אמא מתקלחת עכשיו.
אמא מתקלחת עכשיו, והמים חמים כל כך,
החדר מתמלא אדים וכמעט אי אפשר לראות.
מים זורמים על כל הגוף, שוטפים את הלכלוך, מתירים את הקשרים, מרככים את הקשה.
המים מרעישים, ואמא כמעט לא שומעת את מה שמחוץ לדלת.
את הבכי, את הצעקות, את הריבים.
את מה שנפל, ונשבר, ונשפך.
את הילדות שצועקות "רוצה את אמא",
את אבא שעונה "אמא מתקלחת עכשיו".
הריח של הסבון ממלא את האוויר, ואמא נושמת אותו פנימה ונרגעת.
הגוף כבר נקי, ומספיק, וכבר צריך לצאת,
אבל אמא רוצה עוד להישאר. עוד לשכוח.
אמא מתקלחת והדלת נעולה, כדי שאף אחד לא יכניס את הבחוץ פנימה.
הגוף כבר נקי, ומספיק, וכבר צריך לצאת,
אבל אמא רוצה עוד להישאר. עוד לשכוח.
כאן במקלחת אמא לבד.
כאן אמא קצת לא אמא.
קצת רק אני.
גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים בפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.