חשבת תינוק זה צעצוע?

אחרי לידה אמרתי לבעלי שקשה לי, והוא ענה: "לכולן קשה, תינוק זה לא צעצוע"

מעולם לא ישבתי לכתוב מעולם לא הגבתי לכתבות ולא מצאתי שום סיבה לפורומים באינטרנט עד שנולד לי תינוק. כהקדמה רק אספר שאני לא גרה בארץ, עברנו לחו"ל במסגרת שליחות מטעם העבודה שלי, כן כן גם נשים עושות רילוקיישן ויש גם גברים כמו בעלי שיודעים לפרגן ולשים את המטרות של המשפחה לפני המטרות האישיות שלהם.

והאמת שזה הצליח. הצלחתי לעשות את הבלתי אפשרי בשפה שאני לא מכירה עם עובדים ותרבות אחרת. השנה הראשונה הייתה קשה לאין שיעור אבל לאחר מכן ראיתי את ההצלחה והערכתי את הלמידה של תרבות שונה. אפילו גיליתי שלפעמים יותר קל לתקשר עם אנשים כשאתה חדש בשפה מאשר עם אנשים משלנו בשפת האם שלך. עצוב, אבל כל כך נכון.

ההורים הגיעו אלינו בו זמנית, וזה יצר רק נטל

ילדתי תינוק בחורף. למזלי היה חורף לא קשה אבל עדיין זה קצת מדכא ללדת בחורף. הלידה הייתה ארוכה, התחילה בירידת מים ונמשכה מעל 24 שעות, אבל למרות הכול זכורה לי כחוויה חיובית. אולי כי הייתה לי מיילדת פרטית שדאגה לי לכל דבר והכרתי אותה קודם ואולי כי ברגע השיא פשוט בכיתי לאפידורל למרות שתכננתי ללדת במים.

הנסיך נולד קצת לפני הזמן אבל לא הוגדר כפג. שני צדדי ההורים הגיעו אלינו בו זמנית ומה שחשבתי שיעזור ויתמוך, למעשה רק יצר נטל. הם חשבו שהם בחופשה ואני נורא התאכזבתי מחוסר התמיכה. אולי הבעיה הייתה גם בי, כי אני לא סובלת לבקש עזרה ואוהבת לעשות הכול לבד.

בעלי חזר לעבודה, ההורים נסעו ומצאתי את עצמי עם תינוק לבד בלי חברות ובלי משפחה מנסה לעשות כמיטב יכולתי אבל מגלה שאין לי הרבה סבלנות לתינוק, שאני רוצה לברוח והוא כל כך מסכן סובל מגזים ובוכה כל שנייה, החל מהיום השני שנולד.

זה אולי הכי קשה, להרגיש לא נורמלית

התחלתי לגלוש באינטרנט וגיליתי את תופעת הדיכאון אחרי לידה. מעולם לא הייתי דיכאונית. אולי תמיד סופר רגישה. תמיד אמרו עליי במשפחה שאני מפונקת ותמיד לא הבנתי למה הם אומרים את זה. יש מצב שהם צדקו? כשאמרתי לבעלי שנראה לי שמשהו לא בסדר איתי, הוא צחק עליי ואמר 'לכולם קשה, מה חשבת? שתינוק זה בובת ברבי שהולכים איתה לבית קפה?'

הוא ניסה תמיד לעזור, אבל העבודה שלו דרשה ממנו שעות מרובות ואני נותרתי טעונה בבית. אז הנסיך נולד ואיתו נולדה אמא. היה לי קשה להתרגל לעובדה שאני כל יום בבית בלי שיחה עם מישהו מבוגר, לטלפונים מהארץ שגוזלים אנרגיה ובהם רק נשאלות שאלות של טיפת חלב ובעיקר לעובדה שאף אחד לא מבין למה אני אומרת שקשה לי. זה אולי היה הכי קשה, להרגיש לא נורמלית.

אחותי, שסבלה בוודאות מסוג של דיכדוך מתמשך לאחר הלידה הראשונה שלה, פתאום רושמת לי שאני צריכה להיות מאושרת כי יש נשים שלא נפל בחלקם לגדל תינוק. וכשאני מספרת לאמא שקשה, אז ברור לי שלמרות שהציפיות שלי ממנה זה לעלות על המטוס ולעזור לי, אז ברור שהיא לא תעשה זאת. כי ככה אמא שלי, פאסיבית, ומצד שני הערכתי אותה מאוד על שגידלה אותנו ארבעה ילדים בכיף ובסבלנות עם המון אהבה, מה שלא נראה לי כזה קל היום.

אני רוצה להיות אמא מאושרת, אבל איכשהו זה לא מצליח

אני רוצה להיות אמא מאושרת, תומכת, אוהבת, אבל איכשהו זה לא מצליח. אני מאבדת את סבלנותי, אני כועסת על בעלי שבא מאוחר ובעיקר מרגישה לבד.

החלטתי ביום בהיר אחד שעל מנת להרגיש טוב עם עצמי, צריך להיות בתנועה. שהרי החיים זה תנועה, לחפש חברות ותמיכה, לצאת לפגוש אנשים, לקחת נשימה לפני שמאבדים סבלנות, לזכור שהתינוק הזה הוא הבחירה שלי ואם הוא סובל אני צריכה לעזור לו ולא לכעוס, ובעיקר להפסיק לצפות מעצמי להיות מושלמת ומאושרת.

אני צריכה להפסיק לשתף את הסביבה הקרובה, כי הם לא באמת רוצים לשמוע שקשה, ולהפסיק להרגיש חריגה, כי אמהות 24 שעות ביממה זה משימה לא קלה וכמו כל משימה יש זמן הסתגלות. אני מקווה שזה באמת ככה .

אם את אחרי לידה, זה יכול לעניין אותך:

ליווי רגשי אחרי לידה ראשונה
ליווי רגשי לאמהות שיש להן ילדים גדולים בבית
"אני אמא לתינוק, האם מה שאני מרגישה הוא נורמלי?" הרצאה דיגיטלית
שיתופים אישיים ומקצועיים על דיכאון אחרי לידה

האם קושי וסבל גדול אחרי לידה הוא הפרעה נפשית? / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות.

מחשבות על אבל לגיטימי / אפרת דבוש נאור, פסכותרפיסית גופנית

דף הפייסבוק של נשים מדברות אמהות

את אף פעם לא לבד. מקווה שהתכנים יעזרו לך:

צרי קשר

תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,

לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.

בהודעה ל – 052-2835020

שתהיה לך הורות טובה ומשמעותית, לימור

× טיפול רגשי לנשים ואמהות