אני יוצאת ממצרים,
עוברת מחושך לאור,
מהתערבלות לאיזון,
מחוסר אונים לוודאות.
אני יוצאת ממצרים
בלי פרסות סוסים הדוהרים אלי קרב,
בלי תרועות מלחמה,
או זעקות ניצחון.
אני יוצאת ממצרים
עם הססנות, עם חשש, עם פגיעות.
בפסיעות קטנטנות,
בהנחה איטית
ועדינה
של כף הרגל על האדמה .
פסיעה.
הפוגה.
ניסיון נשימה.
אני רוצה להגיד 'זה איטי יותר',
אבל אולי 'ההוא' מהיר יותר?
זה הקצב. שלי.
עכשיו יודעת שהוא גם של נשים נוספות.
נכתב בהשראת הטקסט הזה של חגית אקרמן מתוך: 'והיא שעמדה. הגדה של פסח עם מדרש נשי חדש'.
תודה לבית יולדות, אצלן ראיתי את השיר של חגית לראשונה
לימור לוי אוסמי, מלווה רגשית נשים אחרי לידה ובהורות, בכרכור ובשיחות וידאו. יוצרת האתר. 052-2835020 medabrot.imahut@gmail.com
אם את אחרי לידה, זה יכול לעניין אותך:
ליווי
רגשי אחרי לידה
"אני
אמא לתינוק, האם מה שאני מרגישה הוא נורמלי?" הרצאה
דיגיטלית
שיתופים
אישיים ומקצועיים על תחושות של נשים אחרי לידה
אולי גם יעניין אותך לקרוא:
סדר/ חגית מנדרובסקי
דף הפייסבוק של נשים מדברות אמהוּת