אמא בת שמונה

מאת :

12 בדצמבר 2013 | 5 תגובות

מתוך לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

 

מחר איילי בן שמונה. מחר אני אמא בת שמונה.

היום לפני שמונה שנים הייתי בבדיקת מעקב 'הריון עודף' במחלקת מיון נשים בבית החולים עם צירים קטנים מהלילה, פתיחה שלוש, מתעקשת להשתחרר הביתה למרות ההפצרות להישאר ולזרז ו'ללדת כבר', רוצה לאכול קוראסון ולשתות קפה הפוך בבית קפה ולהיות כמה שיותר בבית, כי אני מרגישה שהלידה כבר קרובה. בעוד כמה שעות אברח לשירותים במסעדה וארגיש שאני כבר לא יכולה לסיים את המאפה. אני צריכה הביתה. הלידה מתחילה.

עוד כמה שעות לפני שמונה שנים, אעביר את הצירים והזמן על כדור הפיזיו האפור שקיבלתי מאמא שלי, אתהלך בבית, אנשום ואחשוב רק טוב. אאמין בגוף, אשמע מוזיקה טובה, ואצחק מבפנים על זה שרועי נרדם בסלון ברגעים האלה, יודעת שתיכף הוא כבר לא יישן. זה תיכף קורה.

עוד כמה שעות לפני שמונה שנים, אני אתלבט אם לנסוע לחדר מיון, כי מצד אחד, הצירים כבר ממש כואבים, אבל מצד שני, הם ממש לא סדירים ואמרו שרק בצירים סדירים של כל חמש או שלוש דקות צריך לעלות לבית החולים. אני אמשיך ואתלבט ואכאב עוד קצת, עד שאני אחליט להתקלח ולנסוע כי כבר די, זה כואב מדיי. אני אתפשט כדי להתקלח ותוך כדי שאוריד את המכנסיים, ייצא ממני זרם ענק של מים שממבהיר טוב יותר את ההחלטה- המים יורדים. עולים לבית החולים.

עוד כמה שעות לפני שמונה שנים, אני בקושי אצליח ללכת למעלית מרוב שהצירים כואבים, אגיע בלילה לצוות לא סימפטי, אקבל את כל האהבה מהבן זוג המדהים שלי ונחליט ביחד שלא משנה מה, אנחנו ביחד ואנחנו עוברים את זה ונרגיש הכי מנצחים, מנצחים את התנאים הגרועים שקיבלנו. נרגיש שאנחנו ביחד, עומדים להביא ביחד את פרי אהבתנו, נרגיש שאנחנו בתהליך מדהים שמקרב אותנו אל הילד שלנו.

מחר בבוקר, בשעה שמונה וכמה דקות, לפני שמונה שנים, הילד שלי יצליח לצאת החוצה והוא ייראה לי הכי מדהים והכי מושלם והכי יפה שילד יכול להיות.

מחר בבוקר לפני שמונה שנים אני אקבל את המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי בימי חיי, כזאת שלקח לי כמה שנים להבין את עוצמת הגדולה שלה, ועדיין אני נפעמת ולומדת את גדולתה ומשמעותה.

אני אמא. כמעט שמונה שנים.

יש לי ילד מדהים, מבורך, יפהפה מבפנים ומבחוץ. יש לי ילד בריא ואני מודה ליקום ולישויות אלוהיות וגדולות על כך. יש לי ילד מפעים שמאפשר לי לאהוב ולהרגיש אהובה, שמלמד אותי כל יום ומאפשר לי להתפתח, להתעצם, לגדול. הוא מחייב אותי לעשות זאת כדי להיות ראויה לו.

אני אוהבת אותך כל כך ילד יקר. תודה שבחרת להגיע אל חיי. החיים שלי כל כך הרבה יותר טובים בזכותך. אתה יקר לי. מאוד.

 

לבלוג שלי- בקצב החיים

 

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

היומהולדת הראשון לאמהות שלי / שירה דרוקר

מזל טוב ילד שלי / יעל אוריאן סלנט

מזל טוב לי ! תינוקי בן שנה !/ הכי אמיתית

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

5 תגובות ל- “אמא בת שמונה”

  1. דבורה ווגנר הגיב:

    מזל טוב לכם – לימור! כמה מרגש ויפה! להרבה שנים טובות ביחד

    דבורה

  2. נ הגיב:

    מקסים מרגש מעורר השראה

  3. איריס גומס הגיב:

    מרגש!!! מזל טוב!

  4. תמר הגיב:

    מזל טוב,
    אני קוראת וכתפי נשמטות מאנחת הזדהות.
    את לא שמעת אותי אבל אני הגבתי בקול: אוי..כמה שאני מזדהה.
    וכשהשנים יעברו עוד.נתחיל לשוחח יותר על הגעגועים שלנו אליהם.
    אני כבר שם. כל כך מתגעגעת לבני הבכור.
    משהו בקטע הזה , חיבר אותי שוב לתחושות הגעגועים הרבים שיש לי כלפיו בתקופה האחרונה.
    אני קוראת את שורותיך שוב..ותחושת העוצמה, תחושת המילוי הפנימי שאת חווה..
    כל כך מוקרנת החוצה.
    אין דומה לזה הא ??

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לידה אחרת, לידה "מחוברת"

מאת : מיטל טולדנו

6 בפברואר 20130 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

כבר לפני מס' שנים, היה לי ברור שאת הלידה הבאה אני רוצה לחוות אחרת מהלידות הקודמות.

בזמן ההריון הראשון שלי (לפני 17 שנה) – מאד פחדתי מהלידה. לא פחדתי מזה שיהיה לי ילד, לא היו לי חששות שיהיו תקלות בלידה, או שהילד יצא לא בריא. הפחד הגדול שלי היה מהכאב! הכאב היה נראה לי כאב בלתי נסבל, ולא היה לי ברור איך אני הולכת להתמודד איתו.

בלידה הראשונה קבלתי חומר מטשטש – שכנראה פעל את פעולתו, כי הזיכרונות מהלידה גם נהיו מטושטשים. אני זוכרת את עצמי אומרת מספר ימים אחרי הלידה ש"אני זוכרת שהיה נורא – אבל אני לא כל כך זוכרת למה…"

אמא יחידנית מבחירה ?! – מיומנה של אם חד הורית

מאת : אוסי הורביץ

1 בדצמבר 201015 תגובות

מתוך אמהות חד הוריות, לכל אמא

מודה שקשה לי עם המושג אמא יחידנית מבחירה. קל לי יותר להתחבר למושג אמא חד הורית.

למה העיסוק הזה במושגים כל כך מעסיק אותי ? בטח תחשבו שזה מאוד קטן ושלי. עם זאת, אני מרגישה שזה חשוב לי מאוד לדבוק בהגדרה הנכונה.

אני חושבת שמילים יוצרות מציאות.

אני שואלת עצמי האם אמהות שקל להן לומר שהן יחידניות מבחירה באמת זו "ה"בחירה שלהן?

למרות כל הידע, לא ידעתי מספיק | לקראת הריון

מאת : שרית ב.

22 במרץ 20130 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

אני לא נועדתי להיות אמא, ואני חושבת שתמיד ידעתי את זה.

אז אני יכולה להשקיע בעצמי, בפרויקטים אחרים ולנסוע ולטייל ולישון מאוחר, ויש לי יותר כסף, ולהיות אנוכית זה נהדר, דבר כל כך גדול, טרגדיה גדולה. זה טרגי שמשהו כל כך בסיסי, כל כך טיפשי, שלא דורש מיומנות, תעודה או כשרון, דבר שכל כלב ברחוב מצליח לעשות, אני לא יכולה לעשות.