולי 2013 | 0 תגובות

כפיית הניהול הרפואי של הלידה על כלל היולדות, על אחת כמה וכמה כשהדבר נעשה שלא בהתאם לרצונה, היא בבחינת החזקת רכוש גנוב. כעת הגיע הזמן להחזיר את הלידה לבעליה החוקיות.

מתוך הריון, חופש בחירה בלידה, קוראות לשינוי

 

פורסם לראשונה במגזין "נשים וטכנולוגיות רפואיות", גיליון 12 , יוני 2013

 

לפני כשלושים וחמש שנה, יצא לאור ספרה הידוע של אדריאן ריץ' ושמו "יילוד אישה" והוא הפך במהירה לאבן- יסוד בהגות הפמיניסטית בת זמננו. בספר הקדישה ריץ' שני פרקים לתיאור המעבר של הלידה מידי הנשים  היולדות והמטפלות המסורתיות שלהן המיילדות לידי הרופאים, כולם גברים באותה תקופה, ובהמשך לידי מוסדות הרפואה, והכל תחת חסותן של הרשויות הפטריארכליות. וכמובן שהכוונה כאן ללידות רגילות. לידות מסובכות תמיד היו נחלתם של רופאים וטוב שכך.

בפרק הראשון, ריץ' לקחה את ההיסטוריה של "המלקחיים" כסמל לניצול הלידה למטרת רווח, וכן, להורדת מעמדן של המיילדות לעומת הרופאים, באמצעות יצירת מונופול. זהו סיפור על שלושה דורות במשפחת צ'מברליין שחיו בשלהי המאה ה 61 באנגליה. היה להם סוד גדול והוא המלקחיים, ובטיפול שלהם הם הצליחו לעזור בלידות קשות. אבל הם לא הסכימו לגלות את הסוד שלהם לרופאים אחרים, וזאת, מפאת רדיפת בצע ושיקולי יוקרה.

רק כעבור כמאה שנה, הצליח רופא אחר לשחזר את המכשיר והוא הוכנס לשימוש הרופאים, אלא שאלה המשיכו את מסורת המונופול ומנעו את השימוש בו, הפעם מן המיילדות. את לבן של הנשים היולדות הם קנו על ידי הצגת המכשיר כמילה האחרונה בבטיחות בלידה. המציאות היתה אחרת, הרי הרופאים לא היו רגילים לסייע בלידות רגילות. התוצאה היתה השימוש התכוף והלא אחת אכזרי במלקחיים במקרים רבים מדי, זאת אומרת, מוקדם מדי, במקום לחכות בסבלנות ולאפשר לתהליך הלידה הטבעית להתרחש בעצמו ובזמנו.

בפרק השני התמקדה ריץ' במעבר של הלידה מן הבית אל בית החולים. אשפוז הלידה הוא בבחינת סיבוב הבורג האחרון במונופול הרפואי על הלידה. הרי הלידה באופן תדיר מערבת שאלות רבות רפואיות, אתיות, חברתיות, דתיות ועוד, אבל בבית החולים, הלכה למעשה, שיקולים רפואיים, אם לא דעתו של הרופא התורן, הם הקובעים.

ריץ' הצביעה על פיתוח משככי כאבים, באמצע המאה ה 61 , כגורם המאיץ באשפוז הלידה. אנשי הדת התנגדו בתוקף למתן משככי כאבים ליולדות והסוגיה נפתרה רק כאשר המלכה ויקטוריה עצמה הסכימה לשימוש בכלורופורם בלידה השביעית שלה.

מדובר בצעד ראדיקלי מצד המלכה, אבל ריץ' מזכירה לנו שדווקא בתקופה הויקטוריאנית הופכת הגוף הנשי לבעיה בפני עצמה. בעייני הרופאים דאז, היוו האיברים הנשיים מקור לכל בעיה ומחלה שנתגלה אצל האישה מכאב גרון ועד שחפת. זו התקופה שבה הניתוח להסרת הביציות היווה הניתוח השכיח ביותר בקרב אוכלוסיית הנשים, לצד הסרת הדגדגן. וזאת בדיוק התקופה שבה המונופול הרפואי על הלידה הושלם כאמור.

ריץ' מתארת את צורת הניהול החדשה של הלידה: "עם תחילת הצירים מושכבת היולדת על גבה, מסוממת בעזרת כלורופורם והופכת לגוף פסיבי בתכלית שעליו יכול המיילד לעבוד כאילו היתה בובה. חדר הצירים נהפך לבימת ניתוחים והלידה נהפכה לדרמה רפואית, שבמרכזה גיבור אחד הרופא."

עד כאן אדריאן ריץ'. לפני כשנתיים שמעתי הרצאה על ההיסטוריונית הישראלית, יערה בר און. במהלך ההרצאה, יצאה בר און נגד אדריאן ריץ'. היא טענה שההשכבה המקורית של נשים יולדות על גבן לאו דווקא נועדה להתאים לגברים המיילדים אלא למיטב ידיעת הרופאים באותה תקופה, היא באמת היתה עשויה לעזור ליולדות.

כנגד הדברים הייתי רוצה להציע את העבירה הפלילית של "החזקת רכוש גנוב". עבירה זאת הרי לא חלה רק על מי שגנב ביודעין את הרכוש ואחר כך המשיך להחזיק בו אלא גם על מי שהגיע לידיו הרכוש באופן לגיטימי רק בהמשך הזמן נודע לו שמדובר ברכוש גנוב ולמרות זאת, המשיך להחזיק בו.

במלים אחרות, בין אם ההתערבויות הרפואיות השגרתיות הונהגו במקור מפאת רדיפת בצע, שיקולי יוקרה או רתיעה מן הגוף הנשי, ובין אם הן מדובר היה במיטב הידע הרפואי נכון לאותה תקופה, השורה התחתונה היא שכפיית הניהול הרפואי של הלידה על כלל היולדות, על אחת כמה וכמה כשהדבר נעשה שלא בהתאם לרצונה, היא בבחינת החזקת רכוש גנוב. כעת הגיע הזמן להחזיר את הלידה לבעליה החוקיות.

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

קו ליולדת- לנשים שנפגעו מיחס לא הולם בלידה/ לימור לוי אוסמי

לבחור מהבטן- האם את ממששת את זכות הבחירה שלך בלידה?/שירה דרוקר

המאבק על הזכות ללדת בבית הוא המאבק של כולנו/ שירה דרוקר

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הפעם ההריון מרגיש "אחר". מה זה אומר לכל הרוחות ?

מאת : מגלה את עצמי מחדש

8 בינואר 20120 תגובות

מתוך הריון, חרדות ודיכאון בהריון

הפעם זה אחר…

עם נסיון של שני הריונות מדהימים, הפעם ההריון הזה היה אחר. והמילה הזו שיגעה אותי!!

מה זה אומר, לכל הרוחות, "אחר"?

הרגיש לי שיש משהו "אחר" בבטן וחוסר היכולת להבין מה זה ה"אחר" הזה הוא בהחלט אחד הדברים החזקים של החרדות.

האם ה"אחר" הזה הוא טוב, לא טוב?

האם זה אומר שהעובר לא בריא?

שההריון לא בריא?

כמישהי שעוסקת בתחום האיזוטרי, גם שאלות משם באו.

האנרגיה היא אחרת…. מה זה אומר?

האם זו אנרגיה טובה?

האם זו אנרגיה שלילית?

דיכאון אחרי לידה: כשהשמחה הופכת לעצב ??

מאת : לימור לוי אוסמי

4 בנובמבר 201220 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות, קוראות לשינוי

באסה, עוד יום עיון שמתייג את הדיכאון שאחרי לידה כמחלה, עוד יום עיון שההנחה המובלעת שלו היא שהתקופה של אחרי הלידה אמורה להתאפיין ב'שמחה' ועל כן העצב שמופיע בתקופה הזאת הוא פתולוגיה שצריך לפעול לתיקונו ומיגורו. האם זהו המשך לתפיסה חברתית הגורסת שאין מקום לעצב אחרי הלידה ?

האם קושי וסבל גדול אחרי לידה הוא הפרעה נפשית?

מאת : לימור לוי אוסמי

3 ביולי 201314 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

התבקשתי להגיב להרצאתה של הדס כמייצגת את ה"שטח" דרך האתר שלי, 'נשים מדברות אמהות' שאליו כותבות נשים את מה שהן באמת מרגישות מתכנון ההריון ועד לאמהות וכמי שמלווה ומקשיבה לנשים אחרי לידה.
אני בוחרת היום לשתף את הדיאלוג הפנימי היום יומי שלי עם נושא התיוג של של קושי וסבל של נשים אחרי לידה כהפרעה נפשית הנקראת 'דיכאון אחרי לידה' ואת השאלות הפנימיות שעולות בי בהקשר הזה:

האם קושי וסבל גדול של נשים אחרי לידה הוא באמת פתולוגי?
האם ההגדרה של הסבל הגדול שאחרי הלידה כפתולוגי מסייע לנשים או אולי דווקא מחבל ברווחתן הנפשית ?

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם