לפרק משפחה בשביל הצורך שלי?

מאת :

29 במאי 2014 | 2 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

 

סוף כל סוף הגשמתי את החלום הגדול של חיי להיות אמא ואני כבר אמא ל2 ועל זה אני מודה, אבל האם עשיתי זאת בדרך שבא אני רציתי? או בדרך שהנורמה מכתיבה לנו? האם עשיתי זאת רק כדי לא לאכזב את הוריי??

היום אני בטוחה שכן. כל כך רציתי שיהיו גאים בי לפחות פעם אחת בחיי. אך מה יצא לי מזה? הם בכלל לא באים לבקר או מרימים טלפון לשאול לשלום הילדים.

כמה שזה כואב ומאכזב, אם הייתי בוחרת ולא הייתי מפחדת, יכול להיות שאת כל התהליך הזה הייתי עוברת עם אישה ולא עם גבר, הרי שנים הייתי במערכות יחסים עם נשים. פיזית, אני מאוד זקוקה למגע הפיזי של גבר, אבל מנטלית, רגשית, חסרה לי אישה. אני מתגעגעת לדברים שגבר לעולם לא יוכל להבין ולהכיל. מתגעגעת למגע, לליטוף, ולחיבוק של אישה.

מה עושים עכשיו?? לפרק משפחה בשביל הצורך שלי? הייתי צריכה לחשוב על זה קודם…

אשמח לכל עצה או דעה.

 

אמהות נוספות כותבות על הצרכים האישיים שלהן:

מה אפשר לעשות כשהצרכים של הילד מתנגשים עם הצרכים שלך ? / ליטל גרין

ואיפה אני בתוך האמהות? / ליטל גרין

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך לאתר ולהשתתף בדיונים בדף הפייסבוק

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

2 תגובות ל- “לפרק משפחה בשביל הצורך שלי?”

  1. תודה שכתבת.
    אני מרגישה שדווקא נוכח זה שאת מרגישה שעשית החלטה כל כך משמעותית בחיים על סמך עצות או דעות של הקרובים לך, עכשיו דווקא ממש לא רוצה לייעץ. מרגישה שזה הזמן שלך להתבונן פנימה ולבדוק מה מתאים לך, על כל המשתמע מכך.
    זה שהחלטת החלטה שאת לא שלמה איתה, לא אומר שאת לא יכולה מעכשיו והלאה להתחיל באורח חיים שלוקח את עצמך בחשבון ולהחליט החלטות בגלל שאת מחליטה וקובעת, לא אחרים, להתחיל לקחת אחריות על הדרך שלך. גם אם תבחרי להשאר וגם אם תבחרי לעזוב, זאת תהיה רק ההחלטה שלך, האחריות שלך, וזאת בפני עצמה הרגשה אחרת לגמרי.
    בהצלחה.

  2. אביגיל הגיב:

    אישה ואימא יקרה,

    על מה שהיה בעבר, חבל לבזבז אנרגיה על חרטות על העבר.
    אני לא אומרת להתעלם מהעבר, אך להסתכל על המציאות כפי שהיא היום, ולנסות מתוך מה שיש לראות איך את יוצרת את המקום שאת רוצה להיות בו.
    כמו שלימור כתבה, להתחבר קודם כל לעצמך. בכל דרך שמדברת אלייך.
    את מאוד כנה וישרה בתוכך, וזה מראה על הרבה מאוד אומץ.
    לכל אחת מאיתנו יש איזה חלום / תדמית / ציפיה של מה שיהיו חיי המשפחה האידיאליים שלנו, ובמציאות קורים דברים אחרים. מתעוררים רגשות אחרים.
    זה כנראה טיבם וטיבעם של החיים.

    אני מאחלת לך, בכל ליבי, שתמצאי דרך להגיע לשלמות ושלום פנימיים.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

האם בתוך שטף החיים, עצרנו לחשוב מה אנחנו באמת רוצות ?

מאת : עטרת סנפיר- ליפשיץ

19 בספטמבר 201116 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות וקריירה, חוזרות לעבודה, לכל אמא, מקצועניות מדברות

יום אחד זה קורה, ככה פתאום מתעוררת מבפנים תחושת חוסר הנוחות, המחשבות על החיים, על מה שהיה עד היום, על החלומות שהיו ואולי אינם, על המשפחה, הזוגיות הילדים. על המקצוע, על מה שהצלחנו להגשים ומה ששכחנו בדרך, ועל עצמנו, על מי שהפכנו להיות, על החיים שבנינו לעצמנו. האם זה מה שרצינו באמת? זה מה שדמיינו?

האם נכון בכלל לרצות דברים בהקשר של לידה?

מאת : שירה דרוקר

13 ביוני 201214 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

אני מרגישה היום כשאני חולה היא כמו שהרגשתי בלידה.

אין לי שליטה על הגוף שלי. הוא כואב, הוא חלש, קורים לו כל מיני דברים, ואין לי הרבה מה לעשות חוץ מלקבל את זה.

זאת תחושה שדי מבאסת אותי.

המחשבה האוטומטית היא – תגידו לי מה לעשות כדי שזה יעבור ואני אעשה הכול!

אבל היום, כמו בלידה, הדברים כנראה יקרו מאליהם. זה לא בשליטתי ולא נתון להשפעתי או לבחירתי.

אני נזכרת בחוסר האונים שהרגשתי בלידה ולא יודעת אם אני רוצה לעבור את זה שוב. אני לא מוכנה לזה כרגע.

'נשים גדולות מהחיים'- נשים בהריון וגופן

מאת : לימור לוי אוסמי

29 בינואר 201221 תגובות

מתוך הריון

לרוב כשאני מביטה בתמונות סטודיו מעלפות של נשים בהריון, תמונות שבהן יש איזה צירוף של עונג מושלם, עולה בי לצד ההתרגשות גם רגש אחר, שתוהה עד כמה זה 'אמיתי' כל הדבר הזה, עד כמה המופלאות הזאת הנשקפת מבעד התמונות היא אותנטית, אמיתית, משקפת את התחושות הגועשות שמתחת. עולה בי איזה חשק לשאול את האישה המצולמת: איך את מרגישה ? מה את עוברת ?

הרי הגוף והחיים שלנו כל כך משתנים בהריון. איך אנחנו עם הדבר הזה, עם ההשתנות הזאת ?

איך הקשר שלנו עם הגוף בהריון ואיך הוא שונה מהיחסים הרגילים בינינו לבין הגוף ?

כל אחת חווה את השתנות הגוף אחרת, את חוויות ההריון אחרת ובפרוייקט הזה הזמנתי אתכן, הנשים המופלאות שלוקחות חלק באתר, לשתף אותנו בתמונה מאלבום התמונות הפרטי והבייתי שלכן, בתמונות אותנטיות וטבעיות, ולחשוף משהו ממה שהיה בכן בהריון, משהו על הקשר בינכן לבין הגוף בהריון.