בפורים הזה החלטתי לא להיות סקסית

מאת :

17 במרץ 2014 | 0 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

 

בפורים הזה החלטתי לא להיות יפה. בפורים הזה החלטתי לא להיות סקסית. בפורים הזה באמת שאלתי את עצמי מה הייתי רוצה להיות ולו לרגע? מה הייתי רוצה לנסות ואין לי את האומץ? אז החלטתי להתחפש לברסלבית. אישה דתייה, צנועה ולא מאופרת לבושה במטפחת על ראשה וחצאית על רגליה. לבשתי על עצמי שמחת חיים ואמונה במשהו שגדול ממני ויצאתי למסיבה.

 

בזו אחר זה נכנסו למסיבה מחופשים ומחופשות כ 500 איש בני 35 ++ שבאו לחגוג את פורים. כולם צבעוניים וחייכנים. השחרור, הקלילות והשמחה התעופפו להם באוויר. קיבלנו ערב חופשי מעצמנו ואנחנו יכולים להבליט או להסתיר מה שבא לנו. להלביש או להסיר מוסכמות חברתיות ואף להיות מאחורי מסיכה כרואה ואינו נראה לערב אחד.

ממש עניין וסיקרן אותי לאן כל אחד לקח את האפשרות הזאת, לרגע דמיינתי איך אני מפתחת כלי תרפויטי חדש שבו אני מזמינה נשים לקליניקה מחופשות ואנחנו בוחנות ביחד מה קורה להן בתוך המלבוש החדש…

הגברים ברובם היו מצחיקים ואף מגוחכים. חבשו פאות או כובעים , צבעו את פניהם בפינת האיפורים או הסכימו להיות הצד הפחות יפה בתחפושת הזוגית.

חלקם התחפשו לנשים, ארזו עצמם עם זוג שדיים חצאית צמודה ופיאה בלונדינית ארוכה… כאילו כך יוכלו לפצח את האניגמה הנשית… משום מה נראה לי שאחרי שאתה נדחק לבגדים כ"כ צמודים האניגמה הזאת רק גדלה.

הנשים באופן מובהק החליפו את הסקיני הצמודים בגרביונים שקופים, אדומים או שחורים, עם חורים גדולים או חורים קטנים כשמעל הגרביונים מונחת חצאית מיני ונעלי עקב (ונאמר שהמילה "מיני" מחמיאה בהגזמה לאורך החצאית שמסתיימת באזור שלא ממש ברור אם הוא מוגדר כישבן או כירכיים).

כולן היו יפיפיות, חתיכות וסקסיות כמו נשלפו ממגזינים אך בלי טיפת פוטושופ. ככה ב LIVE.

שפנפנה יפיפייה עם גרביונים, חתולה סקסית עם גרביונים, אינדיאנית בעלת יופי מולטי עם נוצות מרשימות ו…גרביונים, ארנבת צחה, פייה קסומה, רקדנית בלט, בובה, רוקרית, ולבוש מעניין חסר כותרת …. כולן עם גרביונים ומיני קצרצר.

חיפשתי וחיפשתי נשים שישנו את הנוף הזה … מצאתי. יכולתי לספור אותן על יד אחת . תרנגולת מהממת עם אוברול מגושם ומקור אדום על אפה, ביצת עין מעוררת תיאבון כשהבטן ההריונית שלה בתפקיד החלמון, שלד אדם לבושה בשחור מכף רגל ועד פנים ולוחמת יפנית מסורתית לבושה גלימה וחרב. נשים שלא לבשו גרביונים, שרצו להיות מצחיקות, מגוחכות ואפילו, שומו שמיים, לא יפות.

 

כמו קרא את מחשבותיי הגיע יואב ידידי לעברי "תראי מה זה… כולן התחפשו לזונות". התכווצתי בתוכי לנוכח האמירה הזאת. נהיה לי עצוב שגבר בן 40, אינטליגנט, מודע, בעל לב חם ורחב באופן נדיר רואה נשים בגרביונים והמילה 'זונות' היא שעולה לו.

"אף אחת כאן לא התחפשה לזונה!!!" אמרתי. "אני מוכנה לחתום לך שאין פה אישה אחת שבתוך תוכה התחפשה למשהי שמעוניינת לתת שירותי מין לגברים שונים תמורת כסף ולהקריב את גופה לשם כך"

"אז איך את מסבירה את זה?? " שאל.

"אתה פשוט לא מבין אותנו, הנשים.. מה שאתה רואה זה נשים שהתחפשו לנשים יפות".

"מה זאת אומרת?" המשיך לחקור אותי.

"אנחנו הנשים , ותסלח לי על ההכללה, לא באמת מאמינות שאנחנו יפות.

תעמיד אישה מול מראה ותשאל אותה מה היא רואה.. סביר להניח שהיא תתאר לך את האף הגדול, הקמט החדש, העיניים הקרובות, החצ'קונים שמעולם לא עזבו, האוזן שמעט בולטת, הציצים הגדולים , הציצים הקטנים והציצים שהיו ונעלמו.

ואל תטעה.. לעיתים זה יהיה קשור למשהו ברור שתוכל גם אתה לראות. אבל ברוב הפעמים לא תוכל לראות זאת. גם אלו שמקבלות המון כסף תמורת צילום פניהן או גופן המושלם בתפיסה התרבותית גם הן יעמדו מול המראה ויתלוננו על הקרסול הצר מידיי, הטוסיק השטוח והכתם לידה מאחורי האוזן.

המסיבה פה מפוצצת נשים שמאמינות שהמרחק בינן לבין האושר נע בין 3-10 ק"ג.

אז היום בפורים הן לוקחות חופש מזה ומתחפשות לנשים יפות, חתיכות וסקסיות. הן מתחפשות לנשים שיכולות להסתכל במראה ולחייך חיוך ענקי.

זה קצת כמו ביום החתונה. מאז שהיינו ילדות אנחנו מפנטזות את עצמנו בשמלת כלה מושלמת ומחמיאה, מאופרות ומסודרות בשיער מושלם, בנעליים מושלמות, עונדות את התכשיט המושלם. בתמונת הפנטזיה הזאת החתן הוא תוספת נחמדה ולא משמעותית.

בתמונת הפנטזיה אנחנו אוהבות את עצמנו ואת מה שאנחנו רואות".

"כלומר", אמר, "נדרש הרבה אומץ וביטחון עצמי להתחפש למישהי שהיא לא יפה, כמו שאת עשית…".

" יכול להיות שאתה צודק ….", עניתי.

 

הוא הלך לו לכיוון הבר ואני נזכרתי ברגעים לפני שיצאתי מהבית…

"פיפי והולכים" הכרזתי בפני בן זוגי שמיומן בלהמתין לי .

בעודי יושבת על האסלה הוא הציץ אליי מקצה השיש … קטן וחמוד… אהובי היקר … מעלים פגמיי ומזהיר פניי… המייק אפ שלי.

"טוב נו", אמרתי לעצמי, "זה שאני ברסלבית זה לא אומר שאני לא יכולה להעלים כמה פצעונים וכתמים".

מרחתי את פניי ומייד המסקרה הייתה חסרה לעיניי החיוורות.

הגברת שגורמת לעיניי המזדקנות להיפקח לרווחה.

"נו.. רק בשביל שיהיה כיף לראות לי בעיניים… ", הוסיף הקול בראשי.

על שפתיי מרחתי את האודם שלי ועל לחיי טפחתי בסומק עדין .

מראה האיפור של מישהי שלא אוהבת להתאפר, מראה האיפור לפנים שלא נראות מאופרות, מראה האיפור הטבעי עאלק.

הבטתי במראה וחייכתי.

הבטתי במראה והבטחתי לעצמי ששנה הבאה אולי אהיה יותר אמיצה .

 

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

מה את עושה מזה סיפור?/ לימור לוי אוסמי

מהרהורי ליבי- שיחה עם הגמד שבתוכי/ מיכל

מאז שנהייתי אמא, אני מרגישה שיש בתוכי שתי נשים / אמא

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

תנוחה אחת (של יוגה) ביום

מאת : לימור לוי אוסמי

23 במרץ 20140 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

אני כל כך אוהבת יוגה אבל כרגע כל כך לא בנויה להשתמש לטובתה בשעות בוקר של העבודה היקרה שלי וגם ממש לא בנויה לצאת בערב, וממש לא בנויה להסתכרן על יום או שעה קבועים בשבוע, ולא בנויה לשקט של תירגול במשך שעה או שעה וחצי.

אבל אני נורא אוהבת יוגה..

אז תקופה ארוכה הרגשתי מין פלונטר כזה. מסתובבת עם תחושה שמשהו לא מתאים לצרכים שלי. שנים.

אמא חדשה בארץ חדשה- אמהות מהגרות אחרי לידה

מאת : בטי גורן

11 באוקטובר 20108 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות, עזרה ודאגה לעצמנו

רוצה לשתף בחוויה המיוחדת שיש לי במפגש עם נשים לאחר לידה, שהינן עולות ממדינות שונות בעולם (למשל, גרמניה, אנגליה, שוויץ, אוסטרליה וארצות הברית).

אני נפגשת עם נשים אלה במסגרת קבוצות תמיכה לאחר לידה שאני מנחה בשפה האנגלית לנשים אשר ילדו בשנה האחרונה. הקבוצות הן קבוצות תמיכה כפולות: הן בחווית ההגירה והזרות והן בחווית האימהות. אל הקבוצות מגיעות הנשים עם התינוקות, ומשתפות בחלקים הכי כמוסים ומרגשים של חייהן.

מיתוס האימהות או מדוע איננו מסכימות להיות פחות מאמהות מושלמות?

מאת : שירלי מיראכור

10 במרץ 20120 תגובות

מתוך אחרי לידה

מיתוס האימהות מדבר על קיומה של אמא טובה ואמא רעה. הפסיכואנליטיקאית והפסיכותרפיסטית מלאניי קליין הגדירה אמא טובה כאמא שמוכנה למלא תמיד את צרכיהם של ילדיה, מקריבה מעצמה ללא גבול למענם ונמצאת איתם תמיד.

לעתים, כשאנחנו חושבות שאנחנו לא עונות על ההגדרה של אמא טובה אנחנו מתמלאות ברגשות אשמה. מה הסיבה לכך?

אופן הגידול של בנות ובנים שונה בחברתנו. כחלק מהשוני, אנו כנשים גדלות תחת הציפייה שנהפוך יום אחד לאימהות. הדגש שמושם הוא על כך שנהיה אמהות טובות. מבחינת ציפיות החברה מאתנו, לא כל-כך משנה איזו קריירה ניצור לעצמנו, כל עוד נשים את האימהוּת שלנו בראש סדר העדיפויות ונביא לעולם את מספר הילדים המקובל בחברה מעודדת-הילודה שלנו.

במהלך חיינו, אנו מפנימות את הציפיות הללו מאתנו ומציירות לעצמנו תמונה די שלווה של איך תראה מציאות חיינו כשנהפוך לאמהות. אמהות לפעמים מספרות לי שעד הלידה דמיינו את עצמן יושבות כשתינוק מלאכי מונח לידן על הספה והן בענייניהן.