לפרק משפחה בשביל הצורך שלי?

מאת : אמא אנונימית

29 במאי 2014 | 2 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

 

סוף כל סוף הגשמתי את החלום הגדול של חיי להיות אמא ואני כבר אמא ל2 ועל זה אני מודה, אבל האם עשיתי זאת בדרך שבא אני רציתי? או בדרך שהנורמה מכתיבה לנו? האם עשיתי זאת רק כדי לא לאכזב את הוריי??

היום אני בטוחה שכן. כל כך רציתי שיהיו גאים בי לפחות פעם אחת בחיי. אך מה יצא לי מזה? הם בכלל לא באים לבקר או מרימים טלפון לשאול לשלום הילדים.

כמה שזה כואב ומאכזב, אם הייתי בוחרת ולא הייתי מפחדת, יכול להיות שאת כל התהליך הזה הייתי עוברת עם אישה ולא עם גבר, הרי שנים הייתי במערכות יחסים עם נשים. פיזית, אני מאוד זקוקה למגע הפיזי של גבר, אבל מנטלית, רגשית, חסרה לי אישה. אני מתגעגעת לדברים שגבר לעולם לא יוכל להבין ולהכיל. מתגעגעת למגע, לליטוף, ולחיבוק של אישה.

מה עושים עכשיו?? לפרק משפחה בשביל הצורך שלי? הייתי צריכה לחשוב על זה קודם…

אשמח לכל עצה או דעה.

 

אמהות נוספות כותבות על הצרכים האישיים שלהן:

מה אפשר לעשות כשהצרכים של הילד מתנגשים עם הצרכים שלך ? / ליטל גרין

ואיפה אני בתוך האמהות? / ליטל גרין

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך לאתר ולהשתתף בדיונים בדף הפייסבוק

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

2 תגובות ל- “לפרק משפחה בשביל הצורך שלי?”

  1. תודה שכתבת.
    אני מרגישה שדווקא נוכח זה שאת מרגישה שעשית החלטה כל כך משמעותית בחיים על סמך עצות או דעות של הקרובים לך, עכשיו דווקא ממש לא רוצה לייעץ. מרגישה שזה הזמן שלך להתבונן פנימה ולבדוק מה מתאים לך, על כל המשתמע מכך.
    זה שהחלטת החלטה שאת לא שלמה איתה, לא אומר שאת לא יכולה מעכשיו והלאה להתחיל באורח חיים שלוקח את עצמך בחשבון ולהחליט החלטות בגלל שאת מחליטה וקובעת, לא אחרים, להתחיל לקחת אחריות על הדרך שלך. גם אם תבחרי להשאר וגם אם תבחרי לעזוב, זאת תהיה רק ההחלטה שלך, האחריות שלך, וזאת בפני עצמה הרגשה אחרת לגמרי.
    בהצלחה.

  2. אביגיל הגיב:

    אישה ואימא יקרה,

    על מה שהיה בעבר, חבל לבזבז אנרגיה על חרטות על העבר.
    אני לא אומרת להתעלם מהעבר, אך להסתכל על המציאות כפי שהיא היום, ולנסות מתוך מה שיש לראות איך את יוצרת את המקום שאת רוצה להיות בו.
    כמו שלימור כתבה, להתחבר קודם כל לעצמך. בכל דרך שמדברת אלייך.
    את מאוד כנה וישרה בתוכך, וזה מראה על הרבה מאוד אומץ.
    לכל אחת מאיתנו יש איזה חלום / תדמית / ציפיה של מה שיהיו חיי המשפחה האידיאליים שלנו, ובמציאות קורים דברים אחרים. מתעוררים רגשות אחרים.
    זה כנראה טיבם וטיבעם של החיים.

    אני מאחלת לך, בכל ליבי, שתמצאי דרך להגיע לשלמות ושלום פנימיים.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אמא עולה לכיתה א'

מאת : אושרה לין מזרחי

7 בספטמבר 20118 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

לא יודעת איך לאכול את זה, את שנת הלימודים החדשה. וזה לא סתם – הגדולה שלי עולה לכיתה א', והיא עדיין לא בת 6!

הימים הראשונים עברו בהתרגשות ובציפייה ובשמחה. הייתי גאה בה, בקטנה שלי, שנהפכה לגדולה, בבקיאות בשיעורי בית, בהשתלבות ה'חלקה' והמרגשת.. ופתאום היום, היא לא רצתה 'ללכת לבית ספר' והסתבר לי שההשתלבות היא לא כל כך חלקה כמו שחשבתי (קיוויתי ..).

בשבילי להניק זה להגיד לתינוק שלי: "אמא פה בשבילך, אני אוהבת אותך"

מאת : אמא אלונה

19 בספטמבר 20102 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

הנקה בשבילי היא חלק בלתי נפרד מהאמהוּת. מבחינתי לא קיימת אופציה אחרת להזנת התינוקות שלי (סליחה אם זה נשמע קצת קיצוני אבל זו רק דעתי האישית והאמונה שלי – אני לא באה להטיף לכל מי שבחרה אחרת).

בשבילי לא להניק ? לא רוצה לחשוב אפילו על לא להניק… אני אמות מבפנים.

ברור שההנקה היא גם בשבילי, באיזשהו מקום, והיא גם חלק מתפיסת העולם האימהית הכוללת שלי- חשוב לי להרגיש שאני מעניקה לילדיי את הטוב ביותר.

להיות עוד קצת עם הרגע

מאת : לימור לוי אוסמי

17 באפריל 20140 תגובות

מתוך לכל אמא

היום הייתי עם נוגה בחי בר. נכנסנו לממד זמן אחר. הכל היה שקט, היינו לבד רק היא ואני. שתינו והטבע. ראינו את הנשרים חגים מעלינו, את יערות הכרמל מסביבנו והתקדמנו אט אט בקצב של ילדה בת שנה ושמונה חודשים.

לנצור את זה. לתעד. מבינה קצת יותר את הצלמים, שמבקשים להיות עוד קצת עם הרגע, עם חוויה פנימית שהם מרגישים ורוצים לשמר, להעמיק, לתעד, לחוות אותה בממד נוסף.