תמיד אני שמש וכעת אני מעט ירח

מאת :

4 במאי 2014 | 0 תגובות

מתוך לכל אמא, מלחמה וימי אבל לאומיים

 

היי לימור יקרה,

בכל יום זיכרון לחללי מערכות ישראל אשר מתקרב ובא אני מנסה בכל דרך להנציח בעוד פיסה בעוד מקום ולשתף אנשים שידעו שהיו לי שני אנשים במשפחה, דודי משה זהבי ז"ל שנהרג במלחמת יום הכיפורים ובן דודתי אורן כמיל ז"ל שנהרג בלבנון .

על בן דודתי {אחיו של אורן )אני לא מספרת כי הוא התאבד, לא בשירותו הצבאי  אלא אחרי הרבה זמן, אך העצב של אחיו שנהרג בהחלט קשור להתאבדות. אני מבקרת בשלושה בתי קברות…

מאז שהפכתי למשרה השווה הקשה והמאתגרת ומלאת האהבה אין סופית, כלומר מאז שהפכתי לאמא לכל החיים, אני חווה זאת אחרת. אני מבינה כל פעם מחדש שלמשה ואורן לא יהיו ילדים לא. איזה קושי עצום.  סבתי וסבי נפטרו אך דודי ודודתי אנשים חזקים ששורדים את החיים . קושי רב עם חור בלב עצום. לאבד שני בנים. תהום פתוחה שלא נסגרת.

אני, תמיד אני שמש וכעת אני מעט ירח. שיר (ילדתי בת ה 3 ) תוהה איך אמא קצת עצובה ? לא הסברתי לילדתי הקטנה, אני מחכה שתגדל, כל החיים לפניה וכל החיים היא תדע מי הם היו.

רוצה להסתגר בקונכייה ורגע להיות בשקט שלי אך החיים מכתיבים אחרת והקונכייה תחכה

יש בי הרבה מילים ורגשות, רוצה לפרוק אך משהו בי תקוע לפתע, סגור ומסתגר. עצור.

 

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 2014.

 

ימים עצובים

צפונים בי אלפי מילים

חייבת לכתוב
השעון מראה 04:19
הזמן עובר

שיניתי סטאטוס
ואתם עמוק באדמה
קבורים שם
צעירים לנצח

כל שנה
אני אזכור ואנציח אתכם
באצטדיון ליבי שמור לכם
מקום של כבוד
מקום יקר

מפזמת בראשי את התפילה של הרב
מחר בבית העלמין
אל מלא רחמים
כבכל שנה מקיימת עם עצמי תחרות
האם אני זוכרת היטב את המילים

מרכינה ראשי
לאלה שבמותם ציוו לנו את החיים
יהי זכרם ברוך

 

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

לא רוצה לגדל את ילדיי על גבורה / סשה חזנוב

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

קשה לי

מאת :

19 ביולי 201113 תגובות

מתוך אחרי לידה, קושי אחרי לידה

מבוא: הטקסט הבא ממש "נשפך" ממני לפני שבוע, אחרי כמה ימים קשים שבאו אחרי תקופה די מאתגרת של אחרי לידה… כתבתי אותו לבעלי, כדי להסביר בדיוק מה עובר עלי, ואני חייבת להודות שאחרי שנפתחתי ושיתפתי, המצב השתפר, והגיעו ימים טובים יותר… ומנקודת מבט של שבוע אחרי אני מבינה כמה הטקסט קיצוני ומדאיג, אבל כנראה שככה באמת הרגשתי…

איך אומרים "יש לי מפלצת בבטן" ?

מאת :

17 בדצמבר 201118 תגובות

מתוך הריון, חרדות ודיכאון בהריון

איך אומרים "יש לי מפלצת בבטן"? ולמי???

איך בכלל משתפים תחושות כאלו. הן כל כך קשות בעיקר לי וגם לסביבה. מה יגידו "זה הורמונים, זה יעבור"?- את מי זה בכלל מעניין? ומתי זה יעבור? ואיך תבטיחו לי שזה באמת יעבור ושאין לי מפלצת בבטן ומה זה אומר בכלל מפלצת, ועם מי מדברים על הדברים האלו, שכן, הם נוראיים.

זה מה שאני חושבת! זה מה שאני מרגישה!!

מפחדת נורא מהתחושה הזו, מרגישה בכלוב, כלואה. אין למי לספר. אין מי שיבין, אין מי שיתמוך.

חווית לידה חיובית

מאת :

9 בנובמבר 20102 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

שנייה אחר כך, אני מתחילה ממש לצעוק ולאנח ומרגישה את הילדה יוצאת ממש עכשיו,עוד מספיקה לשמוע את המיילדת מרימה טלפון לחדר לידה ומבקשת שתגיע מהר מישהי עם ערכת לידה (כי בדיוק נגמרו להם ערכות הלידה בחדר).

אחרי כמה שניות הילדה פשוט החליקה לה לידיים, מבלי להמתין לערכת הלידה, מבלי להמתין לאבא שלה שנמצא בדרך ובדיעבד הגיע לחדר לידה ושאל אם אני שם וכשאמרו לו שלא אז הוא הגיע למחלקה והפנו אותו לחדר שבו היינו.