חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ניתוח קיסרי שני: "הייתה לי חוויית לידה מתקנת וחיובית"

רציתי לשתף אתכן בחוויה של ניתוח קיסרי שני שעברתי, שהייתה חוויה טובה, מעצימה, מתקנת וחיובית, ואני יודעת שאין הרבה סיפורים כאלה. מקווה שתוכלו לקחת מכאן דברים לטובתכן.

ניתוח קיסרי שני שלי הוא סיפור הלידה של מאיה, סיפור שבו הכל טוב ולא רק הסוף, אבל איך אפשר ללא הקדמה? 

למאיה שני אחים גדולים- רועי ועומר. רועי נולד ב 30/12/2008, 3.330 קילו של אהבה, בלידה לא פשוטה בעקבות רעלת הריון, זירוז לידה, ואקום ופרע כתפיים.

ההתאוששות אומנם לא הייתה פשוטה אבל עם זאת מדובר בזיכרון עם חוויה טובה. ההנקה לא הלכה בקלות והגעתי למלאך (ית) בשם "מיכל גרוסבלד". מיכל נכנסה לביתנו ולליבנו באותו הרגע ומאז הפכה גם לחברה טובה שמלווה אותי מאז.

ניתוח קיסרי ראשון: החוויה משם ליוותה אותי במשך שנים

עומר, בני הבכור, נולד ב28/05/2010 בניתוח קיסרי, 4.500 קילו של מתיקות טהורה, הניתוח לא היה פשוט עבורי ומכיוון שציינתי בתחילת הסיפור שאתמקד בדברים הטובים אוסיף רק שההרדמה (ספינלית) לא עברה חלק, והחלק הזה ליווה אותי במשך כמעט 4 שנים ביומיום. כמו כן, ההפרדה מעומר לאחר הלידה הייתה קשה עבורי וגם ההחלמה הפיזית.

במשך 3.5 השנים מאז לידתו של עומר ועד ההריון של מאיה, פינטזתי על לידה אחרת. רגע לפני שנכנסתי להריון, בבדיקה שגרתית אצל רופא הנשים שליווה אותי הוא אמר באופן מאוד נחרץ: קיסרי, כן?! (לא נכנסת לסיבות מדוע קיסרי) אני שעוד לא הייתי בהריון, לא הייתי בנויה לשיחה מסוג כזה.

הריון שני: היה ברור שהפעם הולכים על ניתוח קיסרי בגישה טבעית

יש הריון! :). הרופא בחו"ל ואני מגיעה לרופא מחליף ששאל כמה שאלות ואז ציין בפניי- קיסרי, כן?!

אחרי זה הרופא שלי, והרופא של השקיפות, וסקירת מערכות…. התייעצות עם כמה וכמה נשות מקצוע נוספות והאסימון נפל- ההחלטה הנכונה עבורי היא קיסרי, אבל, הוא יתנהל אחרת!

בחיפוש אחר ניתוח "אחר", הבנתי שבעולם ישנה גישה של ניתוחים בגישה טבעית, אחרי חיפוש כיצד זה נעשה בארץ- הגעתי לאישה מיוחדת בשם מליסה בר אילן, שהסכימה לשתף אותי בחוויה האישית שלה והפנתה אותי למקורות נוספים שאוכל לקרוא ולקבל מידע נוסף.

במשך 7 חודשים ברק (בעלי שיחייה, שבכל הזדמנות אני מרגישה צורך להודות לו שלא רק לא ברח ממני, אלא הבין את הצורך, תמך, הקשיב ותכנן ביחד איתי- זכיתי! ) ואני תכננו את הלידה- מה חשוב עבורי, עבורו וכמובן עבור התינוקת, מה הם הקווים האדומים מבחינתי- על מה אני לא אסכים בשום אופן לוותר. ובעיקר ההבנה שזו הלידה שלי, זו זכותי ובחירתי (וכן, ייתכן והתוכניות ישתנו).

הכנה לניתוח הקיסרי: אני לא מכניסה לחדר שום דבר שלילי

3/3/2014 יום הלידה, בשעה 11:00 נכנסתי לחדר המתנה של חדר הניתוח.

לפני הכניסה לאזור הזה, החלטתי שאני לא מכניסה איתי שום דבר שלילי- לא את המילה חרדה, ולא חשש ואותן יחליפו המילים ציפייה והתרגשות (תודה ליעל דורון יבין). מחשבות חיוביות – "הכל בסדר", "אני בידיים טובות", " אני שולטת במצב".

האווירה בחדר ההמתנה הייתה נעימה, ישבתי על המיטה ולא שכבתי, ברק לצידי, כולם חייכו שם, המיילדת המדהימה שזכיתי לליווי שלה הייתה שם, דיברה, שיתפה.

המרדימה הגיעה, סיפרתי לה מה עבר עליי בניתוח של עומר. היא הייתה קשובה, נעימה, חייכנית, הסבירה לי למה לדעתה זה קרה, מה היא יכולה לעשות בשביל שזה לא יקרה שוב, הבטיחה שהיא תהיה שם עבורי, שהיא תסתכל ולא תעזוב, היא פשוט נתנה לי תחושת ביטחון! ביקשתי מהמיילדת שתתלווה אליי להרדמה.

 

נכסתי לחדר ניתוח: מזכירה מחשבות חיוביות ומילים מחזקות

נכנסתי לחדר הניתוח, מתחילים בהכנות להרדמה, הלב דופק וכמעט יוצא מהגוף. המיילדת מחזיקה את הידיים שלי, מלווה אותי בנשימות עמוקות, אני מזכירה לעצמי מחשבות חיוביות, מדיי פעם מרגישה שהפחד מתחיל להשתלט ואני מגרשת אותו באיזה כמה מילים מחזקות בקול רם.

רצה הגורל ויש לי בצקת בגב, דבר שעיכב את כל עניין ההרדמה, מכיוון שהצוות היה כל כך קשוב לי, הכל נעשה בעדינות, תוך הסברים מפורטים, לא עניין אותי שכבר "זכיתי" בכמה וכמה זריקות הרדמה מקומיות, הרגשתי ביטחון.

זהו- הצלחנו! מסייעים לי לשכב, אני מרגישה שרק צד אחד נרדם ומיד מקבלת "זריקת" הרגעה מהם שתכף הכל יסתדר ובאמת כך קרה.

שמים את הפרגוד, אני מרגישה קצת לא טוב ומיד מעדכנת את המרדימה שישר מטפלת בזה.

מבקשת שיכניסו את ברק והוא נכנס ומתיישב לידי.

הכנות בחדר ובינתיים המרדימה מציעה לצלם אותנו…

ניתוח קיסרי

לאורך כל הניתוח המיילדת והמרדימה היו איתי, והזכירו למנתח שאני רוצה כמה שיותר טבעי

הניתוח מתחיל, לאורך כל הניתוח המיילדת והמרדימה נמצאות לצידי, הן מדובבות את הניתוח. אני בוחרת להסתכל מדיי פעם במנורה למעלה ודרכה לראות מה קורה שם.

המיילדת מזכירה מדיי פעם לרופא המנתח- היא רוצה כמה שיותר טבעי, אתה זוכר?!

חתך קטן של השילייה ואני רואה את הראש של מאיה מבצבץ, מלא בשיער. המנתח מזכיר בקול רם שמוציאים אותה לאט ושהיא (אני) ביקשתי לא להרים אותה.
אני רואה איך מיילדים את מאיה בעדינות.

13:06 ברוכה הבאה- מאיה נולדה

מניחים אותה לבקשתי למטה, מחכים כשתי דקות ורק אז מנתקים את חבל הטבור.

מאיה עוברת לידיים של המיילדת ומונחת מיד עליי

המרדימה משחררת את יד שמאל שלי ואני מחבקת את מאיה.

האהבה באוויר.

חום גופה של מאיה, חום גופי, היא מיד מפסיקה לבכות. המיילדת מסייעת לה להתחבר לשד ופשוט להיות במקום "הכי" עבורה וכך היא נשארה לאורך כל הניתוח. ההתרגשות באוויר והאקסיטוצין חוגג.

רגע התפירה מגיע, המיילדת וברק עוברים לחדר ליד, שמים ידונים, שוקלים- 3.726 קילו של אושר.

 

 

ניתוח קיסרי שני: תחושת עייפות, אבל בעיקר ניצחון עוטפים את גופי

הסניטר מעביר אותי למיטה ומתחיל לנוע לעבר חדר ההתאוששות, אני אומרת לו שיחכה, שמאיה צריכה לבוא איתי- הוא צוחק. אין כזה דבר.

מתחילים בהתגלגלות והמיילדת מתקרבת עם מאיה למיטה ומלווה אותי להתאוששות. היא סידרה לי שם מיטה בצד, סגרה את הווילון, הניחה עליי את מאיה- 20 דקות של ביחד בחדר ההתאוששות.

המיילדת לוקחת את מאיה לברק והם עולים ביחד לתינוקייה ואני נשארת להתאוששות.

תחושת עייפות אבל בעיקר ניצחון עוטפים את גופי. דמעות התרגשות זולגות, אני בעננים. הגוף מתחיל להרגיש שהוא זקוק למנוחה, אני עוצמת את העיניים ומתעוררת 5 דקות לאחר מכן.

אני שוכבת שם בחדר ההתאוששות, מתחילה לנסות להזיז את הרגליים, בהתחלה זה רק הראש- אין שם תנועה, כפות הרגליים ללא תנועה, מתחילה לנסות להזיז את הרגליים מצד לצד, בגלגול זה עובד טוב יותר, לאט- לאט, התנועה מגיעה, ההרדמה מתחילה לפוג, הרגליים מתחילות לזוז.

זהו- קיבלתי אישור- עולה למחלקה!

** את ברק ציידתי בחיתול בד איתו ישנתי במהלך השבוע שייספג הריח שלי. בתינוקייה, מאיה הייתה עם ברק והחיתול.

 

זהו, אנחנו משפחה גדולה ומושלמת

הגעתי למחלקה, הסניטר רוצה להעביר אותי למיטה ואני אומרת לו שאצליח להסתדר רק שיצמיד את המיטה. בעזרת הידיים והרגליים אני מצליחה לעבור למיטה- יש!

בחדר במחלקה מחכה אחותי הגדולה, היחידה והנדירה- דורית, שליוותה אותי במהלך הבוקר של הניתוח והסכימה להישאר ולסייע לי בלילה הראשון עם מאיה (ביות מלא).

חמש דקות לאחר ההגעה שלי למחלקה, ברק ומאיה מצטרפים אליי.

שעה לאחר מכן, ההורים שלי מגיעים עם רועי ועומר.

 

זהו! אנחנו משפחה גדולה ומושלמת! משפחה של 5 נפשות- רועי, עומר, מאיה, ברק ויעל.

הקימה מהמיטה נעשתה במהירות וללא כאבים. אין ספק שיש קשר בין הנפש והגוף- ההחלמה כולה תודה לדרך שבה עברה הלידה.

ההקדמה לסיפור הלידה, לא הייתה סתם, כי 3.5 שנים ובעיקר 7 חודשים של הכנות ותכנונים לחוויה מתקנת יכלו לרדת לטמיון אם לא מיכל הייתה שם לצידי ולא סתם החלטתי לקרוא לסיפור הלידה- לידה במתנה.

זכיתי במשפחה מדהימה, דואגת ומפרגנת, בחברות נפלאה ומיוחדת במינה, בצוות שהיה קשוב לי, היולדת.

כשסיפרתי לחברה שלי על הלידה, היא שאלה: "יעל, אני לא מבינה?! את ילדת או עברת ניתוח?! אז אני יכולה להגיד בפה מלא- אני ילדתי!

ליווי רגשי אחרי ניתוח קיסרי

לידה בניתוח קיסרי יכולה לעורר תחושות מורכבות, שיכולות ללוות לאורך זמן, להעלות פחדים וחרדות לקראת ההריון והלידה הבאים ולייצר מחשבות לא קלות לגבי הגוף, לגבי התינוק/ת, לגבי הקשר בינך לבין התינוק/ת ומחשבות אחרות שיכולות להגיע ולא לעזוב.

ליווי רגשי אחרי לידה בניתוח קיסרי יוכל להיות המקום שבו תוכלי לדבר על הלידה ומה הרגשת בה, על רגשות ומחשבות שנשארו לך, על פחדים וחששות שקיימים בך, ולעזור לך לצעוד לעבר מקום שיהיה לך בו אפשרי יותר להתמודד עם החוויה שהייתה בצורה שנכונה לך.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

מסיבה קיסרית / מינדי לוי

לקראת ניתוח קיסרי ? דברים שיכולים לעזור לך / עדית סברדליק

ללדת בחדר ניתוח/ נטע רותם ימינצקיי

*

  • את התמונה האחרונה צילמה סינתיה גילעם.

קבלי בחינם תכנים שיעזרו לך להרגיש מובנת:

צרי קשר

תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,

לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.

בהודעה ל – 052-2835020

שתהיה לך הורות טובה ומשמעותית, לימור

× טיפול וליווי רגשי לאמהות