פוסט פרטום- שיעור מחתולה

מאת : סשה חזנוב

27 באפריל 2014 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, עזרה ודאגה לעצמנו

 

השבוע, שנייה לאחר החג ואחרי חודשים ספורים של כרס הריונית, המליטה החתולה שאימצה אותנו בחורף האחרון ארבעה גורים מתוקים.

אמנם רצינו לדאוג לעיקור כשמצאנו אותה בפינת החצר, קטנה, רעבה ומפוחדת… אבל תלאות החיים שלנו בתוספת דחיינות הביאו בסופו של דבר לכך, שהיא זכתה לחוות את החיים גם בתוכה, ולו פעם אחת.

ההמלטה שלה הפתיעה אותי לא בזכות עצמה, אלא בגלל ההתרגשות שהציפה אותי מול המתרחש… פתאום התחשק לי לחבק אותה. כאמא אל אמא. אני מתרגשת בשבילה על המעבר שעשתה מגורה צעירה למבוגר אחראי, על האומץ והתושייה למצוא מחבוא ראוי להמלטה שלה ולעבור את הלידה לבד, ובעיקר על החוכמה שלה לדאוג לעצמה! ועל זה רציתי לכתוב..

ערב ההמלטה היא דרשה (וגם קיבלה) הרבה תשומת לב, התרפקה והתחככה עלינו, יללה ובדיעבד התרגשה (?), ציפתה, מילאה מצברים והפיגה חששות, הרבה מגע היה שם…הרבה שיחה.

למחרת הופיעה בדלת (היא בחרה להמליט בארגז הקומפוסט בגינה) בלי הבטן, מרוטה, רעבה וסהרורית. קיבלנו אותה בהתלהבות ואני כמעט בכיתי ונשאתי נאום חגיגי והרעפתי תשבוחות אמהיות על ראשה השעיר. היא היתה עסוקה בלחדש כוחות..

ומאז אני עוקבת אחריה, יומיום, בהתפעלות ולומדת ממנה איך צריך להראות פוסט פרטום בריא!

היא מגיעה לבית ביללות רמות לפחות שלוש פעמים ביום לפחות, לשלוש ארוחות מסודרות, שתיה, רביצה בשמש, ליקוק הדם היבש שנקרש עליה, פינוקים וליטופים… ורק כאשר כל צרכיה מסופקים ומשאביה מתמלאים, בערך כעבור חצי שעה, היא מתגנבת בחזרה אל הארגז בגינה ונשכבת ליד גוריה המצפצפים הזעירים ומתמסרת לאמהות, להנקה, לביטול עצמי.

היא נציגה כל כך נונשלנטית של הבראה טבעית נכונה, שאני לחלוטין מתמוגגת ממנה ובמקביל תוהה איך משכנעים אותה להעביר סדנאות למין הנשי…

איך מלמדים אותנו לקחת את הזמן הזה, לאחר הלידה ובכלל, במהלך כל החיים… לתזמן הפוגות, הרפיה, הזנה, טיפוח ופינוק על מנת לקיים חיים של אחר.
כמה חן וחסד יש בפעולה הפשוטה הזאת של פרישה רצונית, לא תלוית דבר, לטובת עצמי! בידיעה ברורה וחד משמעית שזהו התנאי הבסיסי לשמירת מעגל החיים – הפנימי והחיצוני גם יחד.

אני? זה הפיח בי אביב חדש לצפות בה… ולהתחייב שוב לרווחה הבסיסית שלי, בלי עוררין.

וזאת חירות בעיניי.

פוסטים נוספים על התקופה שאחרי הלידה :
זה לא פינוק זאת הישרדות/ סמדר
עזרה בתקופה שאחרי הלידה היא הכרחית/ דנה רביב ליברמן

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים בפייסבוק  ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הלוואי וגם אותי, היו לוקחים עכשיו במנשא

מאת : שלומית ארד

14 באוקטובר 20100 תגובות

מתוך אחרי לידה, רוצות לישון!

אתה כל כך קטן וטהור

שבלתי אפשרי עליך לכעוס.

כה חסר אונים ומדהים,

כל חייך בידי עכשיו נתונים.

אבל אני רק רוצה לישון לישון לישון.

אמא שואלת: "אחרי כמה לילות נטולי שינה, אני הופכת לסוג של מפלצת"

מאת : אמא שמפחדת

26 בספטמבר 20106 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות

אמא שואלת: אני מאוד מפחדת ממה שאני מרגישה כלפי התינוקת שלי. אני מאוד אוהבת אותה ונותנת לה המון חום ואהבה פיזית ומילולית. מעולם לא הרמתי עליה את הקול או פגעתי בה פיזית. אבל, אחרי כמה לילות נטולי שינה שאני כ"כ עייפה, אני הופכת לסוג של מפלצת… לפעמים, כשהיא "מנג'סת" וקשה לה, בא לי לצרוח עליה, […]

"נתינה"

מאת : רונית טסלר

19 באוקטובר 20115 תגובות

מתוך יצירה נשית

חיבור נשי, חיבור של מטפלת ומטופלת, חיבור של קשב, של קבלה ונתינה, רכות. הפסל הזה מופיע על שער האתר שלי ובין הפסלים היחידים שלי, שאינם למכירה